אגנים חצובים (מס' 1; איור 2). בדרום שטח החפירה נחשפו שלושה אגנים מעוגלים החצובים במשטח סלע (L104 – קוטר 0.36 מ', עומק 0.15 מ'; L106 – קוטר 0.5 מ', עומק 0.4 מ', חתך חביתי; L108 – קוטר 0.35 מ', עומק 0.2 מ'); אגן 104 נחצב בתוך שקע טבעי. אפשר שהאגנים שימשו עם גת פשוטה (מתקן 3), המרוחקת כ-3.5 מ' צפונה להם.

 

ערמות סיקול (מס' 2, 4). כ-5 מ' מצפון-מערב לאגן הצפוני ביותר נחפרה ערמת סיקול 2 שמתארה סגלגל (3.2×4.6 מ'; איורים 3, 4), התחומה בקיר שדה דל (W1; אורך 14 מ', רוחב 0.3–0.7 מ'), שנבנה לגובה נדבך אחד. חתך החוצה את הערמה במרכזה בציר מזרח–מערב (L100; מידות 1.2×5.7 מ') נחפר בחפירה ידנית עד לסלע האם. התברר כי הערמה מורכבת מאדמת טרה רוסה, שבה מעורבת כמות גדולה של אבני גוויל קטנות וכמות קטנה יותר של אבני גוויל בינוניות. בין אבני הערמה נאספה כמות קטנה של שברי חרס מן המאה הא' לפסה"נ, ובהם שבר שפה של קנקן (איור 4:5).
ערמת סיקול 4 (מידות משוחזרות: 3×5 מ'; איור 6), שהשתמרותה גרועה, נמצאה כ-15 מ' מצפון-מזרח לערמה 2. שרדו בה קטעים מן הקיר ההקפי (W2), הבנוי משורה אחת של אבני גוויל גדולות. מפנים לקיר (L111) אפשר להבחין בערמה של אבני גוויל בינוניות וקטנות מעורבות באדמת טרה רוסה. כמטר אחד מדרום-מזרח לערמה אותרו שלושה שקעים טבעיים בסלע, סמוכים זה לזה, שיכלו לשמש ספלולים. 
 
גת (מס' 3). כ-3 מ' ממזרח לערמת סיקול 2 נחשפה גת (איורים 7, 8). משטח הדריכה מלבני (L105; מידות 2.8 ×3.4 מ', עומק 0.3 מ') וקרקעיתו משופעת במתינות מזרחה. חלקה המרכזי של הדופן המזרחית התמוטט ועל כן אי אפשר להבחין בבירור בתעלה שהוליכה את העסיס אל תוך בור האיסוף הסגלגל (L107; מידות 0.8×1.5 מ', עומק 0.3–0.6 מ'). נראה כי הבור נחצב בתוך שקע טבעי בסלע. בקצהו המזרחי של הבור נחצבה גומחת שיקוע (L102; מידות 0.3×0.5 מ', עומק 0.15 מ'). לאורך הדופן הצפונית של משטח הדריכה ומצפון לבור האיסוף נמצאו שלושה ספלולים, שקשה לקבוע אם הם טבעיים או מעשה ידי אדם; כ-2.3 מ' ממזרח לבור האיסוף נחצב ספלול עגול נוסף (L101; קוטר 0.25 מ', עומק 0.4 מ').
 
מגדל שדה (מס' 5; כ- 3 מ' קוטר חיצוני, 1.4 מ' קוטר פנימי; איורים 9, 10). למגדל מתאר סגלגל למחצה; קצהו המעוגל פונה לצפון-מערב. המגדל בנוי מקיר הקפי של אבני גוויל בינוניות וגדולות (עד 0.50×0.60×1.26 מ') שהשתמרו עד לגובה ארבעה נדבכים. חלק מאבני הקיר הונחו במאונך ואחרות במאוזן. מרבית אבני הנדבך התחתון הונחו ישירות על סלע האם, אך מתחת לחלק מהן הוחדרו אבני גוויל קטנות ששימשו טריזים לייצוב האבנים. אחת מאבני הנדבך התחתון (0.2×0.3×0.6 מ') בחלקו הצפוני של המגדל בולטת כדי 0.55 מ' אל פנים המגדל ודומה כי שימשה מחיצה. סמוך לפינה הצפונית-מזרחית של המגדל זוהה פתח (0.45 מ' רוחב). נראה כי סלע האם שימש רצפה; מפלסו גבוה יותר במחצית המערבית של המבנה. שכבה של אדמת טרה רוסה מהודקת שכיסתה על רצפת המגדל נבדקה בחלקו המזרחי של המגדל. נמצאו בה שברי כלי חרס מן התקופה הרומית הקדומה, כולל שברי קנקנים (איור 1:5–3), ושברים של פך זכוכית האופייני למאות הא'–הב' לסה"נ (איור 5:5).
 
דומה כי הממצא הקרמי ושברי פך הזכוכית ממגדל השדה מעידים כי באזור התקיימה פעילות חקלאית במהלך התקופה הרומית. אך בהיעדר כל עדות ברורה לחווה חקלאית או ליישוב סמוך שהתקיימו בתקופה זו, לא ניתן לקבוע את שיוכו של אזור חקלאי זה.