בחודשים מאי ויוני 2012 נערכה חפירת הצלה ליד המרינה באשקלון, במגרש בניין 52 (הרשאה מס' 6504-A; נ"צ 158083-169/620593-715), לקראת פיתוח. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון שדות גדי יזמות ופרוייקטים בע"מ, נוהלה על ידי א' גולני, בסיוע י' אלעמור (מנהלה), ו' אסמן וי' שמידוב (מדידות וסרטוט), י' יולוביץ (צילום שטח), א' קמייסקי וע' פדידה (רפאות ושימור) א' לידסקי-רזניקוב (ציור ממצא), י' רגב (בדיקות פחמן 14), נ"ש פארן (פיקוח) וכן ס' טאליס וי' ישראלי (ארכיאולוגי מחוז ומרחב).
באתר מתקופת הברונזה הקדומה באשקלון נערכו חפירות נרחבות. בחפירות הצלה רבות, רובן מטעם אגף העתיקות ורשות העתיקות, התגלו שרידים רבים של יישוב נרחב ללא מרכז ברור, המשתרע על פני רצועת שטח רחבה, כקילומטר אחד רוחבה וכחמישה ק"מ אורכה, מאזור תל אשקלון בדרום-מערב ועד לאזור שכונות ברנע ב' וג' בצפון-מזרח (איור 1; Gophna 2004, ור' את יתר המאמרים בכרך זה; ברנדל וגופנא תשנ"ג; גולני ומילבסקי תשנ"ז; וולך 2003; גולני 2005; באומגרטן 2006; גולני 2007; גולני 2008; חימי 2009; גולני ופארן 2014; Golani 2004). כמעט כל שטחי החפירה באזורי המרינה ושכונת אפרידר סומנו באותיות; החפירה הנוכחית, שסומנה 'שטח N', מרוחקת כ-400 מ' ממזרח לקו החוף וכ-50 מ' מדרום-מזרח לשטח E2 (ר' Golani 2004; גולני ופארן 2014). בחפירות בשטח E2 נחשפו שתי שכבות יישוב המתוארכות לשלב קדום בתקופת הב"ק 1, ובהן בנייה בלבני בוץ, אולי שרידיו של מתחם גדול וקבורת תינוק, וכן בורות ושרידים רבים מתעשיית מתכת. כמו בחפירות בשטח E2, גם בחפירה הנוכחית נחשפו שתי שכבות יישוב (III ,II), המתוארכות לשלב קדום בתקופת הב"ק 1. כן נחשפה בחפירה זו שכבה נוספת (I) המתוארכת לתקופה הביזנטית (איור 2).
שכבה III. בשטח החפירה, ובעיקר במערבו, התגלו שרידי היישוב הקדומים ביותר, ובהם שרידים אדריכליים שנבנו מלבני בוץ הישר מעל חול סטרילי; לא התגלו יסודות אבן (איור 3). נחשף קיר ארוך של לבני בוץ, שמהלכו מעט מעוגל (W16/W5; כ-15 מ' אורך); אפשר שהוא חלק מקיר התוחם מתחם נרחב. מקיר זה יוצאים כמה קירות קצרים לכיוון מזרח, אל מחוץ לשטח המתחם. קיר מתעגל נוסף (W30) ניגש אליו ממערב. אפשר שקיר 30 הוא חלק ממבנה מעוגל בתוך המתחם, הנמשך למערב אל מחוץ לשטח החפירה. מבנים דומים התגלו בחפירות באתר בעבר (גולני 2005; גולני 2007; גולני 2008). בחלקים המזרחי והדרומי של שטח החפירה לא התגלו שרידים אדריכליים משכבה זו.
שכבה II. מפלסי המגורים של שכבה II (למשל, L13) משתרעים הישר מעל אלה של שכבה III, ולכן נראה כי בין שתי התקופות הייתה הפסקה מוחלטת בהתיישבות (איור 4). אחד המאפיינים הבולטים ביישוב של שכבה II, המבדיל אותו מהיישוב הקדום של שכבה III, הוא השימוש באבני כורכר מקומי לבנייה. במרכז שטח החפירה התגלה ריכוז גדול של אבני כורכר (L12), כנראה התמוטטות, או פירוק של מבנה או ריכוז של חומר בנייה.
בדרום שטח החפירה נחשף חלק ממבנה אבן מעוגל (W48) המוקף במפלסי מגורים. חלק גדול ממבנה זה נהרס כתוצאה מבלייה והפרעות מאוחרות, אך בצדו הצפוני-מזרחי השתמר נדבך אחד של אבנים גדולות ובינוניות מכורכר (איור 5). נראה שמתארו של המבנה דמוי פרסה. רצפת המבנה (L52) התגלתה מכוסה בהצטברויות רבות של הריסות שרופות, ובהן שני קנקנים מרוסקים שהתגלו על הרצפה (איור 5), לבני בוץ שרופות רבות וגושים גדולים של חמר שרוף, המכיל חסמים אורגניים רבים. גושי החמר הם כנראה שרידים מכיסוי הגג, שכלל חמר וקש והתמוטט על תכולת הבית בעת ההרס.
שכבה I. נחשפו בעיקר בורות מלבניים, עגולים ולא סדורים מלאים בחול, שחתכו את השרידים הקדומים וגרמו להרס רב. חלק מהבורות מתוארכים כנראה לתקופה הביזנטית. בורות דומים ספורים התגלו בחפירות בעבר בשטח E2.
החפירה בשטח N היא תוספת חשובה להבנת היישוב מתקופת הב"ק 1 באשקלון. יש דמיון בין השרידים שנחשפו בשטח N לאלה שנחשפו בעבר בשטח E2 (גולני ופארן 2014) בבנייה בלבני בוץ בשכבה III ובמעבר לבנייה באבנים לצד לבני בוץ בשכבה II. המבנה שנחשף בשכבה II בשטח N, שנהרס כנראה בשרפה, הוא ייחודי באשקלון.
ברנדל ב' וגופנא ר' תשנ"ג. אשקלון – אפרידר. חדשות ארכיאולוגיות צ"ט:80.
גולני א' ומילבסקי י' תשנ"ז. אשקלון, אפרידר (א). חדשות ארכיאולוגיות קז:118–120.
וולך צ' 2003. אשקלון (א'). חדשות ארכיאולוגיות 77:115–79.
Golani A. 2004. Salvage Excavations at the Early Bronze Age Site of Ashqelon, Afridar—Area E. ‘Atiqot 45:9–62.
Golani A. 2008. The Early Bronze Age Site of Ashqelon, Afridar—Area M. ‘Atiqot 60:19–51.
Gophna R. 2004. Excavations at Ashqelon, Afridar—Introduction. ‘Atiqot 45:1–8.