נפתחו ארבעה ריבועים (כ-5.0 × 3.5 מ' כל אחד, 75 מ"ר) ונחפרה אדמת סחף עד סלע האם (כ-2.7 מ' עומק). לא נמצאו שרידים אדריכליים מוגדרים למעט שכבת מפולת של אבני בנייה, חלקן אבני גזית (0.8–0.6 × 0.4 מ' בממוצע). שכבת המפולת התרכזה במרכז שטח החפירה (איור 3) ובמערבו (איור 4). הממצא הקרמי בשכבת המפולת דל וזמנו סוף התקופה הביזנטית וראשית התקופה האסלאמית הקדומה.

 
מהעדר שרידים אדריכליים עולה כי שטח החפירה הוא מחוץ לגבולות השרידים הבנויים (אייריך-רוז 2007). מקורה של שכבת המפולת כנראה בשרידים הבנויים שנחפרו בקרבת מקום, תוצאה של אחת מרעידות האדמה שפקדו את האזור במהלך התקופה האסלאמית, ואפשר גם שזמנה של המפולת הוא לאחר שניטשו המבנים ויצאו משימוש.