בריבוע A, שנפתח כ-10 מ' ממערב לשרידי הכנסייה שנחשפה בחפירות הקודמות, נתגלו ממצאים בני זמננו, כנראה מפעילות המחצבה. בחציו המערבי של ריבוע C, שנפתח כמה מטרים מדרום לריבוע A, נתגלו שוב ממצאים בני זמננו, ובחציו המזרחי נתגלו כמה אבני בנייה עתיקות, גדולות מאוד, מעט שברי כלי חרס ומטבע אומיי ממטבעת רמלה.

 

ריבוע B הורחב לכיוון דרום (איור 1). בשכבה I נתגלה בחלקו המזרחי של הריבוע קיר (W14) ובו סף של פתח המוביל מזרחה אל פנים המבנה שלו שני מרחבים (לוקוסים 13, 16) המופרדים בקיר (W15). רצפות שני המרחבים מרוצפות בלוחות אבן. ממערב לקיר 14 נתגלה מרחב, כנראה חצר שלה רצפת עפר כבוש. על פי הממצא הקרמי יש לתארך את שכבה I, כנראה, לראשית התקופה האסלאמית.

 

מתחת לרצפת החצר ולעומק של כמטר אחד, נתגלתה הצטברות של עפר ושברי כלי חרס (לוקוס 12) שזמנם התקופות הביזאנטית והאסלאמית הקדומה. כן נתגלו מטבע של הקיסר טריאנוס דקיוס ממטבעת אנטיוכיה (249–251 לסה"נ; ר"ע 102621) ומטבע אומיי ממטבעת דמשק (ר"ע 102622). מתחת לגובה יסודות קיר 14 נתגלתה שכבה II ובה קירות
(W31 ,W29 ,W27 ,W19 ,W18) שכיוונם שונה. קירות אלה השתמרו לגובה של כמטר אחד והם בנויים ישירות על סלע האם. קירות 18 ו-19 יוצרים פינה שבה נבנה מיתקן מלבני קטן (לוקוס 26, תחום בקירות W25 ,W24) שמהותו אינה ברורה. מחוץ לקירות 18 ו-19, בין מפלס ראשי הקירות למפלס חיים (לוקוס 20, כ-0.7 מ' עומק), נתגלה מילוי של הרבה שברי כלי חרס ממגוון מצומצם של טיפוסי כלים. על פי בדיקה ראשונית, רובם מן התקופה הביזנטית ומיעוטם מן התקופה הרומית המאוחרת.

 

השכבות שנתגלו בשטח זה תואמות את הממצאים מן החפירות הקודמות באתר, שלפיהם היישוב מן התקופה הביזנטית המאוחרת, שוקם לאחר נטישה קצרה, בתקופה האסלאמית הקדומה.