בחודש אוגוסט 2008 נערכה חפירת הצלה בטיילת החוף בנהריה (הרשאה מס' 5489-A; נ"צ 208240-323/766692-716), לקראת פיתוח. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון עיריית נהריה, נוהלה על ידי י' לרר, בסיוע י' לבן (מנהלה), ר' מישייב (מדידות ושרטוט), א' שפירו (GPS), ה' סמיטליין (צילום), ס' קרפיוקו (ארכיון) וא' שטרן.
שטח החפירה (50 מ"ר) מרוחק כ-74 מ' מקו החוף. נחשף קטע מתעלה בנויה בכיוון מזרח-מערב (12.5 מ' אורך; איורים 1, 2). ממזרח לקטע זה תועד בשנת 1947 על ידי שני מפקחים של אגף העתיקות המנדטורי קטע אחר של אותה תעלה בעת כריית חול באדמות הכפר מזרעה. משנות השישים ועד לשנות השמונים של המאה הכ' תעד י' מאייר מנהריה קטעים מאותה תעלה לאורך של כ-220 מ', מסלעי החוף במערב ועד לאגן שיקוע במזרח. לדעת מאייר בחלק המערבי של התעלה, ליד הים, היה מתקן להרמת מי ים, ואילו בחלק המזרחי של התעלה היה אגן לאידוי מלח. מאייר הניח שמדובר במפעל להפקת מלח שתחילתו בתקופה הביזנטית וכי הוא המשיך לפעול עד שלהי ימי הביניים, אז פסקה הפעלתו עד לחידושה בסוף המאה הי"ט לסה"נ כאשר אדמות האזור נרכשו על ידי משפחת סורסוק מלבנון.
בחפירה נחשפו שרידים מן הקיר הצפוני של התעלה, שהשתמר לגובה נדבך אחד בצד מערב ולגובה שני נדבכים בצד מזרח, ומן הקיר הדרומי של התעלה, שנהרס ברובו, כנראה בשנת 1947. רוב לוחות הריצוף בקרקעית התעלה השתמרו. בחפירה שוחזר תהליך בניית התעלה. תחילה נחפרה בחול הזיפזיף תעלת יסוד (כ-2 מ' רוחב). בתחתית תעלת היסוד הונחה תשתית של אבני כורכר ואדמת חמרה. מעל התשתית הונחו לוחות ריצוף מאבן חול (0.10×0.50×0.65 מ'). לאחר מכן נבנו קירות התעלה מאבני כורכר גדולות, חלקן מלבניות (0.4×0.5×0.7 מ') וחלקן רבועות (0.3×0.3×0.4 מ'); האבנים הונחו על קצוות לוחות הריצוף, ובכך קובעו לוחות אלה למקומם. בשלב הבא מולאה תעלת היסוד באבני כורכר ואדמת חמרה לתמיכת קירות התעלה. האבנים ששימשו לבניית הקירות סותתו בסיתות אלכסוני בצדן הפונה אל פנים התעלה, ועל חלקן הובחנו תווי סתתים (איור 3). לבסוף טויחו החיבורים בין אבני הבנייה בקירות וכן טויח החיבור בין הקירות לרצפת התעלה. נראה כי הטיח שימש לאיטום החיבורים בין האבנים ולא לאיטום כל התעלה. התעלה יורדת בשיפוע מתון של כ-0.5% ממערב למזרח.
הבנייה בקטע התעלה שנחשף דומה לזו של קטעי התעלה שתועדו בעבר. הסיתות האלכסוני של האבנים ותווי הסתתים מוכרים מהתקופה הצלבנית בעכו, לכן נראה כי יש לתארך את בניית התעלה לתקופה הצלבנית. ניתן להניח כי התעלה נבנתה להובלת מי ים למזרח אל אגן שיקוע, שבו לאחר התאדות המים המלח נאסף. לא ברור בשלב זה כיצד הגיעו מי הים לתעלה, שכן היא גבוהה מפני הים. מאייר סבר כי על הסלעים שליד החוף נחצב מתקן להרמת מי הים. אפשרות נוספת היא שהמים חדרו לתעלה בעת עליית מפלס הים בסערות החורף. בחפירה לא התגלו עדויות לשימוש בתעלה לפני התקופה הצלבנית או לאחריה, ונראה כי היא נסתמה בזיפזיף זמן קצר לאחר הפסקת השימוש בה.