בורות המים

בורות המים נחצבו בסלע וחלקם דופנו בקירות בנויים: בור 101 (3.2×5.0 מ', 1.5 מ' גובה; איורים 3, 4), בור 102 (3.0×3.8 מ', 2.9 מ' גובה; איורים 3, 5), בור 103 (2.15×2.60 מ', 2.25 מ' גובה; איורים 6, 7), בור 104 (1.05×3.05 מ', 2.7 מ' גובה; איורים 8, 9), בור 105 (3.1×3.4 מ', 2.75 מ' גובה; איורים 10, 11).
קירותיהם של בורות 105-102 בנויים מאבנים גדולות בפן הפנימי ובשברי אבנים קטנות–בינוניות בפן הצמוד לסלע (0.45-0.20 מ' רוחב). הדפנות הצפונית-מערבית
(1.10×0.15 מ') והדרומית-מזרחית (1.15×0.40 מ') של בור 101 בנויות מאבני שדה קטנות ובינוניות. קיר W1 בבור 102 פורק ונחשף הסלע שנחצב בהתאמה לאבני הבנייה שהונחו עליו. בכל הבורות, למעט בור 101, נחשפו שרידי תקרות מקומרות, בנויות מאבנים שטוחות וגדולות. רצפות הבורות משתפלות לכמה כיוונים. חומר המליטה עשוי אדמה וגושי סיד לבן, צבעו כתום ומרקמו רך. כל הבורות מטויחים בארבע שכבות טיח: 1) טיח אפור מעורב בגושי סיד ופחם שמרקמו רך; 2) שברי אבנים קטנות המדפנות את הטיח האפור; 3) סיד לבן המכיל גריסי חרסים/רעפים בגווני אדום ושחור ומרקמו רך; 4) שכבה דקה מאוד (עד 2 מ"מ) של בטון אפור שמרקמו קשה. הבורות הכילו פסולת בנייה ולא נמצא בהם כל ממצא מתארך.
 
חדר חצוב
מדרום-מערב לבור 102 נחשף חדר, חצוב ברובו בסלע (לוקוס 108; 1.9×2.9 מ', 1 מ' גובה השתמרות; איורים 3, 12). לחדר שלוש דפנות חצובות, רצפת סלע המשתפלת לצפון-מזרח ושלוש מדרגות חצובות (1.1-0.9 מ' אורך, 0.7-0.4 מ' רוחב) המובילות אליו מדרום-מזרח. קירו הצפוני-מזרחי של החדר (W2b-c), המשותף עם בור מים 102 בנוי משלושה קטעים, הצפוני-מערבי (W2a; כ-1.2 מ' אורך, 0.4 מ' רוחב) צמוד לדופן הסלע החצובה של בור 102 ובנוי אבנים גדולות בפן החיצוני ומילוי אבנים קטנות ובינוניות בפנימי. שני הקטעים האחרים בנויים לתוך החדר החצוב. לקיר 2b  (כ-1.6 מ' אורך, 0.4 מ' רוחב) שני פנים שאינם נתמכים בסלע ונשתמרו בשישה נדבכים. נדבכי הפן החיצוני, הפונה לבור המים, בנויים אבנים גדולות ומסותתות והפן הפנימי בנוי אבנים מהוקצעות קטנות–בינוניות. קיר 2c (כ-1.2 מ' אורך, 0.35 מ' רוחב) השתמר לגובה ארבעה נדבכים ובנוי בשני פניו מאבני בנייה גדולות ומהוקצעות.
בניית קיר 2 בקטעים מעידה כנראה על שלבי בנייה. בשלב ראשון נבנה החדר החצוב ולאחריו בור מים 102 החותך את החדר. בשלב שלישי נתחם החדר בבניית קטע הקיר
2c. בשלב התקנת בור מים 102 והבורות האחרים שימש החדר את בוני הבורות, על סמך הסיד הלבן והפחם השחור שנתגלו על רצפתו והיו מרכיבים עיקריים בשכבות הטיח שנמצאו בבורות המים. הסיד שנמצא בכלים המתוארכים לתקופה העות'מאנית המאוחרת מלמד שבורות המים הותקנו כנראה בתקופה זו.
החדר הכיל פסולת האופיינית לבור אשפה שכללה אבני שדה קטנות ובינוניות, אבני בנייה, רעפים, ברזלים, בקבוקי זכוכית וכמות גדולה של עצמות בעלי חיים. ממצא כלי החרס תוארך לתקופה העות'מאנית המאוחרת (המאה הי"ט לסה"נ) וכלל קערה (איור 1:13), קדרות גדולות וקטנות (איור 7-2:13), סירי בישול (איור 11-8:13) ובהם סיר מטיפוס עזה (איור 10:13), פך וזרבובית פך מטיפוס עזה (איור 12:13, 13), מכסה (איור 14:13), ראש נרגילה (איור 15:13) וקנקנים (איור 5-1:14). עיקר ממצא כלי החרס נחשף על רצפת החדר וחלקו נמצא בצד הצפוני-מזרחי של החדר, מכוסה בסיד לבן ובשכבת פחם.
 
מערה ומבנה
נחשפה מערה חצובה (לוקוס 106; 1.20×2.85 מ'; איורים 15, 16) שאליה יורד גרם מדרגות ובדופנותיה הצפונית-מזרחית והדרומית-מזרחית נבנו קירות. קיר W4 (כ-2.85 מ' רוחב, 2.3 מ' גובה; איור 17) השתמר לגטבה 13 נדבכים ובנוי מאבני בנייה מהוקצעות ואבני שדה קטנות ובינוניות. הקיר צמוד לבור מים 102 בקצהו הצפוני-מערבי ומטויח בשתי שכבות טיח, באחת טיח אפור המכיל גושי סיד לבן ופחם ומרקמו רך והשנייה מכילה אדמה עם גושי סיד לבן, אבנים קטנות וחרסים/רעפים כתושים, מרקמה רך וצבעה כתום. קיר W5 (כ-1.2 מ' רוחב, 2.25 מ' גובה השתמרות) ניגש לקיר 4 ובנוי מאבני בנייה מהוקצעות ואבני שדה קטנות ובינוניות. במרכזו נחשף חצי קמרון, הבנוי מאבנים שטוחות בגודל בינוני. בגרם המדרגות חמש מדרגות, שלוש העליונות בנויות אבנים שטוחות, מהן השתמרה במלואה השלישית (0.65 מ' אורך, 0.3 מ' רוחב, 0.35 מ' גובה), המדרגה הרביעית חצובה (0.7 מ' אורך, 0.35 מ' רוחב, 0.8 מ' גובה) והחמישית בנויה אף היא משתי אבנים שטוחות (0.6 מ' אורך, 0.25 מ' רוחב,0.15 מ' גובה). דומה שגרם המדרגות המשיך לדרום-מזרח אך קיר 5 קטע אותו. המערה הכילה פסולת מודרנית ללא ממצא מתארך. ניתן היה להבחין בה בשלושה שלבי שימוש: הדופן הדרומית-מערבית והמדרגה הרביעית הן כנראה חלק ממערה קדומה מימי בית שני, על סמך הממצא שנתגלה ביחידה הסמוכה (לוקוס 109; ר' להלן); בשלב שני המתוארך לתקופה העות'מאנית המאוחרת נבנה קיר 4 והושלמו המדרגות בהתאמה לחציבה; לא ברור למה שימש המבנה בפרק זמן זה; בשלב האחרון שתוארך אף הוא לתקופה העות'מאנית המאוחרת נסתמה הכניסה למערה בבניית קיר 5.