חורבת לסן

האתר משתרע על גבעה, והוא נפגע כנראה מסלילת כביש באר שבע–אשקלון החוצה את הגבעה. האתר נסקר בעבר על ידי קונדר וקיצ'נר במסגרת הסקר של ארץ ישראל המערבית ותועדו בו אבנים פזורות ובורות מים מדופנים באבני גוויל (Conder C.R. and Kitchener H.H. 1883. The Survey of Western Palestine III; London). בשנים 1926–1946 תעד י' עורי באתר פזורות אבנים, יסודות, בורות מים מדופנים באבני גוויל, קבר, שני רגמים, שרידי באר, סיגים, שברי שיש, ארבעה עמודים, אבני פסיפס וחרסים מן התקופות הרומית, הביזנטית והאסלאמית הקדומה ומימי הבינים (ארכיון רשות העתיקות, תיק 126). כן, האתר נסקר במסגרת סקר מפת שדרות (96), ובו תועדו שרידי יישוב (כ-70 דונם), הכוללים שרידי מבנים, שרידי רצפות פסיפס, חמישה בורות מים וחרסים רבים מן התקופות הביזנטית והאסלאמית הקדומה (מ' למדן, ד' ציפר, י' הוסטר וא' רונן. תשל"ח. סקר פרהיסטורי ארכיאולוגי בנחל שקמה. המועצה האיזורית 'שער הנגב'. עמ' 172, אתר 11-10/11/1). האתר כונה בסקר זה חורבת דרדס. ח' בית דרדס נזכרת אצל גרן ככפר חרב, שרוב אבני הבנייה שהיו במבנים בו נעקרו והועברו לעזה (ו' גרן. תשמ"ב. תיאור גיאוגרפי, היסטורי וארכיאולוגי של ארץ-ישראל. כרך ב' – יהודה, עמ' 204).
 
שטח A. בחלקו הצפוני של השטח נחשפו שרידי מבנה (איור 2), שנפגע בחלקיו הצפוני והמזרחי בעבודות של טרקטורים. נחשפו שני קירות (W12 ,W10), היוצרים פינת מבנה, שנבנו באבנים שסותתו גס והשתמרו לגובה שני נדבכים. בפינת הקירות התגלה טבון (כ-0.85 מ' קוטר; איור 3). בבסיס הטבון נחשפה שכבת אפר, שנמשכת אל מתחת יסודות קיר 12, ולכן נראה שהטבון קדם למבנה. הממצא הקרמי בחפירה אחיד למדי וכולל שברי כלי חרס מהתקופה הממלוכית, ובהם קערות מזוגגות ופכים להם זרבובית (איור 4: 20). על סמך ממצא זה נראה כי זמנם של המבנה והטבון בתקופה הממלוכית וכי הפער ביניהם קצר. מחוץ למבנה, צמוד לקיר 12, התגלו שברי כלי חרס מהתקופה הרומית הקדומה, ובהם קערה (איור 4: 1) ונר הרודיאני (איור 4: 2), המלמדים אולי כי תחילת השימוש במבנה בתקופה זו, או שסמוך לכאן עמד מבנה מתקופה זו.
בחלקו הדרומי של השטח התגלו שרידי מבנה נרחב, שחלקו המזרחי נהרס, ובהם הובחנו שלושה שלבי בנייה (IIII; איור 5). השתמרו בעיקר יסודות הקירות. בשטח המבנה ובסביבתו התגלו שכבות של הרבה סיגים וחרסים מן התקופה הביזנטית. לשלב המאוחר
(I) שייכים שלושה חדרים בחלקו המערבי של המבנה וצמוד להם ממזרח חדר גדול או חצר (L108, L106). לשלב האמצעי (II) שייכים שרידי כבשן יוצר, שהתגלו מתחת לחלקו הצפוני-מזרחי של המבנה. נראה שכבשן זה הוא הסיבה לכמויות הגדולות של החרסים שהתגלו במקום. לשלב הקדום (III) שייכים שני קירות (W11A ,W19). קיר 19 נבנה בכיוון השונה מכיוון הבנייה של המבנה משלב I. קיר 11A נחשף בחלקו מתחת לקיר 11 של שלב I, הצמוד אליו. אבני הקיר הקדום 11A סותתו באיכות טובה יותר מאבני קיר 11 המאוחר. מתחת ליסודות קיר 11 ומעל אבני הקיר הקדום התגלו לבני חומר, שהיו כנראה הנדבכים העליונים של הקיר הקדום (איור 6). ראש קיר קדום נוסף הובחן בחלקו הצפוני-מזרחי של המבנה. לקירות הקדומים של שלב III ניגשת שכבת החרסים התחתונה ביותר בשטח.
על סמך הממצא הקרמי וממצא המטבעות נראה שתחילת הפעילות בשטח בבניית הקירות של שלב III במאה הד' לסה"נ. בית היוצר בשלב II פעל כנראה במאות הה'–הז' לסה"נ; בשכבה זו התגלו חצאים עליונים של קנקני שק ועזה, המונחים הפוכים על פיהם (איור 7). הנחת הקנקנים בצורה זו תועדה גם בבתי יוצר אחרים (חדשות ארכיאולוגיות ק:91–93). הממצא הקרמי בשכבה II כולל בעיקר חומר מהמאות הו'–הז' לסה"נ, ובו קערית LRC (איור 4: 3), קערות ARSW (איור 4: 5), קערת LRC ועליה טביעת צלב (איור 4: 7), קערות לא מחופות שלהן שפה מקופלת (איור 4: 4, 6), קדרה מעובת שפה (איור 4: 8), פך מחומר של סיר בישול (איור 4: 19), קנקני שק (איור 4: 11–16) וקנקני עזה (איור 4: 17, 18). נראה שקירות שלב III עדיין נראו על פני השטח בזמן השימוש בבית היוצר בשלב II. לקראת סוף התקופה הביזנטית חדל בית היוצר לפעול. המבנה משלב I נבנה על כמויות גדולות של חרסים. המבנה שימש עד שלהי התקופה הביזנטית או תחילת התקופה האסלאמית הקדומה. הממצא הקרמי משלב I מתוארך לשלהי התקופה הביזנטית – תחילת התקופה האסלאמית הקדומה, וכולל קערות (איור 4: 9, 10) שהתגלו מעל רצפת המבנה וקנקן; ממצא זה אינו כולל חומר אופייני ממש לתקופה האסלאמית הקדומה, ולכן נראה כי השימוש במבנה פסק בראשית המאה הז' לסה"נ.
 
שטח B. נחשפה גת גדולה ומשוכללת (8×10 מ'; איורים 8, 9), הכוללת משטח דריכה
(L205), בורות איגום (L222 ,L200) ומשטח אחסון (L200). משטח הדריכה (כ-6.7×7.0 מ') היה מרוצף כנראה בלוחות אבן שנעקרו כולם (כ-0.5×0.8 מ'), שסימניהם השתמרו במשטח בחומר המליטה של הריצוף. במרכז המשטח נחשפה חוליית אבן רבועה (1×1 מ') ובה חור (0.4×0.4 מ'), ששימשה כבסיס של מתקן סחיטה. מחוליית האבן מוליכה תעלה מתחת לפני המשטח אל הדופן המזרחית של המשטח ומשם אל אגן חלוקה, הנמצא בין שני בורות האיגום 220 ו-222. במזרח משטח הדריכה נחשפה חוליית עמוד אבן; אפשר שמשטח הדריכה היה מקורה בחומרים מתכלים.
בורות האיגום נמצאים במתחם, כנראה חצר קטורה, בנוי ומוגדר היטב (8.0×11.5 מ'). הקירות הדרומי והמזרחי של מתחם זה נבנו באבנים גדולות בשיטת ראש ופתין; הם השתמרו לגובה כמטר אחד. מתחם זה נחלק לשני חלקים, ובכל חלק יש בור איגום גדול, מטויח (2.7 מ' קוטר כל אחד; בור 222 הצפוני לא נחפר; איור 10). בין בור 222 לבין אגן החלוקה חיבר צינור, כנראה מעופרת. סמוך לקיר המזרחי של המתחם (W26) נחשף מתקן שנבנה באבנים. ממזרח לבור 222 התגלו שרידי ריצוף אבן. מדרום לבור זה התגלו שרידי ריצוף במפלס הנמוך בכ-0.2 מ' ממפלס הריצוף שממזרח לבור. נראה כי הייתה מדרגה בין שתי רצפות אלה. בחפירה התגלו באיזור זה שברי פסיפס רבים, שמקורם אולי בגת בשטח C, שכן בגת בשטח B לא התגלו עדויות לרצפות פסיפס. בבור איגום 220 (כ-1.5 מ' עומק) נחצב בתחתיתו בור שיקוע (כ-0.3 מ' קוטר). ממזרח לבור לא התגלו שרידי ריצוף אבן; אם היה כזה נשדד כולו. סמוך לשפת בור 220 התגלו עמוד וכותרת עשויים שיש, שאינם קשורים לגת ושייכים כנראה למבנה מפואר שעמד במעלה הגבעה. בין שני בורות האיגום נבנה קיר (W28), שבו היו כנראה שני פתחי מעבר. בפתח המערבי התגלתה חוליית אבן רבועה, הדומה לזו שהתגלתה במרכז משטח הדריכה. מדרום למשטח הדריכה נחשף מתחם רבוע (L207; מידות 3.3×3.6 מ') שנפגע קשות מחפירה של תעלה לקו טלפון. בצלע הדרומית של מתחם זה נחשפו שלושה קנקנים שקועים בטיח. נראה שפתחיהם היו במפלס גבוה ממפלס משטח הדריכה אך נמוך ממפלס משטח האחסון שממזרח.
ממזרח למשטח הדריכה נחשף משטח אחסון דמוי ו' (L200; איור 11). משטח האחסון רוצף באבנים שנעקרו ברובן; השתמר חומר המליטה של אבני הריצוף. בצדו המערבי של המשטח היו שקועים שני אגני אבן עגולים (כ-0.3 מ' קוטר, כ-0.3 מ' עומק; L204 ,L203). המשטח היה מוקף כנראה בקיר אבן נמוך, ממנו השתמרו רק אבנים מעטות בפינה הדרומית-מזרחית (W27). צמוד למשטח האחסון מצפון נבנתה בריכה קטנה מטויחת
(L216; מידות 1.8×1.8 מ'), שקרקעיתה נמוכה מעט מזו של משטח האחסון. רצפת הבריכה משופעת למערב וממנה מוליכה תעלה העוברת בקיר המערבי של הבריכה
(W23) אל קנקן השקוע בקיר מתחת למפלס קרקעית הבריכה.
ממערב ומצפון-מזרח לגת התגלו שרידי מבנים, ששימשו כנראה גם הם בתהליך ייצור היין. ממערב למשטח האחסון התגלו יסודות של חדר (W22 ,W21; מידות 3.2×5.0 מ' מידות משוערות). רצפת החדר עשויה מעפר כבוש. מסביב לחדר זה (L208 ,L202) נחשפה שכבת טיט שאינה מפולסת ועוביה אינו אחיד; נראה שזו שכבה של עודפי חומר שהצטברו על פני השטח בזמן בניית הגת או במהלך שיפוציה. בתחומי החדר (L210) התגלו שברי רעפים אחדים. מצפון-מזרח לגת נחשפו שרידי קירות, שנהרסו כמעט עד היסוד, כנראה חדרי אחסון ושירותים. חלק מהחדרים קטנים מאוד. נראה כי ממזרח לגת הייתה חצר פתוחה מרוצפת. במרכז החצר התגלו ארבע מרצפות אבן מסותתות היטב, על אחת מהן סותתו שני שקעים שטוחים (איור 12). אפשר שהשקעים נועדו להצבת בסיסי קנקנים, והחריצים – לאיסוף נוזל שנזל מהקנקנים. בדרום החצר התגלו כמה מרצפות אבן מסותתות גס וכן קנקן שק כמעט שלם תקוע בקרקע.
הממצא הקרמי בשטח זה מתוארך לסוף התקופה הביזנטית, ושייך כנראה לסוף השימוש בגת. הממצא כולל קערות מחופות אדום (איור 13: 2), קדרות מעובות שפה (איור 13: 3), קנקני שק (איור 13: 5), קנקני עזה (איור 13: 7) ופך קופטי ולו מסננת (איור 13: 12).
על סמך גודל הגת ובנייתה הטובה נראה שהייתה זו גת ציבורית (א' איילון. תשמ"ד. גתות יין מתקופת המשנה ב'מוזיאון הארץ'. ישראל – עם וארץ א' [19]:17–30). נראה שגת זו שימשה כמה כורמים, או שהיא שימשה להפקת תירוש מכמה סוגים שונים או שהייתה שייכת לאחוזה גדולה או מנזר שייצרו יין בכמויות גדולות. תחילה הונחו הענבים על משטח האחסון. אפשר שאגני האבן במשטח האחסון שימשו לאיסוף התירוש הראשוני המשובח (י' הירשפלד. תשמ"א. גתות יין קדומות באיזור פארק איילון. ארץ ישראל ט"ו: 383–390), או למדידת כמות הענבים הנכנסת לסחיטה (ש' דר. תשמ"ב. התפרוסת הישובית של מערב השומרון בימי הבית השני, המשנה והתלמוד והתקופה הביזנטית. תל אביב) או לאחסון חומרים ששימשו בייצור התירוש (נ' קידיאושן, א' איילון וא' יוסף. תשמ"ח. שתי גתות יין מתקופת התלמוד ליד תל קסילה. ישראל –עם וארץ ה'–ו' [23–24]:23–36). לתירוש הוסיפו שרפים שונים, צמחי ריח וטעם, סיד, גבס, חוואר ומלח (דר 1981), מים ואפרסמון, דבש ופלפלים, בשם ולענה (ר' פרנקל וא' ואיילון. תשמ"ט. גפן, גתות ויין בעת העתיקה. תל אביב), בהתאם לסוג היין המתוכנן. נראה שבריכה 216 יועדה לתירוש הראשוני המשובח שנסחט כתוצאה ממשקלם העצמי של הענבים. אחר כך הועברו הענבים לדריכה במשטח הדריכה. התירוש זרם אל אגן החלוקה וממנו אל אחד מבורות האיגום. הגפת שנותרה בסיום דריכת הענבים נסחטה במתקן סחיטה דמוי בורג שהיה במרכז משטח הדריכה. מתקן זה, שתחילת הופעתו במאה הא' לפסה"נ, אופייני בארץ לגתות בנות התקופה הביזנטית (הירשפלד 1981; י' רול י' וא' איילון. תש"מ. שתי גתות יין גדולות באיזור גבעות החמרה בארץ ישראל. נופים 13–14: 7–26).
 
שטח C. נחשף בור איגום מטויח של גת (1.95 מ' קוטר, כ-1.3 מ' עומק), שנהרסה ברובה. בדרום האגן נקבע לוח אבן בולט (7–8×30 ס"מ), ששימש כנראה כמדרגה לירידה ועלייה. הממצא הקרמי מתוארך לסוף התקופה הביזנטית, והוא כולל קערה מטיפוס CRS, המתוארכת למן סוף המאה הו' ועד סוף המאה הז' לסה"נ (איור 13: 1), קנקני שק (איור 13: 6), קנקני עזה (איור 13: 8) ונר סנדל המתוארך לתקופה הביזנטית (איור 13: 13).
 
שטח D. על הגבעה תועדו בעבר חמישה בורות מים (מידע בעל פה מג' ניר מקיבוץ גבים). בבדיקה הנוכחית תועד בראש הגבעה בור מים אחד (נ"צ 16128/60118) ולידו שרידי מבנה. בחורבה התגלה שבר סורג שיש ועליו צלב (כיום בקיבוץ גבים). מצפון לשרידי המבנה, במורד הגבעה, התגלה שבר כותרת שיש ועליה עיטור תבליט צלב (איור 14). בעבר התגלה בשרידי המבנה בסיס של עמוד גדול (כיום בקיבוץ גבים). פריטים אלה מלמדים שביישוב באתר הייתה כנסייה. מיקומו של המבנה בראש הגבעה וגילויים של פריטים אדריכליים בתוך המבנה או סמוך אליו מלמדים אולי שמבנה זה היה הכנסייה. במורדות המערביים של הגבעה הובחנו בחתך שנעשה בעת סלילת הכביש שרידי קירות ומתקן מטויח, כנראה בריכה (נ"צ 16124/60112). בגבעה לוקטו חרסים מן התקופות הביזנטית והממלוכית. נראה כי זמנם של שרידי הקירות והמתקן התקופה הממלוכית.
 
שטח F. תועדה כותרת של עמוד (נ"צ 16120/60102; איור 15).
בקרבת מקום (נ"צ 16107/60114) תועדו שבר אבן אבניים ופזורת של שברי שיש, אבני פסיפס, סיגים ופרורי אבנים ומלט.
 
בחורבת לסן ובסביבתה תועדו עוד שבע נקודות ממצא:
1 (נ"צ 16142/60165; איור 1: 1). בור מים גדול (כ-6 מ' עומק; 'בור התנשמות'), שטויח בטיח שמעורבים בו חרסים. שני צינורות חרס מוליכים אל הבור מאגן שיקוע.
2 (נ"צ 16112/60127; איור 1: 2). פזורת של סיגים וחרסים. בעבר התגלו באותו מקום רעפים רבים (מידע בעל-פה מאת ד' קידר מקיבוץ נירעם).
3 (נ"צ 16153/60120; איור 1: 3). פזורת חרסים וסיגים.
4 (נ"צ 16155/60118; איור 1: 4). פזורת של אבני בנייה, חרסים וסיגים.
5 (נ"צ 16048/60090; איור 1: 5). בור מים, ובקרבתו פזורים שברי שיש ואבני פסיפס. נקודה זו נמצאת מחוץ לתחומי האתר, אך על סמך הממצא והמיקום על גדת ערוץ נחל ייתכן שבמקום שכן בית מרחץ השייך ליישוב. באתרים רבים באזור התגלו בתי מרחץ (מ' כהן. תשנ"ג. בין הבשור לשקמה. ירושלים. עמ' 167–170).
6 (נ"צ 16115/60090; איור 1: 6). שרידי מבנה, ובקרבתו פזורים חרסים וסיגים.
7 (נ"צ 16145/60099; איור 1: 7). בור מים גדול ובקרבתו רצפת פסיפס לבן. באזור יש בורות פעמון רבים חצובים בסלע בקרבת גתות (דר תשמ"ב, עמ' 236), ואפשר שגם כאן הייתה גת.
 
בית הקברות
במרחק של כ-0.5 ק"מ מצפון-מערב לחורבת לסן משתרע בית קברות (כ-60 דונם) המיוחס ליישוב; כביש באר-שבע–אשקלון עובר בחלקו המזרחי. ממזרח לכביש נחפרה רצועת שטח (כ-15×100 מ'), והתגלו 51 קברים, חלקם קברי ארגז וחלקם קברי שוחה. הקברים נכרו בכיוון צפון-מערב–דרום-מזרח או צפון-צפון-מערב–דרום-דרום-מזרח. השתמרות העצמות גרועה ואינה מאפשרת בדיקה אנתרופולוגית. הממצא בחפירה כולל חרסים מן התקופה הביזנטית, סיגים ומעט זכוכית. בקבוץ נירעם נמצאים שברים של מכסי סרקופגים, שהתגלו כנראה במהלך חפירת קו מים על ידי חברת מקורות. אלה מכסים גמלוניים להם אקרוטריות (איור 16). על סמך מכסים אלה נראה כי הקבורה במקום החלה כבר בתקופה הרומית, במאות הב'–הג' או אף בתחילת המאה הד' לסה"נ (י' מגן. תשמ"ז. המאוזולאום המערבי בניאפוליס [שכם]. ארץ ישראל י"ט:72–91).
 
אתר צומת גבים
שטח I. נפתח שטח חפירה (40 מ"ר) במקום שבו התגלו בפיקוח בעבר שרידי מתקנים, חרסים וסיגים. בחפירה התגלו שרידים של שני כבשני קרמיקה, המרוחקים כ-8 מ' זה מזה (3.0 מ' וכ-4.5 מ' קוטרם). הממצא הקרמי כולל בעיקרו קנקני אשקלון (הטיפוס הקדום של קנקני עזה), המתוארכים למאות הג'–הד' לסה"נ (איור 13: 9–11), ולכן נראה כי בכבשנים באתר יוצרו בעיקר קנקנים מטיפוס זה (א' זמר. תשל"ח. קנקני אגירה בסחר הימי הקדום. חיפה. לוח 19: 53; Peacock D.P.S. and Williams D.F. 1986. Amphorae and the Roman Economy. London and New York. Class 48 ). כן התגלו שברי כלי חרס מהמאות הו'–הז' לסה"נ, ובהם קערה מעובת שפה (איור 13: 4).
בקרבת מקום (נ"צ 1608/6022) תועדו בעבר, במסגרת סקר פרהיסטורי בנחל שקמה, שרידי יישוב בשטח של כ-60 דונם, ובהם שרידי מבנים, אבני פסיפס, שלושה בורות מים וחרסים מן התקופה הביזנטית (למדן, ציפר, הוסטר ורונן תשל"ח. עמ' 170, אתר 11-10/02/1). נראה שהכבשנים שהתגלו בחפירה היו שייכים ליישוב זה.
 
שטח H. תועדו בור מים (נ"צ 16056/60205) ולידו שרידי בור מים נוסף וכן שבר סורג שיש, סיגים ושבר בזלת (נ"צ 16063/60207).
 
ממצא המטבעות
הלנה סוקולוב ודונלד צבי אריאל
 
בחפירה התגלו 51 מטבעות, המתוארכים למן התקופה ההלניסטית ועד לתקופה העות'מאנית (טבלה 1).
 

טבלה 1. ממצא המטבעות.

מס'
לוקוס
שליט (תאריך לסה"נ), מטבעה
טיפוס גב
הקבלות
ר"ע
שטחA
1
103
אנטיוכוס הד'
(173/2–168 לפסה"נ) , עכו
דמות לפנים
SC II: No.1479
60201
2
"
אוטונומי (מאה א' לפסה"נ-מאה ב' לסה"נ)
ראש טיכי (פנים)
 
60195
3
"
טריאנוס (98–117), אלכסנדריה
סיסטרום
Dattari 1901: No. 1114
60199
4
108
קרקלה? (198–2, עזה 17)
דמות
Cf. Rosenberger 1975: No. 154
60237
5
103
סוורוס אלכסנדר (228) , אנתדון
טיכי
Cf. BMC Pal.: No. 2
60196
6
108
קלאודיוס הב' גוטיקוס (268–270) , קיזיקוס
עיט
RIC V/I: No. 266
 
7
113
פרובוס (276–282) , סיסקיה
קיסר+יופטר
RIC V/II: No. 643
60219
8
103
רומי פרובינציאלי (מאה הג')
ראש (פנים)
 
60197
9
108
רומי אימפריאלי (335–341)
שני חיילים
Cf. LRBC II: No. 857
60215
10
105
"
"
Cf. LRBC I: No. 1363
60223
11
103
קונסטנטיוס הב' (341–346) , אנטיוכיה
כתובת
LRBC I: No. 1398
60200
12
113
יוליאנוס (355–361)
וירטוס
Cf. LRBC II: No. 2636
60218
13
111
רומי אימפריאלי
(364–375)
קיסר
Cf. LRBC II: No. 2653
60213
14
114
ולנטיניאנוס הא'? (364–375)
"
"
60211
15
108
רומי אימפריאלי
(364–375)
הניצחון
Cf. LRBC II: No. 2656
60216
16
113
רומי אימפריאלי
(383–395)
הניצחון +שבוי
Cf. LRBC II: No. 2768
60214
17
103
"
"
"
60202
18
"
"
"
Cf. LRBC II: No. 2183
60194
19
"
תאודוסיוס הב'
(425–450)
צלב בתוך זר
Cf. LRBC II: No. 2810
60206
20
"
"
"
"
60192
21
"
אנסטסיוס הא'
(491–518) , קונסטנט'
תשליב
LRBC II: No. 2288
60204
22–31
102, 103, 107, 108
רומי אימפריאלי (מאות הד'–הה')
דיוקן (פנים)
 
60191, 60203, 60198, 60190, 60228, 60227, 60226, 60209, 60208, 60207
32–35
103, 106, 108, 113
ביזנטי (518–538) , קונסטנט'
Cf. DOC 1: No. 21b
60193, 60212, 60217,
60222
36
108
יוסטיניאנוס הא'
(527–538)
M
Cf. DOC 1: No. 28
60187
37
"
יוסטיניאנוס הא'? (527–538) , קונסטנט'
"
Cf. DOC 1: No. 30h
60188
38
106
יוסטיניאנוס הא'
(527–565) , קרתגו
עץ תמר
BMCV: No. 68–72
60224
39–41
103, 112
ביזנטי (מאה הו')
 
½
 
60189, 60205, 60210
42
107
אל-צאלח חאג'י הב' (1389) , דמשק
כתובת+משושה
Balog 1964: No. 532
60221
שטחB
43
214
קונסטנטיוס הב' (355–361)
וירטוס
LRBC II: No. 2504
60229
44
206
פלאקילה
(383–392)
הניצחון
Cf. LRBC II: No. 2717
60232
45
216
ולנטיניאנוס הב' (383–392) , אנטיוכיה
הניצחון+שבוי
LRBC II: No. 2768
60235
46
"
הונוריוס (408–423)
קיסר+שבויים
Cf. LRBC II: No. 827
60231
47–48
200–209, 221
רומי אימפריאלי (מאות הד'–הה')
דיוקן (פנים)
 
60233, 60234
49
216
אל-צאלח חאג'י הב'
(1389) , דמשק
כתובת+משושה
Balog 1964: No. 532
60230
50
פ''ש
" (1381), דמשק
כתובת + פרח שושן
Balog 1964: No. 524
60225
51
"
פרנצ'סקו דונה (1545–1553) , ונציה
המושיע
Papadopoli 2: No. 35
60236