בחודשים יוני ויולי 2009 נערכה חפירת הצלה צמוד לקיבוץ מגידו מצפון (הרשאה מס' 5680-A; נ"צ 216999-7504/720801-1043), לקראת בנייה. החפירה, מטעם רשות העתיקות, נוהלה על ידי ה' אבו-עוקסה (צילום) וי' גור (ניהול שטח), בסיוע י' לבן (מנהלה), ר' מישייב וי' נמיצ'ניצר (מדידות ושרטוט), א' שפירו (GPS), חברת Sky View (צילום אוויר), מ' הרטל (הנחייה), נ' גצוב (כלי חרס), י' גורין-רוזן (כלי זכוכית) ח' טחן-רוזן (ציור) וכן י' טפר וע' מוקארי.
שטח החפירה משתרע משני צדי אוכף, בין תל מגידו לקיבוץ מגידו (איורים 1, 2). נחשפו 22 מחצבות לאבני בנייה (L50 ,L49 ,L36 ,L29 ,L27 ,L23 ,L20–L16 ,L14 ,L13 ,L10 ,L9 ,L7–L1), ארבע חציבות בסלע (L24 ,L15 ,L11 ,L8), גת שנחצבה בתחומי מחצבות 18 ו-20, דרך (L25), קברים (L43 ,L22) ומערה טבעית (L35; קוטר 5.2 מ', עומק 4.2 מ'). באזור נערך בעבר סקר פיתוח (הרשאה מס' 4136-A).
מחצבות וחציבות. המחצבות (טבלה 1) התגלו בשכבת סלע נארי קשה. הובחנו בהן תעלות ניתוק של אבנים ועל פיהן שוחזרו מידות האבנים שנחצבו בכל מחצבה. שימושן של החציבות (טבלה 2) לא לגמרי ברור.
טבלה 1. מחצבות.
מספר לוקוס
|
מידות המחצבה
|
רוחב תעלות
הניתוק
|
מידות האבנים
|
ממצא כלי חרס (D – דומיננטי)
|
1
|
4.0×4.2 מ'
|
0.15 מ'
|
0.3–0.4×0.6×1.0 מ'
|
התקופה הרומית
|
2
|
2.0×4.5 מ'
|
0.12 מ'
|
0.35×0.60×1.00 מ'
|
התקופה הרומית
|
3
|
3×9 מ'
|
0.1 מ'
|
|
התקופה הרומית (D); תקופת הב"ק (קערה — איור 3: 1)
|
4 (איור 4)
|
5.5×8.0 מ'
|
0.15–0.20 מ'
|
0.4×0.7–0.8 מ'
|
תקופת הב"ק 1 (פערור — איור 3: 4); תקופת הב"ק 3 (טס — איור 3: 5); התקופה הרומית התיכונה (סיר בישול פתוח — איור 3: 13); התקופה הביזנטית (קערה — איור 3: 37)
|
5
|
3×4 מ'
|
0.15 מ'
|
|
התקופה הרומית; תקופת הב"מ (קערה ולה ידית אתנח — איור 3: 6)
|
6
|
7.0×8.5 מ'
|
0.15 מ'
|
0.3×0.7 מ'
|
התקופה הרומית (סיר בישול פתוח — איור 3: 16, שני סירי בישול סגורים — איור 3: 18, 22, קנקן — איור 3: 30); התגלו גם אבני פסיפס
|
7
|
5×5 מ'
|
|
0.25×0.50 מ'
|
התקופה הפרסית (בסיס מורטריה — איור 3: 8); התקופה הרומית (סיר בישול סגור — איור 3: 24)
|
9
|
1×1 מ'
|
|
|
|
10
|
4.0×4.2 מ'
|
0.12–0.15 מ'
|
0.3×0.6–0.8 מ'
|
התקופה הרומית
|
13
|
2.7×5.0 מ'
|
0.10–0.13 מ'
|
0.3×0.7 מ'
|
התקופה הרומית
|
14
|
13.7 מ'
|
0.10–0.12 מ'
|
0.2–0.3×0.8–1.0 מ'
|
התקופה הרומית
|
16 (איור 5)
|
7.5 ×11.0 מ'
|
0.15 מ'
|
0.3×0.3–0.5×0.7–1.0 מ'
|
התקופה הרומית
|
17
|
4.6×7.4 מ'
|
0.1 מ'
|
0.3×0.6–0.7×1.0 מ'
|
התקופה הרומית (D; קדרה מהתקופה הרומית המאוחרת — איור 3: 10)
|
18
|
5.1×6.0 מ'
|
|
0.25 מ' גובה
|
התקופה הרומית
|
19
|
9.1 מ'
|
0.2 מ'
|
0.3 מ' גובה
|
|
20
|
2.8×3.5 מ'
|
|
0.4×0.5×0.5 מ'
|
התקופה הרומית התיכונה (D; קנקן — איור 3: 33)
|
23
|
4.5×7.1 מ'
|
0.1 מ'
|
0.3×0.4–0.6×0.8–0.9 מ'
|
התקופה הרומית
|
27
|
5.8×6.0 מ'
|
0.1–0.2 מ'
|
0.2–0.3×0.6×1.2–1.6 מ'
|
התקופה הרומית התיכונה (סיר בישול פתוח — איור 3: 14)
|
29
|
10 מ'
|
0.1 מ'
|
0.4–0.7×0.6–0.8×0.8–1.0 מ'
|
התקופה הרומית
|
36
|
5.3×6.4 מ'
|
0.10–0.15 מ'
|
0.4×0.6×0.7–0.9 מ'
|
התקופה הרומית
|
49
|
9.4 מ'
|
0.15–0.20 מ'
|
0.25–0.30×0.60×0.70 מ'
|
|
50
|
2×7 מ'
|
0.1 מ'
|
0.4×0.5×0.9–1.1 מ'
|
|
טבלה 2. חציבות.
מספר
לוקוס
|
מידות
|
תיאור
|
ממצא כלי חרס
|
8
|
1.5 מ' קוטר, 1.9 מ' גובה
|
מערה חצובה, שפתחה בצפון. אל המערה מוליכות שתי מדרגות, האחת חצובה והאחרת היא אבן מסותתת שהונחה בקרקעית המערה. בקרקעית המערה נחצבו שתי גומחות רבועות (0.4×0.4 מ', 0.5×0.7 מ')
|
התקופות הרומית–הביזנטית?
|
11
|
0.65 מ' קוטר, 0.45 מ' עומק
|
גומה עגולה חצובה בסלע, במרחק של כ-4 מ' מדרום למחצבה 8
|
|
15 (איור 6)
|
2.1×5.2 מ'
|
חציבה, הכוללת שתי בריכות רבועות, האחת גדולה (3.1×3.2 מ', 0.75 מ' עומק)והשנייה מצפון לה קטנה (1.50×1.75 מ', 1.6 מ' עומק). אל תחתית הבריכה הקטנה מוליכות שלוש מדרגות חצובות. היחס בין שתי הבריכות מזכיר תוכנית של גת, אך בדופן הסלע המפרידה בין הבריכות לא התגלה מעבר לנוזלים. אפשר שחציבה זו היא גת שחציבתה לא הסתיימה ואפשר שהיה זה מתקן לשימוש אחר.
|
התקופה הרומית
|
24
|
|
חלל תת קרקעי טבעי, נמוך, שלו שני פתחים, בצפון ובמערב. בשני הפתחים יש סימני חציבה. בחזית הפתח הצפוני נחצבה חצר (1.8×3.8 מ')
|
התקופה הביזנטית (המאה הו' לסה"נ; קערה — איור 3: 36)
|
גת חצובה (איור 7). בתחומי מחצבה 18 נחשף משטח נרחב חצוב בסלע ומשופע למערב (5.1×6.0 מ'), שלו דפנות סלע אנכיות (כ-0.25 מ' גובה). במשטח זה נחצבו ארבעה ספלולים, ומחוצה לו נחצבו חמישה ספלולים נוספים (0.18 מ' קוטר ממוצע; 0.2 מ' עומק ממוצע). בתחומי מחצבה 20 נחשף בור חצוב (1.4×2.8 מ', 0.15–0.40 מ' עומק), וממערב לו נחשף משטח סלע טבעי (2.1×2.2 מ'). נראה שבמקום נחצבה גת, שמרכיביה הם משטח הדריכה הנרחב והבור שממערב לו. אפשר גם שמרכיבי הגת היו משטח הסלע הטבעי והבור הסמוך אליו, ואילו המשטח הנרחב שלו דפנות זקופות שימש אולי כרצפה של מבנה ולא כמשטח דריכה של גת.
דרך. נחשפה דרך (L25; רוחב 4 מ'; איור 8) שנבנתה בכיוון כללי צפון–דרום באבני גוויל קטנות. במרכז הדרך נחשף קטע של טיח (0.45 מ' רוחב). הדרך נתחמה בשני קירות (W51 ,W28). קיר 28 (25 מ' אורך חשיפה) נבנה מאבני גוויל גדולות שסותתו חלקית — צדן המסותת פונה לדרך — בשילוב של אבני גוויל קטנות ובינוניות; הוא השתמר לגובה נדבך אחד (0.45 מ'). מקיר 51 נחשף רק ראשו, שנבנה מאבנים בינוניות ללא סדר. קירות התמך נועדו למנוע פגיעה של סחף בדרך. קירות תמך שנבנו בקפידה לצד אחד אופייניים לדרכים רומיות. הממצא הקרמי מחפירת הדרך כולל סיר בישול מתקופת הברונזה המאוחרת (איור 3: 7), קנקן מהתקופה ההלניסטית (איור 3: 9), שברי כלי חרס רבים מהתקופה הרומית התיכונה, בהם סיר בישול פתוח (איור 3: 15), סירי בישול סגורים (איור 3: 17, 19, 21, 23), מכסה (איור 3: 25) וקנקנים (איור 3: 26, 27, 31, 32, 34), וכן קדרה (איור 3: 11) ומורטריה (איור 3: 12) מהתקופה הרומית המאוחרת.
קברים. התגלו קבר פיר (L43), שנחצב לתוך מחצבה 23, ומערת קבורה מעוגלת (L22). קבר הפיר נחצב בכיוון כללי מזרח–מערב (1.05×2.40 מ', 3 מ' עומק; איור 9), ובדפנותיו הצפונית והמערבית התגלו שרידי מדרגות שהוליכו לתא הקבורה. במרכז הדופן המערבית נחשפה בליטה חצובה (0.24×0.24 מ'). בעומק 1.8 מ' נחשף מדף הקפי להנחת לוחות אבן לכיסוי; התגלתה באתרה אבן כיסוי אחת והתגלו עוד כמה אבני כיסוי לא באתרן. בתוך הפיר התגלו ארבעה פמוטי זכוכית פשוטים (איור 10), להם שפה לא אחידה מקופלת ברישול, גוף משולש קטן וצלקת קטנה בבסיס, המתוארכים למאה הא'–ראשית המאה הב' לסה"נ. עוד התגלה בפיר שבר קנקן מהתקופה הרומית התיכונה (איור 3: 29). במרחק של 0.8 מ' מהקבר נסקרו בעבר פירים דומים (י' טפר, מידע בעל-פה).
טרם החפירה במערת קבורה 22 הוסרה תקרתה באמצעות כלי מכני בשל מצבה הרעוע. נראה שפתח המערה היה קבוע בצדה המערבי, וייתכן שהיה פתח נוסף בצדה הצפוני (איורים 11, 12). במערה (5 מ' קוטר) התגלו חמש שקתות קבורה (L44–46 ,L42 ,L41; מידות 0.63–0.80×1.95–2.10 מ', 0.15–0.45 מ' עומק; הן לא נחפרו), ארבע מהן נחצבו בכיוון מזרח–מערב ואחת נחצבה בכיוון צפון–דרום. צמוד לשוקת 42 ממערב ניכרים סימני חציבה שלא נבדקו. בארבע מן השקתות הובחנו חמישה לוחות אבן מסותתים לכיסוי. בקצה המערבי של שוקת 44 התגלתה גלוסקמת אבן ללא מכסה (0.31×0.62 מ', 5–8 ס"מ עובי הדפנות; איור 13), מלאה באדמה. הממצא הקרמי מהמערה כולל שתי קערות אפורות ממורקות מתקופת הב"ק 1 (איור 3: 2, 3), פכית שלה ידית כפולה מתקופת הב"ת (לא צוירה), סיר בישול סגור (איור 3: 20), קנקן (איור 3: 28) ונר דיסקוס (איור 3: 35), שהתגלה מעל כיסוי שוקת 45, המתוארכים לתקופה הרומית, וכן סיר בישול פתוח (איור 3: 38) מהתקופה העבאסית. נראה כי המערה שימשה תחילה בתקופת הברונזה הקדומה ולאחר הפסקה ארוכה בתקופה הרומית.
בחפירה התגלה ממצא קרמי מתקופות הב"ק, הב"ת והב"מ. המכלול הקרמי העיקרי מתוארך לתקופה הרומית התיכונה (מסוף המאה הב' עד סוף המאה הג'/ראשית המאה הד' לסה"נ), ונראה על כן כי בתקופה זו התקיימה עיקר הפעילות באתר. נראה כי המחצבות, המתקנים, הדרך והקברים שימשו את אנשי כפר עותנאי ששכן במקום בתקופה הרומית או את חיילי הלגיון השישי שחנה בקרבת מקום מראשית המאה הב' לסה"נ.