החפירה הנוכחית משתרעת על מדרון מתון המשתפל מזרחה. הקרקע מתאפיינת בשכבה עליונה של אדמת חרסיתבגוון חום כהה, ומתחתיה אדמת חמרה בגוון אדום.

נפתחו שני שטחים (איור 2): בשטח A הדרומי נחפרו שני ריבועים ובשטח B הצפוני נחפרו 15 ריבועים.
 
שטח  A (איור 3)
נחשפו שרידי קירות (W104 – גובה 0.1 מ', W105 – גובה 0.33 מ') הנראים כשני קטעים מקיר יסוד של תעלת מים, ושרידי שני קירות (W107 – גובה 0.24 מ', W108 – גובה 0.25 מ' גובה) המסתעפים מן התעלה. הקירות בנויים מאבני כורכר קטנות והשתמרו לגובה שני נדבכים. קיר 107 ניגש אל קיר 104 בציר מזרח–מערב והיה כנראה הסתעפות של התעלה לחלקה חקלאית מצפון; קיר 108 ניגש אל קיר 105 בציר צפון–דרום והיה כנראה הסתעפות של התעלה לחלקה חקלאית מדרום. סביב הקירות (L111 ,L103 ,L102 ,L101) נתגלו שברים של כלי חרס המתוארכים לתקופה העות'מאנית המאוחרת.
 
שטח B (איור 4)
בצפון-מערב השטח נתגלה בור סיד מלבני (L221; אורך 1.34 מ', רוחב 1.2 מ', עומק 0.2 מ') שפינותיו עגולות; הוא מתוארך לתקופה העות'מאנית המאוחרת. מדרום לבור נתגלה צינור בטון מימי המנדט הבריטי.
ממזרח ומדרום-מזרח לבור הסיד נמצאו שרידים של שלושה טבונים (L246 ,L242 ,L241) המתוארכים לתקופה העות'מאנית המאוחרת. הטבונים נכרו לתוך אדמת החרסית ואדמת החמרה, ותחתיתם מולאה בשכבת כורכר דקה. מטבון 241 (0.07 מ' עובי דפנות, 1.17 מ' קוטר, 0.55 מ' עומק) נתגלה חציו המזרחי והוא הכיל בעיקר אדמה שרופה. בתוך טבון 242 (0.07 מ' עובי דפנות, 0.72 מ' קוטר, 0.51 מ' עומק; איור 5) נמצאו שברים של כלי חרס, בעיקר שברי קנקנים. מצב ההשתמרות של טבון 246 גרוע.
נתגלו שתי בריכות מים דומות (א' וב'; איור 2). בריכה ב', ממערב ומחוץ לשטח החפירה, מרובעת (16 × 16 מ', 2 מ' עומק), קירותיה (1 מ' עובי) בנויים מאבני כורכר מלוכדות בחומר מליטה, וצדם הפנימי מטויח. בריכה א' נתגלתה בחלק המזרחי של שטח החפירה, שרד ממנה קיר ארוך (W211; אורך 13.8 מ', גובה 0.52 מ'; איור 6) שכיוונו מזרח–מערב, בנוי אבני כורכר בינוניות-קטנות. הדופן הצפונית של הקיר בנויה מאבנים מהוקצעות מטויחות בחלקן – עדות לחלקה הפנימי של הבריכה. מצפון לקיר נתגלו שרידים מתשתית הרצפה של הבריכה (L248 ,L236) העשויה מאבני כורכר קטנות מלוכדות בחומר מליטה לבן. בשלב מאוחר, בימי המנדט הבריטי, הוקטנה הבריכה בחלקה המזרחי בקירות בטון (W219, גובה 0.28 מ'; W222, גובה 0.4 מ').
מדרום לבריכה נתגלתה תשתית רצפה העשויה מאבנים קטנות ומטין בגוון ורוד. בתוך הרצפה כרוי מתקן חצי עגול (L245; עומק 0.35 מ'), תחתיתו עשויה אבני כורכר; תפקידו של המתקן אינו ברור.
סמוך מדרום, במפלס נמוך יותר, נתגלתה דופן חיצונית מערבית של באר (L250, כ-4 × 4 מ'; איור 7) בנויה מאבני כורכר. בתקופה המודרנית נוצק מעל הבאר משטח בטון שסתם אותה והסתירה. בימי המנדט הבריטי הוצב ממערב לבאר מנוע על בסיס בטון (L251). בחלק מן הריבועים נחשף צינור בטון שהזרים את המים מהבאר לעבר בריכה ב' ונראה שבשלב זה יצאה בריכה א', הסמוכה לבאר, מכלל שימוש. השימוש בבאר נמשך גם בתקופה המודרנית, מעיד על כך צינור מים מברזל המחובר עדיין לבאר. משטחי בטון נוצקו גם ממערב לבאר (L214).
בצפון שטח החפירה נחשפה תעלת מים (W212; רוחב 0.2 מ', גובה 0.4 מ'; איור 8) שכיוונה צפון–דרום. התעלה מטויחת, והיא מושתתת על קיר יסוד מאבני כורכר קטנות. בסביבת התעלה נתגלו חרסים מהתקופה העות'מאנית המאוחרת.
בכמה נקודות שבהן העמיקה החפירה לתוך אדמת החמרה (L210 לדוגמה) נתגלו חרסים מהתקופה האסלאמית הקדומה ומסוף התקופה הממלוכית–התקופה העות'מאנית הקדומה.
 
הממצא הקרמי משטח B כלל פך (איור 1:9) מן התקופה האסלאמית הקדומה; קערה (איור 2:9) וקדרה (איור 3:9) מסוף התקופה הממלוכית או תחילת התקופה העות'מאנית; קערות (איור 4:9–8), קדרות (איור 9:9, 10), עציצים לשתילי עצים בפרדס (איור 11:9–13; ור' ישראל 273:2006–274; Boas 2000), קנקנים (איור 1:10–6), קנקן מטיפוס 'מחלבה' להובלת חלב (איור 7:10; ישראל 222:2006–230), קנקן מטיפוס 'עסלייה' להובלת מים (איור 8:10), קנקן אנטיליה (איור 9:10) וצינורות (איור 10:10, 11) מן התקופה העות'מאנית המאוחרת; נוסף על אלה נתגלה שבר של אבן רחיים (איור 11) אף הוא מן התקופה העות'מאנית המאוחרת.
 
תעלות המים, הבריכות, הבאר, הטבונים ובור הסיד הם חלק ממערכת חקלאית מהתקופה העות'מאנית המאוחרת, שעברה שינויים בימי המנדט הבריטי. פזורת חרסים מן התקופות העבאסית ומסוף התקופה הממלוכית–העות'מאנית הקדומה מעידה על פעילות גם בתקופות אלו בסביבה הקרובה.
אופי הממצא מתאים לממצאים מחפירות עבר בסביבה.