בחודש אוקטובר 2006 נערכה חפירת הצלה במגרש פרטי בראש הגבעה של הכפר צנדלה (הרשאה מס' 4924-A; נ"צ — רי"ח 23074/71429; רי"י 18074/21429). החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון בעל הקרקע מ' עומרי, נוהלה על ידי י' אלכסנדר בסיוע י' לבן (מנהלה), א' האג'יאן (מדידות), א' בלשוב (שרטוט) ופועלים מטעם בעל הקרקע.
לכפר הערבי הקטן צנדלה שעל גבעת גיר בקצה המערבי של רכס הגלבוע אין מקור מים מקומי אולם סביב הכפר חצובים בורות מים אחדים שנועדו לאיסוף מי גשמים. על פי מסורת הכפריים נבנה הכפר הנוכחי בשלהי התקופה העות'מאנית על ידי שני אחים ממשפחת עומרי שהיגרו מהכפר ארנה באזור ג'נין שבצפון השומרון. בסקר הר הגלבוע ועמק יזרעאל תועדו שרידי בנייה אחדים ופריטים אדריכליים מהתקופה הביזנטית, סרקופג אבן גיר מעוטר ואבני ריחיים מבזלת בצפון הכפר, וכן מתקנים חקלאיים חצובים שהיו מפוזרים בכל שטח (צורי נ', 1977, נחלת יששכר, עמ' 43). בעבר נערכו באתר שתי חפירות שחשפו שכבת מילוי ובה ריכוז של שברי כלי חרס מהתקופה האסלאמית הקדומה במרכז הכפר (חדשות ארכיאולוגיות 120) וכן קירות בנויים אבני גזית ושני בורות מים עם חרסים מהתקופה הביזנטית מצפון-מערב למסגד הכפר (א' בן-ציוני, מידע בע"פ). המבנה הביזנטי היה מכוסה במפולת אבנים והצטברות מילוי שהכיל חרסים עות'מאניים אחדים.
החפירה הנוכחית נערכה צמוד לצד המזרחי של מסגד הכפר. קירות האבן של חלק מהבתים העות'מאניים עדיין עמדו בסביבה אם כי במצב השתמרות גרוע. הם הוסרו משטח החפירה קודם לתחילתה. נפתח ריבוע (8×8 מ') ונחשפו קירות אבן של מבנה ביזנטי גדול ומעליו שרידים קטועים משלהי התקופה העות'מאנית.
התקופה הביזנטית
מעל שכבת אדמה דקה המונחת ישירות על בסלע הטבעי נבנו קירות אחדים מאבני גיר מרובעות ומעובדות (איור 1).
הקירות (W114 ,W110 ,W107 ,W106 ,W102A ,W102 ו-W115) הם בני זמן אחד ומגדירים ארבעה חדרי מבנה (לוקוסים 104, 105, 108 ו-112; איור 2) בציר צפון–דרום. הקירות בנויים לרוב משני פנים של אבנים מעובדות וליבה של אבני גוויל קטנות (1.2-0.8 מ' רוחב; איור 3) והשתמרו לגובה 2-1 נדבכים (0.5-0.3 מ'). שורת אבנים קטנות שיצרה פינה (W103) נראית תוספת מאוחרת. על הפן המזרחי של קיר 115 השתמר רובד של אבנים קטנות וטיט. חדר 112 תחום בארבעה קירות (115 ,114 ,106 ,102A; כ-2.5×4.0 מ') והכניסה הייתה כנראה בקיר 106. על רצפת האדמה הכבושה (לוקוס 112A) היו מונחים שברי כלי חרס, בהם שברי קנקן חביתי שחור שעליו פסי עיטור לבנים האופייני לתקופה הביזנטית. מפלס הרצפה בחדר 104 (4×5 מ') היה עבה יותר, אדמה חומה מהודקת (כ-0.3 מ'), והכיל כמות רבה של אפר, פחם, טיח וחרסים ביזנטיים אחדים; ייתכן שזוהי חצר. בחדרים 105 ו-108 נמצאה מפולת אבנים והרצפה שהייתה מונחת על הסלע הלא אחיד לא השתמרה. חרסים אחדים שנמצאו על הסלע ובמפולת האבנים תוארכו לשלהי התקופה הביזנטית. נמצאו שברי זכוכית אחדים ולא נמצאו מטבעות.
מיקום המבנה בראש הגבעה ורוחב הקירות מעידים על מבנה ציבורי גדול. קירות עבים דומים נחשפו בחפירה הקודמת באתר, כ-25 מ' מחפירה זו (א' בן-ציוני, מידע בע"פ) ולפיכך ייתכן שקירות אלה היו חלק ממכלול של בניין גדול. על פי כיוון הקירות והתיארוך לתקופה הביזנטית ייתכן שהמבנה היה כנסייה. השערה זו מתחזקת ממצבור של ארבעה פריטים אדריכליים מעוטרים בהקפדה שנמצאו סמוך (איור 4).
שלהי התקופה העות'מאנית
נחשפו קטעים של אבנים קטנות מהודקות עם טיח וטיט (לוקוס 101) כמה סנטימטרים מתחת לפני שטח, מעל ראשי הקירות של המבנה הביזנטי. חרסים אחדים שנמצאו עם קטעי הרצפה תוארכו לתקופה העות'מאנית. דומה שהרצפה שייכת לבניין משלהי התקופה העות'מאנית שנהרס והוסר קודם לחפירה.
השרידים הארכיאולוגיים שנחשפו בחפירה מצביעים על מבנה גדול מהתקופה הביזנטית, אולי כנסייה. לאחר שנעזב היישוב בשלהי התקופה הביזנטית, לא יושב האתר עד לתקופה העות'מאנית. את פרקי היישוב המצומצמים באתר ניתן לייחס לאופי השולי של האזור ולהיעדר מקור מים נגיש.