שטח החפירה מתאפיין באדמת חרסית קשה בגוון חום כהה (גרמוסול). נחפרו ארבעה ריבועים ושני חצאי ריבועים. בריבועים 7 ו-9 נחשפה שכבה (L111; כ-7 מ' אורך, 3.2 מ' רוחב מרבי, 0.15 מ' עובי מרבי; איור 2) ובה חלוקי נחל במגוון גדלים, אבנים קטנות וחרסים, כנראה ללא שרידים ארכיטקטוניים, שנוצרה מסחף האופייני לסביבה. בריבוע 11 נחפר בור בדיקה (כ-2 מ' עומק), ונמצאו בו חלוקי נחל וחרסים. בחתכים תועדו רבדים דקים (למינות) המעידים על ארועי סחף והצפה. בריבועים 15–17 נחשפה תשתית מחלוקי נחל ללא חומר מלכד (L107; מידות 6.15×1.30 מ', 0.12 מ' עובי; איורים 3, 4), המשתרעת בכיוון צפון–דרום ומקבילה לוואדי הסמוך. ניכר שבהנחתה נבחרו חלוקי הנחל על פי גודלם (0.11 ×0.15 מ' בממוצע). ממזרח וצמוד לה נחשפה תשתית נוספת (L114) מחלוקי נחל דומים בגודלם, היורדת בשיפוע לכיוון הוואדי.
נמצאו מעט חרסים מתקופת הברזל 2 ובהם קערות (איור 1:5–4), סיר בישול (איור 5:5) וקנקני פערור (איור 6:5–8).

בדיקה גיאולוגית שנעשתה בריבוע 11 ובתעלות עמוקות של כלים מכניים, כ-30 מ' מדרום לחפירה העלתה כי הקרקע באתר היא אדמת גרומוסול. על סמך התשתית האלוביאלית והקרבה לנחל שורק נראה שהנחל היה פעיל בזמן קיומו של האתר. האתר כוסה לאחר מכן בחומר איאולי שהתפתח לקרקע של גרומוסול.

הממצאים מעידים על פעילות בסביבת אפיק נחל שזרם בעבר והתחבר לנחל שורק או שהיה אפיק קדום שלו ומכוסה כיום בקרקע חקלאית. נראה כי הממצא בריבועים 7, 9, ו-11 נשטף בנחל או נסחף לאתר ממקום אחר. בריבועים 15–17 נמצאו מפלסי אבנים מעשה ידי אדם ששרדו את הסחף של הנחל. הממצא הקרמי (בעיקר קנקני פערור וקערות) מתארך את האתר לתקופת הברזל 2.