התקופות הקדומות. חרסים מתקופת הברונזה התיכונה 2, למשל קדרה (איור 1:3) ומתקופת הברזל נמצאו גם בשכבות העליונות ונראה שנסחפו במדרון.
 
התקופה ההלניסטית. נחשף קיר שהשתמר לגובה חמישה נדבכים (W3; ו-2.7 מ' אורך, 0.5 מ' רוחב, 1.9 מ' גובה השתמרות; איור 4), כיוונו מזרח–מערב והוא בנוי אבני גיר קשות ומהוקצעות גס (30×38×48 ס"מ) המונחות בנדבכים וביניהן אבנים קטנות. אל צדו הצפוני של קיר 3 ניגשת רצפה (לוקוס 21; איור 5) עשויה אבני גוויל שטוחות (כ-10×15 ס"מ). על הרצפה נמצא מטבע ברונזה מימי תלמי הב' (245-286 לפסה"נ, ר"ע 106436). על הרצפה ומתחתיה נמצאו קערה (איור 2:3), סירי בישול (איור 3:3, 4), וקנקנים מהתקופה ההלניסטית (איור 3: 5–8). לאחר שהקיר והרצפה חדלו לשמש, כוסתה הרצפה בשכבת אדמה (לוקוס 20).
 
התקופה הרומית הקדומה. חרסים המתוארכים למאה הא' לסה"נ מעידים על קיום היישוב גם בתקופה זו.
 
התקופה הרומית התיכונה. הובחנו שני שלבי בנייה. בשלב הקדום נבנה קיר צמוד לפן הצפוני של קיר 3 (W17 ;אורך 2.1 מ' אורך, רוחב כ-1 מ', גובה השתמרות 1.5 מ'; איור 6), בנוי אבני גוויל מאבן גיר (30×30×35 ס"מ). אל הקיר ניגשת רצפה עשויה גיר כתוש מהודק (לוקוס 19). בתוך גומה חפורה ברצפה נמצאו קערות מטיפוס כפר חנניה (איור 11-9:3), קערה מטיפוס שיחין (איור 12:3), קנקן (איור 13:3) ופכים (איור 14:3, 15) המתוארכים לתקופה הרומית התיכונה.
בשלב מאוחר פולס השטח בשכבה עבה של אדמה ושל אבני בנייה וגוויל (לוקוס 18) והותקנה רצפה נוספת עשויה גיר כתוש (לוקוס 15; איור 7). הממצא הקרמי שנמצא בשכבת הפילוס ומעל רצפה 15 דומה לממצא הקרמי שנמצא ברצפת הגיר התחתונה (לוקוס 19).
 
התקופה הביזנטית. נחשפה הפינה הדרומית-מזרחית של מבנה: קיר (W2; אורך 3.25 מ', רוחב 0.8 מ', גובה ההשתמרות כ-2.5 מ'; איור 8) בנוי אבנים גדולות (35×40×60 ס"מ) ומסותתות היטב, מונחות בנדבכים שביניהם אבנים קטנות. הנדבך התחתון בנוי אבנים גדולות יותר. הפן המערבי בנוי אבנים קטנות ונראה כי היה צדו הפנימי של הקיר. הקיר הושתת בתוך תעלת יסוד עמוקה שחתכה את השרידים מהתקופה הרומית התיכונה ומהתקופה ההלניסטית (לוקוס 7; איור 9). מקיר הפינה הניצב לקיר 2 (W12; אורך 2 מ', רוחב 0.7 מ', גובה השתמרות 1 מ') נחשפו שני נדבכים של אבני בנייה גדולות. בתוך המבנה נחשפה מפולת אבני בנייה גדולות (לוקוס 8; איור 10), כנראה של קירות אלו.
הממצא הקרמי מתוארך לסוף התקופה הביזנטית וכולל קערות מטיפוס LRRW (איור 11: 1–3), סירי בישול ומכסה (איור 11: 4–6) וקנקנים (איור 11: 7, 8). כמו כן נמצאו שברי זכוכית המתוארכים אף הם לסוף התקופה הביזנטית או לתקופה האומיית (גורין-רוזן, להלן).
שרידיו המרשימים של הקיר מעידים על מבנה גדול שניצב במקום. נראה כי המבנה קרס וננטש כבר בתקופה הביזנטית. בשל היקפה המצומצם של החפירה לא ניתן היה לעמוד על אופיו.
 
התקופה הממלוכית. נחשף קטע קצר מקיר הבנוי אבנים במגוון גדלים, חלקן בשימוש משני, שרוחבו רוחב אבן אחת (W6; אורך 1.1 מ', רוחב 0.5 מ'). הקיר נבנה על הקצה המערבי הקטוע של קיר 3 ההלניסטי ונסמך על הפינה הדרומית-מזרחית של המבנה הביזנטי. בקצה המזרחי של קיר 3 שולבה אבן ריסוק של בית בד (ממל) בשימוש משני (איור 12). לרוחב אבן הריסוק נחצבה תעלה רדודה המתנקזת לחור המרכזי. נאספו מעט חרסים מהתקופה הממלוכית בהם קערות (איור 11: 9, 10) וסיר בישול (איור 11: 11).
 
התקופה העות'מאנית. נמצאו שני בורות (לוקוסים 9, 10; איור 13) שכנראה שימשו בורות אשפה. מגוון החרסים שנאספו כלל מקטרת (איור 11: 12) ושבר פך(?) ראשיא אל-פוחאר (איור 11: 13).