שטח C (איור 2)
שכבה IV. נפתח ריבוע (כ-5 × 10 מ') ונתגלה בו קיר גדול (W11) בנוי אבני בזלת מהוקצעות בנדבך העליון (0.26 × 0.65 מ'; 0.30 × 0.45 מ') ואבני גיר ובזלת מהוקצעות בשאר הנדבכים, שנחשף לעומק של 1.7 מ' מבלי שבסיסו התגלה. צמוד לקיר היתה הצטברות של אדמה בצבע חום כהה שכללה חצצים מהכנרת ושברי כלי חרס שחוקים. הממצא הקרמי כלל: שפה של פך וידית של פיטס מקבוצת הקרמיקה הגלילית הגסה (GCW) המתוארכת לתקופה ההלניסטית (איור 3: 1, 2), וכן שברי כלי חרס מן המאה הא' לסה"נ, בהם סירי בישול (איור 3: 5-3). שאר הממצא כלל שפה של קערת זכוכית יצוקה מטיפוס 'Linear-cut bowls' המעוטרת בפס אופקי חרוט בצדה הפנימי ומתוארכת לתקופה הרומית הקדומה וכן שני מטבעות, האחד נטבע בירושלים בימי הורדוס והשני מאוחר יותר.

 

שכבה III היא השכבה העיקרית באתר וכוללת קירות (W11 שלב שני, W23 ,W16-21) בנויים אבני בזלת וגיר מהוקצעות (0.3-0.2 × 0.4-0.3 × 0.6-0.4 מ' גודל האבנים). מתחת לנדבך העליון של קיר 11 בפן המערבי נחשף לאורך כל הקיר קיר נוסף (איור 4). לא היתה אפשרות לקבוע בוודאות אם זה נדבך יסוד או קיר קדום. נראה שגם את קיר 23, הניגש אל קיר 11 יש ליחס לשכבה זו וכן את קירות 17–20, שרק ראשיהם נחשפו. הממצא הקרמי כלל כלים מטיפוס כפר חנניה: קערות גליליות (איור 3: 9-6), סירי בישול (איור 3: 11, 12) ופכים (איור 3: 15), וכן כלים מטיפוס שיחין הכוללים קדרות (איור 3: 10) וקנקנים (איור 3: 13, 14). הכלים מתוארכים לתקופה הרומית (המאות הב'-אמצע המאה הד' לסה"נ לכל המאוחר). עוד נתגלה מדליון זכוכית בגוון ירוק-חום ועליו טבוע אריה שזנבו מורם מעלה (איור 5) והוא מתוארך לתקופה הרומית המאוחרת.

 

בשכבה II נתגלו קטע קיר (W13) ומעט שברי כלי חרס מהתקופה הביזנטית. כן נתגלה מטבע מראשית התקופה הביזנטית (ראשית המאה הה' לסה"נ).

 

בשכבה I נתגלו קטעי קירות (W27 ,W26 ,W15 ,W14; מידות האבנים 0.30-0.15 × 0.30-0.15 × 0.25-0.20 מ') שהשתמרו לגובה של נדבך אחד. רק הפן החיצון של קירות 14 ו-15 נחשף והוא בנוי אבני בזלת ואבני גיר מהוקצעות. קירות 26 ו-27 יוצרים פינה של מבנה. הם בנויים שתי שורות אבני בזלת וגיר בגדלים שונים. בממצא הקרמי בולטת נוכחות קערות מזוגגות מטיפוס 'אגאי' (Aegean Ware ראשית המאה הי"ג לסה"נ; איור 3: 16), קערות מזוגגות מקומיות (איור 3: 17) וכלים ששימשו בתעשיית הסוכר, בעיקר קדרות (איור 3: 18) וקנקניות מולסה (איור 3: 19, 20), וכן קערות מזוגגות המעוטרות בפסי חיפוי  (Slip painted), סירי בישול, קדרות בישול וכלים עשויים ביד ומעוטרים בצביעה. הממצא הקרמי מיוחס לתקופה הצלבנית (סוף המאה הי"ב ותחילת המאה הי"ג לסה"נ).
 
שטח D (איור 6)
בשכבה II נפתח ריבוע ונתגלה בו קיר (W56) שהשתמר לגובה נדבך אחד. הקיר בנוי שתי שורות אבני בזלת (0.2 × 0.40-0.25 × 0.45-0.30 מ') מהוקצעות וביניהן אבני גוויל. הממצא הקרמי כולל כלים מסוף המאה הי"ב–תחילת המאה הי"ג לסה"נ, בהם קערות מזוגגות מיובאות מטיפוס 'אגאי' (איור 7: 1) וקדרות בישול (איור 7: 2). כן נתגלו קדרות סוכר, קנקניות מולסה וקערות מזוגגות מן המאה הי"א לסה"נ.

 

שכבה I כללה הצטברויות עפר ושברי כלי חרס מן התקופה הממלוכית, בהם: קערות מזוגגות זיגוג מונוכרומי ירוק (איור 7: 3) או מחופות חיפוי חלקי וזיגוג צהוב (איור 7: 4), סירי בישול (איור 7: 5), קדרות בישול מזוגגות, כלי Frit, קערות מזוגגות שיובאו מאיטליה (איור 8), קערות מזוגגות המעוטרות בפסי חיפוי וכלים עשויים ביד ומעוטרים בצביעה.
 

על פני השטח נתגלו שברי כלי חרס רבים המתוארכים למן התקופה הממלוכית ועד לתקופה העות'מאנית הקדומה שלא היתה ידועה עד כה במגדל: בשטח A שנחפר בשנת 1991 היא נעדרת לחלוטין ובשטח B משנת 1992 נוכחותה דלה מאוד.