בחודש יולי 2007 נערכה חפירת הצלה בקניר (דרום), מדרום לקיבוץ רגבים (הרשאה מס' 5065-A; נ"צ 203486-694/713789-993), לאחר ששרידים ארכיאולוגים נתגלו בבדיקה שערך א' אבירם לקראת הכשרת השטח לבנייה. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון חברת האחים פרטוש בע"מ, נוהלה על ידי א' אורן (צילום), בסיועם של ש' יעקב-ג'ם (מנהלה), א' האג'יאן (מדידות), ומ' פיילשטוקר (ייעוץ).
החפירה נערכה על גבעה גדולה, שעליה גדלים עצי אלון וחרוב, כ-2.5 ק"מ ממערב לחורבת ברקת וכ-300 מ' ממזרח לגבעת רגבים, שם נחשפו שרידי חווה מן התקופה הביזנטית (חדשות ארכיאולוגיות 117) ומערות קבורה מן התקופות הרומית והביזנטית (הרשאה מס' 4394-A; איור 1). באתר נערכה בעבר חפירה (חדשות ארכיאולוגיות לא-לב:11), שבה נחשפו רצפת פסיפס, שרידים של מערות כוכים וחרסים מן התקופה הביזנטית, וכן פריטי צור מן התקופות הפליאוליתית והניאוליתית.
נפתחו שני שטחי חפירה, צפוני ודרומי (איור 1), המרוחקים כ-40 מ' זה מזה, שבהם נחשפו חמישה מתקנים חצובים (איור 3:1–5, 7, 11), כוך של מערת קבורה (איור 10:1) וחלל טבעי (איור 8:1), אשר זוהו בבדיקה המקדימה. כן נתגלו בבדיקה המקדימה, אך לא נחפרו, ארבע מערות קבורה (איור 1:1, 2, 6, 13); חלל טבעי (איור 9:1); ובור מים שנהרס בטרם החלה החפירה (איור 12:1).
בשטח הצפוני (5 דונם) נחשפו ארבעה מתקנים, המתוארים להלן מצפון לדרום:
מתקן 3 (איורים 2, 3). בור פעמוני (L101; קוטר 0.7 מ', עומק 1.4 מ') שעל דופנותיו וקרקעיתו אפשר להבחין בשרידים של טיח אפרפר. אל הבור צמודה מדרום בריכת אגירה קטנה (L100; מידות 1.0×1.2 מ', 0.8 מ' עומק); פתח שנחצב בדופן המערבית של הבריכה קושר בינה לבין בור המים. על קרקעית הבריכה נותרו שרידים של רצפת פסיפס תעשייתית.
מתקן 5 (איורים 2, 4). כשני מטרים מדרום לבריכה נחצב מתקן מלבני (L107; מידות 1.03×1.17 מ', כ-0.25 מ' עומק). בשלב כלשהו הוקטן שטח החציבה באמצעות מילוי של אבנים קטנות (L111), ובתוכו נבנה מתקן נוסף (L106; מידות 0.66×0.85 מ'). המתקן דופן בשברי גוף של כלי חרס שכוסו בטיח, ורוצף בפסיפס תעשייתי. השימוש בשני המתקנים אינו ברור. ייתכן שהיה זה בור איגום שהוקטן בשלב כלשהו והשתייך לגת שמשטח הדריכה שלה לא שרד.
מתקן 4 (איורים 5, 6). כ-3 מ' מדרום למתקן 5 נתגלתה חציבה שמתארה דמוי מלבן
(L102; מידות 1.30×2.85 מ', 0.58 מ' עומק). בחלקן הדרומי של הדפנות המערבית והמזרחית נחצבו ארבע מגרעות, שתיים בכל דופן. שימושו של המתקן אינו ברור, אך ייתכן שהיה קשור לגת שנחצבה כ-1.5 מ' מדרום לו (מתקן 7).
מתקן 7 (איור 7). גת הכוללת משטח דריכה (L103; מידות 3.5×4.5 מ'; איור 8), שקרקעיתו טויחה; המשטח נהרס בחלקו מפגיעת כלי מכני. ממזרח למשטח נחצב בור איגום (L104; מידות 1.7×1.9 מ', כ-1.6 מ' עומק; איור 9), שטויח בטיח אפור עבה ורוצף בפסיפס תעשייתי. בדופן הדרומית של הבור נחצבו שתי מדרגות שמהן נותרו שרידים דלים. בפינה הצפונית-מערבית של בור האיגום נחצב בור שיקוע (L113; מידות 0.56×0.60 מ', כ-0.3 מ' עומק), שרוצף אף הוא בפסיפס ודופנותיו טויחו בטיח אפור מעורב בשברי חרסים.
בתוך שכבת מילוי מצפון לבור האיגום נמצאה כמות רבה של אריחי קרמיקה (L105; איור 10). נראה כי מקורם של האריחים אינו בגת אלא במתקן אחר, אולי בית מרחץ, שהיה בקרבת מקום ולא השתמר.
בשטח הדרומי (7.5 דונם) נחשפו שני מתקנים, המתוארים להלן מצפון לדרום:
מתקן 11 (איור 11). בור חצוב (L114; מידות 1.18×1.70 מ', 1.8 מ' עומק), ככל הנראה בור איגום של גת שרצפת הדריכה שלה, שהשתרעה ממזרח לו, לא שרדה. בפינה הצפונית-מזרחית של הבור נחצב בור שיקוע קטן, וכ-2 מ' ממערב לו נחצבו שני ספלולים.
מתקן 10 (איורים 12, 13). כוך קבורה קטן (L115; מידות 0.7×0.9 מ', 0.9 מ' גובה) – חלק ממערת קבורה שלא שרדה – נחצב במדרגת סלע מתחת למתקן 11. לא נמצאו בו שרידים ארכיאולוגיים. כ-40 מ' מצפון-מזרח לו נוקה בעזרת כלי מכני חלל טבעי בסלע (איור 8:1); גם בו לא נמצאו שרידים כלשהם.