שכבה II. בכל שטח החפירה נחשפו שרידי קירות ותשתיות של רצפות, השייכים כנראה למכלול אדריכלי אחד (איור 3). הקירות הושתתו על שכבה של חלוקי נחל מהודקים ונבנו מאבנים מהוקצעות בינוניות וביניהן אבני גוויל קטנות; הם השתמרו לגובה מרבי של נדבך אחד. בדרום השטח נחשף חדר (L132), התחום בשלושה קירות (W124 ,W123 ,W120). אל קירות החדר ניגשת תשתית של רצפה, העשויה מחלוקי נחל קטנים, מהודקים. מעל התשתית התגלו שרידים דלים של רצפה עשויה מאדמה מהודקת שמעורבים בה שברי חרסים. ממערב לחדר 132 נחשף ריצוף שנבנה מלוחות אבן גדולים (L125; איור 4). במרכז השטח נחשף חדר שלם (L151; איור 5), התחום בארבעה קירות (W160 ,W152 ,W126 ,W120). בחדר נחשפה תשתית של רצפה, העשויה מחלוקי נחל קטנים, מהודקים. נראה כי צמוד לחדר ממזרח היה חדר נוסף (L114). במרחק של כמטר אחד מצפון לקיר 126 נחשף קיר המקביל אליו (W153); שני הקירות תוחמים תשתית של רצפה, העשויה מחלוקי נחל מהודקים. נראה כי קירות 126 ו-153 תחמו מסדרון בנוי בכיוון מזרח–מערב (איור 6). בצפון השטח נתגלו שרידים של שני קירות (W157 ,W130), הקשורים כנראה לשרידי הבנייה שמדרום להם. אזור זה של החפירה נחפר רק ברצועה צרה בשל תשתיות הקיימות צמוד לחפירה.

בחפירת שכבה II נחשפו שברי כלי חרס רבים המתוארכים לתקופה לביזנטית, ובהם קערות מיובאות מצפון אפריקה ומקפריסין (איור 1:7–3), קדרת בישול (איור 4:7), סירי בישול (איור 5:7, 6), קנקני אגירה (איור 7:7–15), שבר רעף חרס 'שוכב' (איור 16:7) ושבר צלמית חרס (איור 17:7). כן נמצאו בשכבה זו עשרה מטבעות, המתוארכים למן אמצע המאה הד' ועד לעשור השני של המאה הו' לסה"נ. המטבע הקדום ביותר מתוארך לשנים 364–375 לסה"נ (ר"ע 154909), חמישה מטבעות מתוארכים לרבע האחרון של המאה הד' לסה"נ (ר"ע 154906, 154911, 154912, 154914, 154917), שלושה מטבעות מתוארכים באופן כללי למאות הד'–הה' לסה"נ (ר"ע 154907, 154908, 154913) והמטבע המאוחר ביותר הוא חצי פוליס של אנסטסיוס הא' (507–512 לסה"נ; ר"ע 154905). מטבעות אלה מתארכים גם הם את השכבה לתקופה הביזנטית. בשפכי החפירה נמצאה טבעת ברונזה (איור 8), הנושאת כתובת ביוונית: "מתנה מהאל".
 
שכבה I. השרידים בשכבה זו נפגעו קשות מהעיבוד החקלאי. בצפון-מערב השטח התגלו שרידים דלים של קיר (L148; איור 9), שנבנה מאבני שדה קטנות שלוכדו בטיח לבן. שרידי טיח התגלו בשני הפנים של הקיר, ועל כן נראה שהקיר היה חלק ממתקן הקשור בנוזל כלשהו. בצפון-מזרח השטח נחשף יסוד של קיר (W121; איור 10), אליו ניגשת תשתית של רצפה (L154). סמוך לקיר ממזרח התגלה קטע קטן של רצפת פסיפס תעשייתי לבן. באזור זה נחשפו אבני פסיפס לבנות רבות. נראה כי ממזרח לקיר הייתה רצפת פסיפס שלא השתמרה ברובה. בחפירת שכבה I נחשפו שברי כלי חרס מהתקופה האסלאמית הקדומה, ובהם קערה (איור 18:7) וקנקני אגירה (איור 19:7, 20).
 
על פני השטח נחשפו שברי כלי חרס משלהי התקופה העות'מאנית, ובהם שפה של קערת עזה (איור 21:7). עוד התגלו על פני השטח שלושה מטבעות, מהם שניים מתוארכים למאה הד' לסה"נ (ר"ע 154910, 154915) ואחד הוא פלס של השליט האיובי א-ט'אהר ע'יאת א-דין ע'אזי (1183–1216 לסה"נ; ר"ע 154916).
 
בשכבה II התגלו שרידי בנייה השייכים כנראה לאותו מכלול אדריכלי. על סמך חתכי בדיקה שנערכו באמצעות כלי מכני מסביב לשטח החפירה אפשר לשער שהמכלול האדריכלי השתרע בשטח של כ-4 דונם. הממצא הקרמי והמטבעות שהתגלו בשכבה מתארכים אותה לתקופה הביזנטית (המאות הה'–הז' לסה"נ). שברי הקערות המיובאות שהתגלו בשכבה מלמדים כנראה שתושבי המקום היו אמידים. תיארוך השכבה תואם לזמנה של הגת שנחשפה בקרבת מקום מצפון-מזרח. קרבתה של הגת לשרידי הבנייה מלמדת כנראה שהיא הייתה קשורה אליהם, ואפשר שמי שגר במקום גידל גפנים וייצר יין. בשכבה I התגלו שרידים דלים מאוד של מתקנים.