הסקר (כ-4800 דונם) נערך ממזרח לקו הרכבת באר שבע–להבים. שטח הסקר נמצא בשיפולים המערביים של גבעות גורל, והוא מחולק לארבעה שטחי משנה. שני שטחי המשנה הדרומיים משתרעים לאורך נחל כרכור ויובליו, באזור שבו התחפרו יובלים של נחל כרכור. בשטחים הדרומיים תועדו תשעה אתרים (1–9); בדרומם של שטחים אלה שוכנים בדווים, המעבדים את רוב שטח ערוצי הנחלים. שני שטחי המשנה צפוניים משתרעים בין נחל דודאים לנחל פחר, ובהם תועדו 23 אתרים (1–23). השטח הצפוני מן השניים הוא שטח מישורי ברובו ומעובד. השטח הדרומי מהשניים משתרע באזור של גבעות קירטון, להן מדרונות תלולים, ובו נערכו בעבר נטיעות; שטח זה נסקר בעבר (חדשות ארכיאולוגיות 124) והאתרים שתועדו בשני הסקרים לא יפורסמו כאן (אתרים 1–4, 18, 19 בשטחים הצפוניים).

 

השטחים הדרומיים (איור 1)

1. קיר של מדרגה חקלאית (נ"צ 181682/579542; 15 מ' אורך), שנבנה בכיוון צפון–דרום מאבני גוויל גדולות לגובה של שלושה נדבכים.

2. קיר של מדרגה חקלאית (נ"צ 181607/579612; 10 מ' אורך), שנבנה בכיוון צפון–דרום מאבני גוויל גדולות לגובה של שלושה נדבכים.

3. בור מים חצוב (נ"צ 181547/579673). סמוך לבור תועדו שרידי תעלות חפורות לניקוז מי נגר אל הבור.

4. בור מים חצוב (נ"צ 181131/579749; איור 2), וסביב פתחו כיסוי בטון בן זמננו; הבור עדיין בשימוש.

5. בור מים חצוב (נ"צ 181497/579979), וסביב פתחו כיסוי בטון בן זמננו; הבור עדיין בשימוש.

6. מכלאה (נ"צ 181802/579664; 20 מ' קוטר) שנבנתה על המדרון הדרומי של שלוחה. הקיר התוחם את המכלאה נבנה באבני גוויל והשתמר לגובה 0.6 מ'.

7. שרידי שומרה (נ"צ 181720/579798; 4 × 4 מ'), שנבנתה באבני גוויל והשתמרה לגובה של שני נדבכים (0.3 מ'). בשומרה לוקטו חרסים מהתקופה הביזנטית.

8. קיר של מדרגה חקלאית (נ"צ 182094/579419; 3 מ' אורך השתמרות), שנבנה בכיוון צפון–דרום והשתמר לגובה נדבך אחד.

9. שרידי יישוב (נ"צ 18065/58041; 160 × 200 מ'; איור 3), ובהם תועדו כשמונה מבנים, רובם כוללים יחידת מגורים ובה שלושה עד חמישה חדרים וחצר. באתר לוקטו חרסים מהתקופה הביזנטית.

 

השטחים הצפוניים (איור 4)

5. מערה ממוטטת (נ"צ 181152/583430), ולה מסדרון כניסה חצוב. נראה שהיא שימשה למגורים. סביב המערה לוקטו חרסים מהתקופה הביזנטית.

6. בור מים חצוב (נ"צ 181275/583334), וסביב פתחו כיסוי בטון בן זמננו.

7. בור מים חצוב (נ"צ 181305/583349), וסביב פתחו כיסוי בטון בן זמננו.

8. בור מים חצוב (נ"צ 181350/583442).

9. בור מים חצוב (נ"צ 181331/583532).

10. בור מים חצוב (נ"צ 181956/583736).

11. שרידי שומרה (נ"צ 181871/583818; 3 × 3 מ'; איור 5), שנבנתה באבני גוויל והשתמרה לגובה מרבי של שני נדבכים (0.5 מ'). בשומרה לוקטו חרסים מהתקופות הביזנטית והעות'מאנית.

12. שרידי מבנה (נ"צ 181829/583823; 3 × 6 מ'; איור 6), שנבנה באבני גוויל ובטון והשתמר לגובה של 0.1 מ'. נראה שזמנו של המבנה התקופה העות'מאנית.

13. שרידי בית חווה (נ"צ 180809/583448; 15 × 15 מ'; איור 7), שנסחף בחלקו. באתר לוקטו חרסים מהתקופה הביזנטית.

14. מערה, אולי טבעית (נ"צ 180835/583924). בסביבתה לוקטו חרסים מהתקופה הביזנטית.

15. בור מים חצוב (נ"צ 181445/583959), ועל פתחו כיסוי בן זמננו.

16. שרידי יישוב (נ"צ 180988/584995; 150 × 100 מ'; איור 8). על פני השטח ניכרים ראשי קירות רבים, אולם אי אפשר להבחין במכלולי מבנים. מרכז האתר נפגע בעבודות בימינו. באתר לוקטו חרסים מתקופת הברזל ומהתקופה הביזנטית.

17. מערה ממוטטת (נ"צ 180639/582697; איור 9). בחזית המערה ניכר שקע רדוד בקרקע, ככל הנראה חצר. נראה שהמערה שימשה למגורים. בשקע שבחזית המערה לוקטו חרסים מהתקופה הביזנטית.

20. בור מים חצוב (נ"צ 182389/583629), הקשור כנראה ליישוב ששכן בקרבת מקום (להלן, אתר 21).

21. שרידי יישוב (נ"צ 182370/583671; 70 × 100 מ'), ובהם תועדו כעשרה מבנים, שלושה בורות מים (בהם הבור באתר 20) וכמה מערות (לרבות המערה באתר 22). באתר לוקטו חרסים מהתקופות הביזנטית והאסלאמית הקדומה.

22. מערה ממוטטת (נ"צ 182328/583701). בחזיתה הובחן שקע בקרקע התחום בגדר אבן, כנראה חצר. נראה שהמערה שימשה למגורים. בשקע שבחזית המערה לוקטו חרסים מהתקופה הביזנטית. נראה כי המערה היא חלק מהיישוב הסמוך (לעיל, אתר 21).

23. שרידי שומרה (נ"צ 182066/583717; 3 × 3 מ'), שנבנתה באבני גוויל והשתמרה לגובה שני נדבכים (0.3 מ'). בשומרה לוקטו חרסים מהתקופה הביזנטית.

 

אתרים רבים בסקר מתוארכים על סמך הממצא הקרמי לתקופה הביזנטית, ונראה שהשימוש בהם נמשך גם בתקופה האסלאמית הקדומה (המאות הו'–הז' לסה"נ). בשטח הסקר תועדו שלושה יישובים קטנים, ובחלקם יחידות מגורים; בשטחו של אחד היישובים אף תועדו מערות ובורות מים. בסביבת היישובים תועדו חווה, בורות מים, מדרגות חקלאיות, מכלאה ושומרות. הממצאים בסקר תואמים את הידוע על המרחב החקלאי שמסביב לעיר באר שבע בתקופות הביזנטית והאסלאמית הקדומה. באחד האתרים בשטח הסקר לוקטו חרסים מתקופת הברזל בנוסף על החרסים מהתקופה הביזנטית, ואפשר שבאתר זה יש שתי שכבות. בשניים מהאתרים לוקטו חרסים מהתקופה העות'מאנית ובכמה אתרים תועדה התערבות בת זמננו; נראה שהאוכלוסייה בתקופה העות'מאנית המשיכה להשתמש במתקנים קדומים שנמצאים בסביבה, ובחלקם אף נמשך השימוש עד היום.