שכבה 1. במזרחו של שטח החפירה התגלו שני קטעים של קיר (W104; אורך חשיפה 12 מ', רוחב 0.75 מ', גובה השתמרות 0.25–0.95 מ'), שנבנה בכיוון צפון–דרום בתחתית מדרגת סלע תלולה שסותתה לצורך בנייתו. הקיר נבנה משורת אבני שדה בינוניות, אליה נסמכות ממזרח אבני שדה קטנות; הוא השתמר לגובה נדבך אחד. קיר 104 התמוטט ברובו וחלק מאבניו נסחפו; הוא כוסה באדמת סחף ואבני שדה. באדמת הסחף התגלו שברי קנקנים מתקופת הברונזה התיכונה ושברי גוף מצולעים של קנקנים מהתקופות הרומית–הביזנטית.

 
שכבה 2. על גבי הסלע, ממערב לקיר 104, נחשף קיר תמך של מדרגת עיבוד (W100; רוחב 0.65–0.90 מ'), שנבנה בכיוון צפון–דרום מאבני שדה גדולות ובינוניות וביניהן אבנים קטנות; הוא השתמר לגובה מרבי של שלושה נדבכים (0.85 מ'). קיר 100 תוחם ממערב מדרגת עיבוד, ובה אדמת טרה-רוסה (L109; כ-5 מ' רוחב). באדמה זו התגלה שבר של קערה מתקופת הברזל 2 (איור 4: 4) וחרסים מהתקופה הרומית, ובהם קערות (המאות הב'–הד' לסה"נ; איור 4: 8, 9). על אדמת הטרה-רוסה במדרגת העיבוד הצטברה שכבת סחף (a109L; כ-0.3 מ' עובי), ובה התגלו חרסים מהתקופות הרומית–הביזנטית (המאות הג'–הו' לסה"נ), ובהם קערה (איור 4: 10) וקנקן (איור 4: 11). הצטברות שכבת הסחף מלמדת כי מדרגת העיבוד שימשה לאורך זמן רב. צמוד לקיר 100 ממערב נחשפה שכבת אבני שדה קטנות (L115; איור 5), המשתפלת למערב בתלילות על גבי הסלע. בתוך שכבת האבנים התגלה סיר בישול שלם מהתקופה הרומית הקדומה (המאה הא' לסה"נ; איור 4: 7), שהונח בה במתכוון. פתח הסיר כוסה בשבר גוף של קנקן; הסיר התגלה ריק מממצא. מעל הסיר, צמוד לקיר 100, הונחו ארבע אבני שדה גדולות, מוארכות, בשני נדבכים שנבנו בשיטת ראש ופתין (L123). הממצא הקרמי משכבה 115 מעורב, וכולל קנקנית (איור 4: 1), ידית מדף (איור 4: 2) וקנקן (איור 4: 3) מתקופת הברונזה התיכונה 1, פערור (איור 4: 5) וקנקן (איור 4: 6) מתקופת הברזל 2 וכן מעט שברי גוף מצולעים של קנקנים מהתקופה הרומית.
 
שכבה 3. נחשפו שלושה קירות תמך (W103–W101) של מדרגות עיבוד בנות זמננו
(IIII). הקירות נבנו על מילויי עפר שפולסו (0.25–0.35 מ' עובי) מעל הסלע. נראה שמילויי עפר אלה הובאו למקום מראש המדרון בראשית המאה הכ' לסה"נ בעת הכשרת השטח לחקלאות, והם שימשו תשתית למדרגות העיבוד. מילויים אלו עשירים בחרסים מהתקופה הרומית (המאות הב'–הד' לסה"נ), ובהם קערות (איור 6: 1–6) וקנקנים (איור 6: 7, 8) ומהתקופה הביזנטית (המאות הד'–הו'), ובהם קערות (איור 6: 9–14), קנקן (איור 6: 15) ונר (איור 6: 16). נראה כי מקורם של חרסים אלה באתר בן התקופות הרומית והביזנטית ששכן בראש המדרון. מדרגה I חותמת תחתיה את מדרגת העיבוד משכבה 2 וקיר התמך שלה (W100). במדרגות IIII ניטעו עצי זית. על פני השטח במדרגות התגלו חרסים רבים מהתקופה הרומית (המאות הב'–הד' לסה"נ), שנסחפו מראש המדרון.
 
מצפון-מערב לשטח החפירה תועדו שרידי מבנה מגורים (L120; מידות 7×10 מ'; איורים 7, 8), שניצב על קצה מצוק סלע. הוא נבנה באבני גזית בשימוש משני ובאבני שדה גדולות שלוכדו בחומר מליטה גס. תקרת המבנה קמורה והרצפה עשויה מבטון. על הרצפה התגלתה דלת כניסה מעץ, ובה מנעול וצירים מברזל. בקיר הצפוני של המבנה
(W106) נקבע הפתח הראשי, שבחלקו הפנימי נבנתה 'קשת מקלה' מעל אבן המשקוף. קיר זה ניצב כמעט למלוא גובהו, בניגוד ליתר קירות המבנה שהתמוטטו בחלקם ואבניהם פזורות במקום. בנישה שנבנתה בחלקו המערבי של קיר 106 שולב פס פלדה של מסילת רכבת כמשקוף, עובדה המלמדת כי המבנה אינו קדום לאמצע המאה הי"ט לסה"נ. מתחת לפינתו הדרומית-מערבית של המבנה נחשפה מערכת ניקוז, שלה פתח שנבנה באבני בנייה גדולות, המוביל לנקיק טבעי בסלע.
במרחק של כ-40 מ' מדרום לשרידי המבנה תועדה שומרה (4.5–5.5×8.0 מ'; איורים 9, 10), שהשתמרה כמעט למלוא גובהה. היא נבנתה על הסלע המשתפל למערב באבני שדה בגדלים שונים; בפינות המבנה האבנים סותתו. בשומרה יש שני חדרים
(L122 ,L121), שפתחיהם נקבעו בצד דרום. חדר 121 קורה בכיפה, שראשה התמוטט פנימה, וחדר 122 הוא חצר, שקורתה בקירוי ארעי מפח. המבנה שימש כמחסה עד לאחרונה.
 
נראה כי האתר נושב לראשונה בראשית תקופת הברונזה התיכונה. יתכן כי אתר זה הוא המשכו של אתר שנחפר במרחק של כ-500 מ' מצפון לכאן ובו נחשף מקדש מתקופת הברונזה התיכונה 2 (הרשאה מס' 6087-A). לאחר פער ממושך הוכשר השטח לחקלאות בתקופה הרומית. באתר התגלו חרסים רבים מהתקופות הרומית והביזנטית, שמקורם כנראה ביישוב גדול ששכן בראש המדרון בתקופות אלה. בשולי האתר, בכתף שבמורד שלוחה המשתפלת לצפון אל נחל רפאים, נחשפו בית בד מורכב ושרידי יסודות של מבנים מהתקופה הביזנטית (הרשאה מס' 5918-A). במהלך התקופה הביזנטית חלה נטישה כמעט מוחלטת של האזור וזו נמשכה עד למאה הכ', עת קם בראש המדרון כפר ובמורדותיו הוכשרו מדרגות עיבוד חדשות.