שלב V. בשלב הקדום ביותר נחשפה רצפת טיח באיכות גבוהה (L115; איור 3); היא נמשכת לצפון, למערב ולמזרח אל מחוץ לשטח החפירה. הרצפה עשויה מטיח ורוד, שהונח על תשתית הכוללת שכבת טיט דקה, מעליה שכבת חמרה מהודקת, מעליה שכבת חלוקים מסודרת ומהודקת (כ-0.1 מ' עובי) ומעליה טיח אפור שנחרצו בו חריצים להצמדה טובה של רצפת הטיח הורוד. תשתית הרצפה הונחה על חול (L122). הרצפה תוקנה לפחות פעם אחת. הרצפה ניגשת מצפון אל קיר (W114), וייתכן שהיא שימשה בחדר גדול או בחצר פנימית. בתשתית הרצפה התגלו שברי כלי חרס, ובהם בסיס ספל מטיפוס FBW (איור 6:4) משלהי המאה הח' וראשית המאה הט' לסה"נ, קדרת בישול (איור 8:4) מהמחצית השנייה של המאה הח'–ראשית המאה הט' לסה"נ, קנקן עזה (איור 9:4) מהמאות הז'–הח' לסה"נ, ומכל דמוי רימון (איור 14:4) מהתקופה האסלאמית הקדומה. בחול שמתחת לתשתית הרצפה התגלה בסיס פך מזוגג בזיגוג אלקאלי על מרח לבן (איור 13:4) מהמאות הי'–הי"א לסה"נ. פך זה מתארך את התחלת הבנייה באתר כולו. בקצה המערבי של קיר 114 השתמרו שתי אבני גזית המונחות על שני נדבכי יסוד, שנבנו מאבני גוויל מלוכדות בחומר מליטה בהיר. חלקו המזרחי של הקיר נשדד. בחפירת תעלת השוד (L120) התגלו שברי כלי חרס מהמאות הי'–הט"ו לסה"נ (הם לא צוירו). אל קיר 114 ניגשת מדרום רצפת טיח אפור (L121; איור 5), שהונחה ישירות על החול והשתמרה ברצועה צרה.

 

שלב IV. רצפה 121 כוסתה במילוי אדמה דק ועליו הונחה רצפת טיח חדשה (L119).

 

שלב III. רצפה 119 כוסתה במילוי אדמה דק ועליו הונחה רצפת טיח חדשה (L118).

 

שלב II. רצפה 115 משלב V כוסתה במילוי של אדמת חמרה מהודקת ועליה הונחה רצפת טיח חדשה (L104; איור 6), שהשתמרו ממנה כמה קטעים. בריבוע 1 ניגשת רצפה 104 מצפון אל תעלת שוד 120, ובריבוע 3 היא ניגשת מצפון אל קיר 114. ברצפה 104, בין הטיח למילוי אדמת החמרה, התגלתה משקולות עופרת מהתקופה האומיית (עמיתי-פרייס, להלן). במילוי אדמת החמרה התגלו פך (איור 11:4) ופך צלהב מעוטר בחיתוך (איור 12:4) מהמאות הח'–הי"א לסה"נ. רצפה 118 משלב III כוסתה במילוי אדמה ועליו הונחה רצפת טיח חדשה (L113), הניגשת לקיר 114 מדרום. במילוי האדמה שמתחת לרצפה 113 התגלו חרסים מהתקופה הפאטימית. ברצפה 113, בין הטיח למילוי האדמה, התגלתה משקולת (עמיתי-פרייס, להלן). במחיצה שבין ריבוע 1 לריבוע 2 נחשפה רצפת טיח (L112), שהונחה על מילוי של אדמה מעורבת בחול (L116); היא ניגשת מדרום אל תעלת שוד 120. רצפות 112 ו-113 הן קטעים מאותה רצפה, שנפגעה בתקופה מאוחרת. בחפירת רצפה 112 התגלה ממצא זכוכית מעורב, הכולל שבר שפה של קערה רדודה, הנוטה החוצה, עשויה מזכוכית חסרת צבע ומכוסה בבלייה קשה מאכלת, שני שברי גוף ושברים של זכוכית בת זמננו. כן התגלו ברצפה 112 שברי כלי חרס מהתקופה הפאטימית, ובהם קערה מזוגגת בזיגוג אלקאלי על מרח לבן ולה שפת מדף (איור 4:4) וקדרה מעוטרת בחיתוך סכין (איור 7:4).

 

שלב I. רצפה 112 כוסתה במילוי אדמה (L110; כ-0.3 מ' עובי) ועליו הונחה רצפת טיח חדשה (L106).

 

בחפירת שכבת פני השטח (L103 ,L101) התגלו קערה מטיפוס LRC (איור 1:4) מהתקופה האומיית, קערה מטיפוס Common Glazed מזוגגת בזיגוג אלקאלי ללא מרח (איור 2:4) מהתקופה העבאסית, קערה מזוגגת בזיגוג אלקאלי ירוק ללא מרח (איור 3:4) מראשית התקופה העבאסית, קערה מטיפוס סגרפיטו מזוגגת ירוק על גבי מרח לבן (איור 5:4), המתוארכת למאות הי'–הי"א לסה"נ, קנקן מהמאות הי"ד–הט"ו לסה"נ (איור 10:4), שני מכלים דמויי רימון (איור 15:4, 16) מהמאות הח'–הי"א לסה"נ, נר שמן דמוי שקד (איור 17:4) מהתקופה העבאסית ושני שברים של כלי זכוכית מהתקופה העבאסית, ובהם שבר של בסיס קערה עם כפל פנימי בהיקפו, העשוי מזכוכית חסרת צבע המכוסה בבלייה קשה ומאכלת, ושבר גוף של קערה (הם לא צוירו). עוד התגלו בשכבת פני השטח שתי משקולות, האחת מתוארכת למאות הח'–הי"א לסה"נ והשנייה מתוארכת לימי המנדט הבריטי (עמיתי-פרייס, להלן).

 
המשקולות
ניצן עמיתי-פרייס

 

בחפירה התגלו ארבע משקולות, מהן אחת מתוארכת לתקופה האומיית, שתיים מתוארכות לתקופות העבאסית והפאטימית ואחת מתוארכת לימי המנדט הבריטי.

 

משקולת מהתקופה האומיית. ברצפה 104 התגלתה משקולת עופרת (B1034; משקל 1.518 ג' לאחר ניקוי; איור 1:7) שהשתמרותה גרועה. על המשקולת השתמרה מילה אחת בערבית: عبد (עבד), כנראה חלק מהתואר عبد الله (עבד אללה), שהופיע לפני שמו של כל ח'ליפה אומיי שנזכר בכתובות מונומנטאליות, פפירוסים, משקולות וחותמות. אפשר גם שהמילה עבד היא חלק משם של איש ממשל, למשל עבד א-רחמן. המילה כתובה בכתב זוויתי, המכונה בטעות כופי, המתוארך לתקופה האומיית או לראשית התקופה העבאסית. בלוקוס שבו התגלתה המשקולת התגלו חרסים המתוארכים למאות הח'–הי"א לסה"נ. משקולות עופרת נוספות מהתקופה האומיית מוכרות. משקולת הנושאת את שמה של העיר בית גוברין נמצאת באוסף באנגליה. באזור בית גוברין התגלתה משקולת עופרת, ובאשקלון התגלתה משקולת עופרת הנושאת את שם העיר ותאריך (Amitai-Preiss 2014; Amitai-Preiss and Berman 2014).

 

משקולות מהתקופות העבאסית והפאטימית. ברצפה 113 התגלתה משקולת ברונזה דמוית דיסק של דינר אחד (B1033; קוטר 12 מ"מ, עובי 6 מ"מ; משקל 3.98 ג' לאחר ניקוי; איור 2:7). משקולות של דינר אחד אמורות לשקול 4 ג' (Holland 2009:48, no. 154). למשקולת שני בסיסים עגולים; במרכזו של האחד יש נקודה וסביבה מעגל נקודות ובמרכזו של השני — זר וסביבו מעגל נקודות. דגם דומה של נקודה מרכזית ומסביבה שלושה מעגלים מופיע במטבעות מהתקופה הפאטימית ולכן ייתכן שיש לתארך את המשקולת לתקופה זו. בלוקוס שבו התגלתה המשקולת התגלו חרסים מהתקופה הפאטימית.
בשכבת פני השטח (L101) התגלתה גם משקולת ברונזה מלבנית של שני דרהם (B1032; כ-9 × 11 מ"מ, 5 מ"מ עובי; 5.27 ג' לאחר ניקוי; איור 3:7). משקולת מלבנית במשקל דומה התגלתה בעבר ברמלה (Tal 2008:207 [No. 9]). בלוקוס שבו התגלתה המשקולת התגלו חרסים מהמאות הח'–הי"א לסה"נ.
שתי המשקולות נפוצות מאוד באתרים מהתקופות העבאסית והפאטימית והן שימשו במסחר (Holland 1986:191).

 

משקולת מימי המנדט הבריטי. בשכבת פני השטח (L101) התגלתה משקולת גלילית מברונזה (B1031; משקל 19.93 ג'; איור 4:7). על אחד מבסיסי המשקולת מצוין 20g, המשקל המקורי. על הבסיס השני מצוינות האותיות G P, שהן ראשי תיבות של Palestine government, מעליהן יש כתר של בית המלוכה הבריטי ומתחתן — הספרה 5. הספרה 5 מציינת עיר כלשהי, שבה ורק בה אפשר היה לאמת את משקל המשקולת; לא ידוע מהי עיר זו. המשקולות מהתקופה הונפקו על ידי השלטון הבריטי לפי צו המשקולות והמידות משנת 1945. בצו מתואר חותם אימות, הכולל ספרה וכתר, שיצוינו על כל משקולת. משקולות עם הספרות 5 ו-6 באות עם כתר מטיפוס אחד ומשקולות עם הספרות 1, 2 ו-3 באות עם כתר מטיפוס אחר (נבו תשס"א:51). לא התגלו עד כה משקולות שעליהן הספרה 4.