בחודש מאי 2003 נערכה חפירת הצלה במתחם מסגד נבי עכאשה, ברחוב שטראוס בירושלים (הרשאה מס' 3923-A; נ"צ — רי"ח 2207-8/6325-6; רי"י 1707-8/1325-6). החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון עיריית ירושלים נוהלה על ידי ת' דעאדלה בהשתתפות ט' קורנפלד וא' האג'יאן (מדידות) וכ' הרש (ציור חרסים).
בחפירה שנערכה צמוד לפתח הכניסה לקבר אל-קמריה (איורים 1–3) נחשפה מצבת קבר שנשתמרו ממנה שלושה נדבכים (3.7×1.9 מ', 1.2 מ' גובה). המצבה הוקמה מאבני גזית, מילוי אדמה ואבני גוויל (לוקוס 202) על רצפת גיר כתוש (לוקוס 203), וקירוי לוחות אבן (W100). מכלול כלי החרס במילוי מתארך את הקמתה לתקופת המעבר האיובית-ממלוכית (המאות הי"ב-הי"ד לסה"נ). מתחת נמצא מבנה בנוי אבני גוויל
(W102 ,W101; כ-1.8×1.4 מ') ומילוי אדמה (לוקוס 204) המושתת על הסלע. במילוי נמצאו חרסים מהתקופות האומיית, המאות הח'-הי' לסה"נ, והאיובית-ממלוכית. במילוי סביב מצבת הקבר וצמוד לה (לוקוס 201) נמצאו חרסים מהתקופה העות'מאנית המאוחרת (המאה הי"ט).
למצבה הוצמדה אבן גזית הנושאת שתי כתובות קבר, ככל הנראה תוספת מאוחרת. כתובת אחת נכתבה בשלוש שורות:
هذا قبر الشيخ عبد الر حمن سعد كمال قشي لروحه الفاتحه سنة 1310 للهجرة.
'זה הוא קברו של השיח' עבד אל-רחמאן סעד כמאל כשי לנשמתו (תקרא) הפאתחה שנת 1310 להג'רה (1892 לסה"נ)'
הכתובת השנייה נוספה לראשונה ונכתבה באלכסון לצדה
ضريح الصحابي عكاشة
'קברו של עכאשה חברו של הנביא'
נראה כי מצבת הקבר נבנתה לאחר בניית המאוזוליאום, שנבנה בשנות החמישים של המאה הי"ג. אל המצבה הוצמד, ככל הנראה בתחילת המאה הכ', לוח עם שם נקבר השייך כנראה לקבר אחר. הלוח נמצא מחובר לפינה במלט מודרני השונה מחומר המליטה של כל המצבה. מתי שהוא, לאחר שנות השלושים של המאה הכ' כוסו המצבה וסביבתה בפסולת שכללה גם כלי חרס מהתקופה העות'מאנית. בשנות ה-70 של המאה הכ' נעשו עבודות ניקוי ושימור (חדשות ארכיאולוגיות ו: 17)