השטח הנסקר (כ-200 דונם) משתרע על המדרונות המזרחיים של רכס הר הצופים, המדרון הצפוני של הר הזיתים והגיא המפריד ביניהם (איור 1). את השטח חוצה כיום כביש מעלה אדומים– מנהרת הר הצופים. למרגלות הרכס ומעל הגיא מתרוממת גבעת ראס תמים.

רכסי הר הצופים והר הזיתים בנויים מסלעי משקע ימיים של חבורת 'הר הצופים'. סלע הקירטון רך ונוח מאוד לחציבה ולכן העדיפו בעת העתיקה להשתמש ברכסים אלה לחציבת מערות קבורה ואבני בנייה. המדרונות תלולים וסחופים מקרקע ולפיכך אינם מתאימים לחקלאות; זו התרכזה בגיא המרכזי שלרוחבו נבנו סכרים אחדים.
 
השטח נסקר בימי המנדט הבריטי וצילומים של קברים ושל אתר ראס תמים שמורים בארכיון של מחלקת העתיקות המנדטורית ברשות העתיקות (תיקים 110, 154). אתר ראס תמים נסקר על ידי אבל (Abel F.M., 1933-1938, Geographie de la Palestine, II:260, Paris) ובמסגרת סקר ירושלים (ע' קלונר, 2000. סקר ירושלים: האזור הצפוני-מזרחי, אתר 310) וזוהה כ'בחורים' המקראית (שמואל ב' ג:טז, טז:ה, יז:יח, יט:טז; מלכים א ב:ח). הזיהוי מתבסס בין היתר על כתבי הנוסע אנטונינוס פלקנטיוס (Antoninus Placentinus Itinerarium, ch. 16) המזכיר את 'באורין'
(Baorin) שלצד הדרך מיריחו לירושלים העוברת בהר הזיתים. שרידים מתקופת הברזל שנמצאו על הגבעה תומכים בזיהוי זה (Voigt E. E. [1923–1924], Bahurim, AASOR 5: 67–76).
במדרונות הצפוניים והמזרחיים של רכס אוגוסטה ויקטוריה נחשפו בחפירות הצלה שנערכו בשנים 1999–2000 חמישה אתרים: תחנת דרכים מתקופת הברזל (הרשאה מס' 3114-A), מערכת תת-קרקעית מהתקופה הפרסית, מחצבה של אבני בנייה וכן מחצבה תת-קרקעית, שכללה בית מלאכה לכלי אבן, המתוארכות לימי בית שני (ד' עמית, ג' זליגמן וא' זילברבורד, 2001, מחצבה ובית מלאכה לייצור כלי אבן במורד הר הצופים, קדמוניות 102:122110) ומנזר תאודורוס וקיריאקוס, ששימש גם אכסניה לעולי רגל נוצריים בתקופות הביזנטית והאסלאמית הקדומה (Amit D., Seligman J. and Zilberbod I., 2003. The Monastery of Theodorus and Cyricus on the Eastern Slope of Mount Scopus, Jerusalem. In: G.C. Bottini, L. Di Segni and L/D. Chupcala [eds.] One Land – Many Cultures: Archeological Studies in Honour of S. Loffreda, Jerusalem, pp. 139–148).
 
שטח I
שטח נרחב המשתרע על גבי המדרון המזרחי התלול של הר הצופים, מדרום לכפר עיסוויה. מערות קבורה אחדות החצובות במדרונות הסובבים את הר הצופים תוארו בעבר על ידי פקחי מחלקת העתיקות המנדטורית (תיק 110). בסקר ירושלים נתגלו באזור מערות קבורה מתקופת בית שני (ע' קלונר, לעיל, אתרים 303, 304). קברים אלה הם חלק מהנקרופוליס של ירושלים בימי בית שני. קברים אחדים מבית הקברות העתיק שברכס הר הצופים נחפרו בעבר, המפורסם שבהם הוא 'מערת ניקנור' שבגן הבוטני של האוניברסיטה העברית (ע' קלונר, לעיל, אתר 293). נסקרו 45 אתרים המפוזרים בצפיפות רבה בשטח. על פני השטח נמצאו חרסים רבים, רובם מתוארכים לתקופות הרומית הקדומה והביזנטית.
 
מערות. תועדו 17 מערות קבורה (אתרים 1–3, 5, 6, 11, 12, 14, 15, 17, 19 [איור 2],25, 26, 28, 34, 36, 40). חלק מהמערות נהרסו מבליה של הסלע, אך ברובן נמצאו שרידי הפתחים שהיו מלבניים וחצובים. נמצא גם מחסה סלע (אתר 10, כ-10 מ' אורך).
מערה 6 (איור 3) תועדה בפירוט.היא נחצבה בסלע הגיר המקומי, בסיתות מסרק ובאיכות טובה. זהו מכלול קבורה גדול שתוכניתו מורכבת. נראה כי למערה היו פתחים אחדים. היא נשדדה לאחרונה, אך חלק מהפריטים הושארו במקום וניתן לשער כי בשכבת הסחף והמילוי (כ-0.5 מ' עובי), טמונים עדיין ממצאים נוספים. מהפתח המרכזי מגיעים אל חדר מבוא מלבני (איור 2:3), שממנו מוביל פתח אל אולם הקבורה המרכזי (איור 3:3). פתחים בקירות אולם 3, שמתארם קשתי (כ-0.5 מ' רוחב), מובילים לארבע מחילות חצובות, שתיים בכל קיר צדדי המוליכות אל חדרים/אולמות סמוכים שלא נסקרו. בקיר המערבי של האולם, מול פתח הכניסה, נמצאו שני פתחי מסדרונות גדולים המובילים לחדרים 7, 9 (איור 4:3, 5) שצורתם מלבנית ולהם שוליים שקועים שנועדו ללוחות סגירה. פתח קטן (איור 6:3), החצוב לצד פתח מסדרון 5, שימש מסדרון נוסף או שהיה פריצה מאוחרת בדופן.
המסדרון הצפוני (איור 4:3; 0.5×1.9×0.8 מ') מוביל אל חדר אחורי (איור 7:3; 1.08×1.16 מ'), בשניהם נמצאו עצמות אדם פזורות. המסדרון הדרומי (איור 5:3) מוביל אל חדר 9 ובדופן הצפונית שלו פתח נוסף המוביל אל חדרון מלבני קטן (איור 8:3) ששימש חדר קבורה משני ונמצאו בו עצמות אדם מפוזרות. חדר 9 רחב ידיים ומצטיין באיכות החציבה, בקירותיו חצובים כוכים ומאספות, שניים מכל צד. באחד מהם (11) נמצאה גלוסקמה (31×72×31 ס"מ; איור 4) מאבן גיר רך ללא עיטור, שהייתה מונחת על צדה, ותכולתה שפוכה. סמוך לכוך 13 נמצא לוח אבן גיר ששימש לסגירתו.
פתח כניסה מצפון לפתח הראשי של המערה מוביל אל מכלול נוסף שבו חדר מבוא רבוע שבמרכזו בור עמידה חצוב ובפינתו הצפונית-מזרחית גל אבנים גדול, שטיבו איננו ברור. מחדר זה מתפצלים חדרים נוספים עם כוכי קבורה, שבהם נמצאו לפחות שני מכסי גלוסקמות ולוחות סגירה לפתחים.
 
מחצבות וחציבות. בכל השטח נתגלו מחשופי סלע ובהם שרידי 20 מחצבות עתיקות (אתרים 4, 7, 8, 13, 16, 20–24 [איור 5], 27, 29, 30, 33, 35, 37–39, 42, 45). המחצבות, שמהן נחצבו אבני בנייה במגוון גדלים, משתרעות על שטחים נרחבים ורובן מדורגות. מחצבה 27 השתרעה על פני שטח גדול בהרבה משאר המחצבות בסקר. באחד מאזורי החציבות (אתר 38) נמצאו על המצוק הטבעי גם מערות ומתקנים.
 
מתקנים חצובים בסלע. נמצאו גת חצובה הכוללת משטח דריכה ושני בורות איגום עגולים (אתר 9) וכן שני מתקנים חצובים שתפקידם אינו ברור (אתרים 18, 31).
 
שרידים בנויים. נתגלו שרידי בנייה מעטים יחסית: שתי טרסות לאורך הוואדי (אתרים 32, 44), שהשתמרו לגובה נדבך אחד או שניים בלבד וסכר (אתר 43). סמוך לטרסות נמצאה ערמת סיקול (אתר 41)
 
שטח II
השטח משתרע על המדרון הצפוני של רכס הר הזיתים ואותרו בו 20 אתרים חדשים. על פני השטח נמצאו חרסים מהתקופה הביזנטית.
 
מערות. תועדו תשע מערות, חלקן מערות קבורה (אתרים 1, 10–12, 19) וחלקן מערות מגורים (אתרים 5 [איור 6], 6, 13, 17).
 
מחצבות וחציבות. נתגלו שרידי שמונה מחצבות עתיקות שמהן נחצבו אבני בנייה במגוון גדלים (אתרים 0, 4, 8, 9, 14–16 [איור 7], 18).
 
מתקנים נוספים. בור מים פעיל חצוב בסלע עם פתח מלבני ומעוצב (אתר 2), ארבעה קירות טרסה, בנויים באבני גוויל מהוקצעות במקצת, שכיוונם דרום-מזרח–צפון-מערב ואשר השתמרו לגובה של שניים–שלושה נדבכים (אתר 3), אגן מלבני חצוב בסלע (0.97×0.52) שייתכן כי שימש קבר ארגז קטן (אתר 7).
 
שטח III
חורבת ראס תמים. האתר בראש גבעה (נ"ג 704) שממזרח לרכס הר הזיתים. האזור שבראש הגבעה הוא שטח חקלאי מעובד ואילו המדרונות מכוסים צמחייה. בשטח האתר נמצאו חרסים שרובם מתקופת הברזל ומהתקופות הרומית הקדומה והביזנטית. זוהו 21 אתרים.
 
מערות קבורה וקברים. תועדו שמונה מערות חצובות בסלע ששימשו ככל הנראה לקבורה (אתרים 2, 3, 5–8, 17, 18, 25, 26) וקבר ארגז חצוב אחד (אתר 4; איור 8).
 
מערות מגורים. נמצאו ארבע מערות טבעיות שאולי שימשו למגורים (אתרים 13, 21, 22, 23).
 
מחצבות וחציבות. שרידי מחצבות נמצאו בעיקר בחלק הדרומי של הגבעה (אתרים 12, 15, 16, 24) וכן נמצאו שתי מחצבות בנות זמננו (אתרים 19, 20).
 
בורות מים. נמצאו שלושה בורות מים גדולים (אתרים 9, 10, שני פתחים של בור מים אחד; איורים 9, 10). על פי הטיח נראה שהם נחצבו בתקופת הבית השני.
 
מערת קולומבריום. במדרון הדרומי של הגבעה נסקרה מערת קולומבריום מלבנית (אתר 1; איור 11) שבקירותיה המערבי, הצפוני והמזרחי נחצבו שלוש שורות של כוכי קולומבריום.
 
קיר טרסה. תועד קיר טרסה קדום בכיוון דרום-מערב–צפון-מזרח (אתר 0).
 
שטח המדרונות שנסקרו שימש ככל הנראה חלק מהנקרופוליס של ירושלים ואזור לחציבת אבנים למן ימי בית שני וככל הנראה במהלך התקופה הביזנטית. בחורבת ראס תמים נמצאו שרידי יישוב (בורות מים ומערת קולומבריום) שתחילתו ככל הנראה בתקופת הברזל והמשכו בתקופות המאוחרות, לפחות עד התקופה הביזנטית.