מחצבות וחציבות. המחצבות (טבלה 1) התגלו בשכבת סלע נארי קשה. הובחנו בהן תעלות ניתוק של אבנים ועל פיהן שוחזרו מידות האבנים שנחצבו בכל מחצבה. שימושן של החציבות (טבלה 2) לא לגמרי ברור.

טבלה 1. מחצבות.
מספר לוקוס
מידות המחצבה
רוחב תעלות
הניתוק
מידות האבנים
ממצא כלי חרס (D – דומיננטי)
1
4.0×4.2 מ'
0.15 מ'
0.3–0.4×0.6×1.0 מ'
התקופה הרומית
2
2.0×4.5 מ'
0.12 מ'
0.35×0.60×1.00 מ'
התקופה הרומית
3
3×9 מ'
0.1 מ'
 
התקופה הרומית (D); תקופת הב"ק (קערה — איור 3: 1)
4 (איור 4)
5.5×8.0 מ'
0.15–0.20 מ'
0.4×0.7–0.8 מ'
תקופת הב"ק 1 (פערור — איור 3: 4); תקופת הב"ק 3 (טס — איור 3: 5); התקופה הרומית התיכונה (סיר בישול פתוח — איור 3: 13); התקופה הביזנטית (קערה — איור 3: 37)
5
3×4 מ'
0.15 מ'
 
התקופה הרומית; תקופת הב"מ (קערה ולה ידית אתנח — איור 3: 6)
6
7.0×8.5 מ'
0.15 מ'
0.3×0.7 מ'
התקופה הרומית (סיר בישול פתוח — איור 3: 16, שני סירי בישול סגורים — איור 3: 18, 22, קנקן — איור 3: 30); התגלו גם אבני פסיפס
7
5×5 מ'
 
0.25×0.50 מ'
התקופה הפרסית (בסיס מורטריה — איור 3: 8); התקופה הרומית (סיר בישול סגור — איור 3: 24)
9
1×1 מ'
 
 
10
4.0×4.2 מ'
0.12–0.15 מ'
0.3×0.6–0.8 מ'
התקופה הרומית
13
2.7×5.0 מ'
0.10–0.13 מ'
0.3×0.7 מ'
התקופה הרומית
14
13.7 מ'
0.10–0.12 מ'
0.2–0.3×0.8–1.0 מ'
התקופה הרומית
16 (איור 5)
7.5 ×11.0 מ'
0.15 מ'
0.3×0.3–0.5×0.7–1.0 מ'
התקופה הרומית
17
4.6×7.4 מ'
0.1 מ'
0.3×0.6–0.7×1.0 מ'
התקופה הרומית (D; קדרה מהתקופה הרומית המאוחרת — איור 3: 10)
18
5.1×6.0 מ'
 
0.25 מ' גובה
התקופה הרומית
19
9.1 מ'
0.2 מ'
0.3 מ' גובה
 
20
2.8×3.5 מ'
 
0.4×0.5×0.5 מ'
התקופה הרומית התיכונה (D; קנקן — איור 3: 33)
23
4.5×7.1 מ'
0.1 מ'
0.3×0.4–0.6×0.8–0.9 מ'
התקופה הרומית
27
5.8×6.0 מ'
0.1–0.2 מ'
0.2–0.3×0.6×1.2–1.6 מ'
התקופה הרומית התיכונה (סיר בישול פתוח — איור 3: 14)
29
10 מ'
0.1 מ'
0.4–0.7×0.6–0.8×0.8–1.0 מ'
התקופה הרומית
36
5.3×6.4 מ'
0.10–0.15 מ'
0.4×0.6×0.7–0.9 מ'
התקופה הרומית
49
9.4 מ'
0.15–0.20 מ'
0.25–0.30×0.60×0.70 מ'
50
2×7 מ'
0.1 מ'
0.4×0.5×0.9–1.1 מ'
 

טבלה 2. חציבות.

מספר
לוקוס
מידות
תיאור
ממצא כלי חרס
8
1.5 מ' קוטר, 1.9 מ' גובה
מערה חצובה, שפתחה בצפון. אל המערה מוליכות שתי מדרגות, האחת חצובה והאחרת היא אבן מסותתת שהונחה בקרקעית המערה. בקרקעית המערה נחצבו שתי גומחות רבועות (0.4×0.4 מ', 0.5×0.7 מ')
התקופות הרומית–הביזנטית?
11
0.65 מ' קוטר, 0.45 מ' עומק
גומה עגולה חצובה בסלע, במרחק של כ-4 מ' מדרום למחצבה 8
 
15 (איור 6)
2.1×5.2 מ'
חציבה, הכוללת שתי בריכות רבועות, האחת גדולה (3.1×3.2 מ', 0.75 מ' עומק)והשנייה מצפון לה קטנה (1.50×1.75 מ', 1.6 מ' עומק). אל תחתית הבריכה הקטנה מוליכות שלוש מדרגות חצובות. היחס בין שתי הבריכות מזכיר תוכנית של גת, אך בדופן הסלע המפרידה בין הבריכות לא התגלה מעבר לנוזלים. אפשר שחציבה זו היא גת שחציבתה לא הסתיימה ואפשר שהיה זה מתקן לשימוש אחר.
התקופה הרומית
24
 
חלל תת קרקעי טבעי, נמוך, שלו שני פתחים, בצפון ובמערב. בשני הפתחים יש סימני חציבה. בחזית הפתח הצפוני נחצבה חצר (1.8×3.8 מ')
התקופה הביזנטית (המאה הו' לסה"נ; קערה — איור 3: 36)