שטח A

נחשפה גת תעשייתית הכוללת כמה מרכיבים (איור 2).
שני התאים שנחשפו (לוקוסים 128, 142; 1.5×3.0 מ') רוצפו בתשתית טיט על בסיס סיד ועליה לוחות אבן שנשדדו ברובם. הרצפות מונחות בשיפוע (כ-3%) מזרחה. קירות התאים בנויים לבנים צרופות (5×25×25 ס"מ) ומטויחים בטיח הידראולי שחלקו התחתון הונח בשיפוע המכסה את שולי לוחות הריצוף.
התא הצפוני (לוקוס 142; איור 3) תחום בקירות W15 מצפון (3.75 מ' אורך, 0.25 מ' רוחב, 0.2–0.3 מ' גובה), קיר W14 ממערב (1.7 מ' אורך, 0.25 מ' רוחב, 0.20–0.25 מ' גובה) וקיר W10 מדרום (3.75 מ' אורך, 0.25 מ' רוחב, 0.15–0.25 מ' גובה). הקירות השתמרו לגובה שלושה–שישה נדבכים. התא הדרומי (לוקוס 128) דומה בסגנון בנייתו ומידותיו לתא 142 וקירותיו (W18 ,W17 ,W9) השתמרו לגובה ארבעה–תשעה נדבכים (0.20–0.45 מ'). שני התאים תחומים ממזרח בקיר (W12; אורך 5.75 מ', רוחב 0.45–0.50 מ', גובה 0.15–0.25 מ') שהשתמר לגובה שלושה–חמישה נדבכים ובו התגלו שרידי שתי תעלות שקשרו את התאים למשטח הדריכה.
החלל שבין תא 142 לתא 128 נאטם בקיר רחב בנוי אבני גוויל בינוניות (W11; אורך 3.6 מ', רוחב 1.2–1.3 מ') המשולב בקצהו המערבי בקיר החיצוני של הגת (W4; אורך 8.8 מ', רוחב 0.50–0.65 מ', גובה 0.4–0.8 מ') שהשתמר לגובה שלושה–שישה נדבכים.
מצפון לתא 142 נמצא מילוי אדמה (לוקוס 144) ובו שברי כלי חרס רבים. בחלקו המערבי של לוקוס 144 נמצא ריכוז אבני גוויל, ייתכן שרידי קיר, אך הקטע הקטן שנחשף מקשה לקבוע אם הוא ממשיך מחוץ לגבולות החפירה.
משטח הדריכה (לוקוסים 124, 133; 4.7×6.5 מ', 6.5×6.5 מ' מידות משוערות) נחשף בחלקו הדרומי-מערבי. חלקו הצפוני לא נחפר וחלקו המזרחי נהרס בעבודות עפר. ריצוף המשטח נשדד, אך נותרה התשתית ובה דפוסי לוחות האבן. המשטח משופע (2.5%) דרומה. הקירות במערב (קיר 12) ובדרום (W13; אורך 4.2 מ', רוחב 0.50–0.55 מ', גובה 0.25–0.40 מ') נבנו מלבנים צרופות וטויחו בטיח הידראולי שחלקו התחתון הונח בשיפוע המכסה את שולי לוחות הריצוף. קיר 13 השתמר לגובה חמישה–שמונה נדבכים.
במרכז משטח הדריכה התגלה שקע עגול (לוקוס 130; איור 4) שכנראה הוצבה בו אבן בסיס הבורג, שלא נמצאה. מהשקע נמשכת תעלה מטויחת (לוקוס 141; 3.5 מ' אורך, 0.2–0.3 מ' רוחב, 0.4–0.6 מ' עומק, 3% שיפוע) לבור השיקוע. התעלה חוצה את קיר 13 בקטע שנמצא הרוס; נראה כי הייתה מקורה בריצוף משטח הדריכה. פתח נוסף בבסיס קיר 13, בגובה ריצוף משטח הדריכה, שימש אולי למעבר צינור שקישר אף הוא את משטח הדריכה עם בור השיקוע.
בור השיקוע (לוקוס 121; 1.4–1.6×1.5 מ') נחשף רק בחלקו הצפוני. תוכניתו טרפזית והוא מרוצף לוחות אבן שכוסו בשכבת טיח הידראולי (כארבעה ס"מ עובי), ככל הנראה לצורך תיקון. במרכז הבור נמצא שקע עגול (0.2 מ' קוטר, 0.15 מ' עומק) העשוי תחתית פך חרס משוקעת ברצפה. בור השיקוע תחום בקירות ממערב (W8; אורך 1.75 מ', רוחב 0.70–0.75 מ', גובה 0.5 מ') וממזרח (W7; אורך 1.8 מ', רוחב 0.45 מ', גובה 0.4 מ') שהשתמרו לגובה שבעה–תשעה נדבכים, ובצפון במדרגה הבנויה מלבנים ונמשכת לאורך קיר 13. דופנות הבור טויחו בטיח הידראולי.
לצדי בור השיקוע נבנו שני בורות איגום. התעלות שהובילו אל בורות האיגום לא נחשפו ונראה כי הן נמצאות בחלקו הדרומי של בור השיקוע, שלא נחפר. בור האיגום המערבי (לוקוס 127; איור 5), נחפר רק בחלקו הצפוני. הבור מלבני (2.4×3.0 מ', 1.3 מ' עומק), רצפתו ודופנותיו טויחו בטיח הידראולי ובמרכז רצפתו שני שקעים חד-מרכזיים מטויחים (לוקוס 136; 0.3 מ' ו-1.2 מ' קוטר, 0.3 מ' ו-0.4 מ' עומק). סביב הבור נבנתה מדרגה הממשיכה את מפלס ראש קיר 8. בקצהו המערבי של הבור נמצא במפלס זה משטח עבודה (1.2×1.4 מ').
מבור האיגום המזרחי (לוקוס 122) שרדה רק הפינה הצפונית-מערבית, אך נראה כי דמה לבור איגום 127.
בין המדרגה שמסביב לבור איגום 127 לבין תא 128 נמצא קיר עבה, בנוי אבני גוויל
(W5; אורך 3.4 מ', רוחב 1.1–1.2 מ', גובה 0.6 מ'). בפן הדרומי של הקיר נמצאו שתי גומחות מעוגלות (לוקוסים 140, 146; 0.9 מ' קוטר, 0.2 מ' גובה הבסיס; איור 6). הגומחה המערבית (לוקוס 140) נמצאה מטויחת והמזרחית (לוקוס 146) נאטמה באבנים.

ממצא כלי החרס משטח A כלל קעריות וקערות עם שפה מתכנסת או זקופה (איור 8: 1–5), קערות עם דופן זקופה (איור 8: 6–9), קדרות עם שפה מעובה מתכנסת ועיטור גלי מתחת לשפה (איור 8: 10, 11), אמפולה עשויה חומר סיר בישול (איור 8: 12), פכיות ופכים מטיפוס ח' אל-מפג'ר (איור 8: 13–15), קנקנים (איור 8: 16–19) וצפחות (איור 8: 20) שתוארכו ברובם לסוף התקופה האומיית ולתקופה העבאסית (שלהי המאה הח'–המאה הט' לסה"נ). אולם מספר קטן של שברי כלי חרס, בעיקר קנקנים מן התקופה הביזנטית, מצביעים על כך שזהו מילוי מעורב שחדר לגת לאחר שפסק השימוש בה.

 
שטח B
השטח (איור 7) ממערב לגת נפגע קשות מעבודות עפר, לכן לא ניתן היה לשחזר את תוכניתו במדויק. נתגלו כמה קירות וביניהם בסיס טבון ובור פסולת שהכיל שברי כלי חרס רבים שמקורם ככל הנראה בבית יוצר.
לצד החתך הצפוני של הריבוע נמצא קיר (W1; אורך 3.4 מ', רוחב 0.65–0.75 מ', גובה 0.15–0.25 מ') שהשתמר לגובה שני נדבכים וכיוונו מזרח–מערב. כ-1.75 מ' מדרום לקיר ובמקביל לו נמצא קיר נוסף (W2; אורך 9.25 מ', רוחב 0.6–0.7 מ') שהשתמר עד גובה שני נדבכים.
בין קצותיהם המערביים של קירות אלו נמצא בסיס טבון סגלגל (לוקוס 112; 1.0×1.2 מ') בנוי אבנים קטנות בהיקפו ומלא אפר.
צמוד למרכז הפן הצפוני של קיר 2 נמצא בור (לוקוס 110) מלא שברי קנקנים עד גובה ראש הקיר. קרוב לוודאי שזהו בור פסולת של בית יוצר.
אל חלקו המזרחי של קיר 2 ניגש מדרום קיר (W16; אורך 1.8 מ', רוחב 0.75 מ', גובה 0.25 מ') שהשתמר לגובה שני נדבכים. צדו המערבי של קיר 16 וצדו הדרומי של קיר 2 נמצאו מטויחים בטיח הידראולי וייתכן שאלו שרידיה של בריכת פילום של בית היוצר.
בקצהו המזרחי, משתלב קיר 2 עם קיר (W6; אורך 1.3 מ', רוחב 0.7 מ', גובה 0.1–0.2 מ') שהשתמר עד גובה שני נדבכים ונמשך לצפון. נראה כי בור 110 מגיע עד לקיר זה.
 
ממצא כלי החרס משטח B כלל בעיקר 'קנקני עזה' משלהי התקופה הביזנטית (המאות הו'–הז' לסה"נ) שנמצאו בכמות גדולה בבור 110.