החפירה נערכה באולם של חנות, המזרחית משלוש חנויות בקומת קרקע של מבנה. החנות בנויה בסגנון האופייני לעיר העתיקה בשלהי התקופה העות'מאנית. האולם מלבני (כ-4 × 10 מ'; איור 2) ולו תקרה בנויה משני קמרונות צלב הנתמכים באומנות בנויות באמצע הקירות המערבי והמזרחי של האולם ובפינותיו. הכניסה לאולם מדרום, מרחוב עקבה אל-ח'נקה. הקירות הדרומי והמזרחי של האולם (W204 ,W203) משמשים קירות חיצוניים למבנה כולו ולכן יסודותיהם עמוקים ורחבים. לאומנה שבאמצע הקיר המזרחי יסוד חפור עמוק יותר (W205). לקירות המערבי והצפוני (W202 ,W201) אין יסודות עמוקים, פרט לאומנה שבאמצע הקיר המערבי (W206). הקירות בנויים מאבנים מהוקצעות בינוניות. בתוך האומנה שבקיר המזרחי וביסוד שלה משולבים בשימוש משני אבני גזית אחדות, מעובדות בסיתות אלכסוני. לאולם רצפה בנויה לוחות אבן שטוחים (F101) האופיינית לתקופה העות'מאנית.

בפינה הצפונית-מערבית של האולם נתגלו יסודות איתנים של קיר (W207) בנויים מאבני גוויל גדולות (כ-0.5 × 0.7 × 0.8 מ') וביניהן אבנים קטנות (איורים 3, 4). על כמה אבנים שרדה שכבת סיד ואבנים קטנות, עד לגובה שלושה נדבכים. שרידי הנדבך העליון נמצאו מתחת ליסודות קיר 201. על חלק מאבני קיר 207 זוהו סימני שבירה טריים וקדומים. בשל ההשתמרות הגרועה והשטח המצומצם קשה לזהות את תוואי הקיר שעמד על היסודות. יסודות קיר 207 בצפון-מערב (2.3 מ' רוחב) מעלים שתי אפשרויות: הקיר המשיך מזרחה או שהוא יסוד של קיר רחב שכיוונו דרום–צפון, שניגש אל קיר אחר שכיוונו מזרח–מערב. נחפר חתך בדיקה (L113) כדי לעקוב אחר המשכו המזרחי של קיר 207. בחתך נתגלה ראש קמרון בנוי מאבנים קטנות ובינוניות השייך לבור מים קטן. אל פתח הבור יורד פיר בנוי בקיר הצפוני של המבנה.
אל קיר 207 ניגשת מדרום רצפת טיח מהודקת (F102) הרוסה ברובה מעבודות פיתוח שבוצעו בחלק הדרומי של האולם. מעל רצפה 102 הונחה שכבת מילוי חצץ ואבנים עם טיח ומעליה נבנתה רצפה 101 (איור 5). רצפה 102 זוהתה גם בחתך מתחת לקיר 201 וכנראה במקור השתרעה על פני האולם כולו. מריבוע בדיקה (L104) שנחפר מתחת לרצפה 102 עולה כי הרצפה הושתתה בחלקה הצפוני על מילוי עפר (L103) ובחלקה הדרומי על מילוי חצץ וחרסים רבים (L107; איור 6) שזוהה רק בפינה הדרומית-מערבית של האולם. מתחת למילויים 103 ו-107 נמצאה שכבה עמוקה שהכילה רבדים של חצץ, עפר וחרסים רבים (L108, איור 7). הרבדים העליונים כמעט אופקיים, אך ככל שמעמיקים הזווית נעשית חדה יותר. לפי הזווית כיוון השפיכה היה מדרום-מערב לצפון-מזרח. בשכבה זו זוהו שתי הפרעות: בורות שנחפרו ליסוד האומנות 205 ו-206 (L111 ,L106); ובפינה הצפונית-מזרחית, מילוי עפר שחור ואבנים (L110) הקשור לבניית בור 113 המרוחק כ-0.5 מ' צפונה. שכבה 108 נחפרה לעומק של כ-1.5 מ', אך הרבדים של החצץ והעפר ממשיכים לעומק, וזוהו בחתכי בדיקה שנחפרו צמוד לקיר 207 מדרום. הרבדים העליונים ניגשים לפן הדרומי של הקיר (L112) והרבדים התחתונים ממשיכים מתחת ליסוד הקיר (L114). כנראה ששכבה 108 שימשה מילוי מכוון שעליו נבנה מבנה שקיר 207 היה חלק ממנו.
 
בתשתית 103 נמצאו חרסים מהתקופה הרומית הקדומה ובהם שבר קערה (איור 1:8) ושברי שני קנקני שק מעובי שפה (איור 2:8, 3) האופייניים לראשית המאה א' לסה"נ. גם ברבדים של שכבה 108 וברבדים שמתחת לקיר 207 (L114) נמצאו חרסים מהתקופה הרומית הקדומה, סוף המאה א' לפסה"נ–המאה הא' לסה"נ, כגון קערה עם שפת מדף (איור 1:9), קערה ששפתה נטויה פנימה (איור 2:9), קערה ששפתה מקופלת חוצה (איור 3:9), בסיס קערה מיובאת מטיפוס Terra Sigillata (איור 4:9), קערה שלה עיטור מקדה ושפה נטויה חוצה (איור 5:9), קדרות בישול שלהן כתף מזווה ושפה חתוכה (איור 6:9) וישרה (איור 7:9) וסירי בישול כדוריים שצווארם ישר (איור 8:9). כן נמצאו מבחר כלי אגירה, בהם קנקני שק שלהם רכס בבסיס הצוואר ושפה מעוגלת (איור 1:10–5) ומקופלת חוצה (איור 6:10, 7). נוסף על אלה נמצא שבר כלי אבן מטיפוס 'קלל' (איור 8:10). ברבדים של שכבה 108 ו-114 נמצאו חרסים אחדים מתקופת הברזל 2, בהם שבר צלמית סוס (לא צויר).
 
במילוי וברבדים שמתחת לרצפה נמצאו שישה מטבעות, המאוחר בהם של ארכילאוס (4 לפסה"נ–6 לסה"נ; ר"ע 143535). המטבעות האחרים הם שני מטבעות של אלכסנדר ינאי (ר"ע 143532, 143536), מטבע של הורדוס או בנו ארכילאוס (ר"ע 143534) ומטבע אוטונומי, כנראה מצור (ר"ע 143533). יש לציין במיוחד טטרדרכמה כסף אוטונומית של העיר אשקלון (64/3 לפסה"נ; ר"ע 143530; איור 11). מטבע זה הוא הראשון מסוגו שנמצא בחפירה ארכיאולוגית מחוץ לאשקלון, וחריג, שכן מטמונים שבהם נמצאו מטבעות כאלה מוצאם באזור עזה. ידועים שלושה מטבעות נוספים שנטבעו באותן רושמות (O32–R55; ר' Gitler and Master 2010). מעל ראש קיר 207 נמצא פלס של המלך הממלוכי ברקוק (1390–1399 לסה"נ, מטבעת קהיר; ר"ע 143531).
 
בפינה הדרומית-מערבית של האולם נמצאה תעלת מים (L115; רוחב 0.4 מ', עומק 0.6 מ'; איור 12) שכיוונה מזרח–מערב. בחתך מתחת לקיר 101 נראה שהתעלה חפורה לתוך מילוי 107 ושתעלת היסוד שלה שוברת את רצפה 102. לתעלה דפנות בנויות מאבנים בינוניות מטויחות בטיח הידראולי לבן עם שברי אבן וחרסים רבים. התעלה מקורה בלוחות אבן שטוחים. התעלה נתגלתה סתומה בבנייה. נראה כי היסוד של קיר 204 שובר את קירוי התעלה. נעשתה בדיקה מתחת לרצפת התעלה (L116) שלא הניבה ממצאים התורמים לתיארוכה.
 

נחשפו שרידי מבנה ובהם יסוד קיר ורצפה. המבנה הושתת על שכבת מילוי עבה שכנראה נשפך לצורך ביסוסו. על סמך הממצא יש לתארך את המבנה לתקופה הרומית הקדומה, סוף המאה הא' לפסה"נ–ראשית המאה הא' לסה"נ. בשלב מאוחר נבנתה תעלת מים. מיקום המבנה מהתקופה הרומית הקדומה ברחוב עקבה אל-ח'נקה, מצפון לכנסיית הקבר, מעלה שאלות בנוגע לשחזור תכנית העיר בתקופה הרומית הקדומה. מעניין לציין שמפלס החיים מהתקופה הרומית כמעט זהה למפלס החיים בימינו ולא נמצאו שרידים מתקופה הביזנטית ומימי הביניים.