נפתח ריבוע חפירה (2.8 × 7.7 מ'; איור 1) על מדרון סלעי הפונה לכיוון מזרח ונחשף קיר
(W100
) הבנוי שני פנים של אבנים מסותתות למחצה וביניהם מילוי של אבנים קטנות. אל הקיר ניגשת מדרום רצפת פסיפס (לוקוס 203) עשויה אבנים לבנות גדולות (2 × 3 ס"מ). הרצפה נהרסה על ידי בורות של חברת החשמל והפרעות אחרות בנות זמננו. בחלקו הדרומי של הריבוע נתגלתה תעלה (0.33 מ' רוחב, 0.20 מ' עומק) מטויחת בטיח לבן, שכיוונה מזרח–מערב. דרומית לתעלה נתגלה המשך הרצפה (לוקוס 204). נראה שהתעלה שימשה לניקוז המים מהרצפה. על סמך הממצא הקרמי שנתגלה בין אבני המילוי של הקיר יש לתארך את השרידים לסוף התקופה הביזנטית.

 

על מדרון הפונה לכיוון דרום, כ-500 מ' צפונית-מזרחית לרצפת הפסיפס נפתח ריבוע חפירה נוסף (2.5 × 5.0 מ'; איור 2). נתגלו שרידי רצפה (לוקוס 303) מטויחת בטיח אדמדם ומתחתיה שכבת אבנים קטנות שהונחה על שכבת מילוי שפילסה את הסלע. אל הרצפה ניגשת תעלה בכיוון מזרח–מערב (לוקוס 306; 0.20 מ' עומק, 0.20-0.15 מ' רוחב) החצובה בסלע. שתי דופנות התעלה טויחו בטיח אדמדם. המשך התעלה מזרחה מקורה. התעלה הובילה מים לבור חצוב בסלע (לוקוס 307; 3.0 מ' קוטר, 2.5 מ' עומק), מטויח בטיח אדמדם
(3 ס"מ עובי). התעלה והבור נפגעו מאוד בעקבות עבודות הפיתוח. נראה שהשרידים הם חלק ממערכת להובלת מים. על סמך שברי הקערה והנר שנתגלו בהצטברויות על הרצפה (איור 3) היא שימשה במאות הי"ג-הי"ד לסה"נ.