בחודש ינואר 2015 נערכה חפירת הצלה במערב נס ציונה (הרשאה מס' 7321-A; נ"צ 179965-80045/648605-79), לקראת בנייה. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון חברת 'שוורץ פיקוח ובניה', נוהלה על ידי ד' גולן בסיועם של ל' נדב זיו וו' שוסטין (ניהול שטח ובדיקות מקדימות), ד' אבו סלאח ול' ראוכברגר (בדיקות מקדימות), י' עמרני וא' בכר (מנהלה), ר' מישייב ור' לירן (מדידות וסרטוט), מ' שויסקיה (ציור כלי חרס), א' בושנינו וח' טורגה (ייעוץ כלי חרס), ו' נוסיקובסקי (ניקוי מטבעות), א' ששון (ייעוץ), י' מרמלשטיין (צילום אבן רחיים) ומ' עג'מי.
החפירה נערכה ממערב לחפירות שנערכו בסביבה, שבהן נחפרו תעלות מים להשקיה וקירות יסוד של תעלות מן התקופות האסלאמית הקדומה והעות'מאנית המאוחרת ומימי המנדט הבריטי; וכן תועדה בריכת מים מהתקופה העות'מאנית/ימי המנדט הבריטי שהשתמרה ממערב לשטח החפירה (גולן 2008; 2009; 2010; 2011). בחפירה אחרת נחפרו בריכת מים, באר ושרידי קירות מן התקופות הביזנטית, העות'מאנית והמנדטורית (קוגן-זהבי 2006).
בצרפנד אל-ח'ראב, כקילומטר אחד ממזרח לחפירה הנוכחית, נחפרו שרידים שזמנם מן התקופות הביזנטית עד העות'מאנית. נתגלו מפלסי חיים משלהי התקופה הביזנטית; שני שלבי יישוב ובהם מבנים ומתקנים מהתקופה האסלאמית הקדומה; שרידי מבנים מהתקופה הצלבנית; בית קברות מוסלמי שבו קבורת ילדים בקנקנים, אשר שימש כנראה עד שנות ה-40 של המאה הכ'
(גליק תשנ"ז; גורזלזני תשנ"ז; תשס"ד; זינגר תשס"ד); ותעלות מים מהתקופה העות'מאנית (
גולן 2015).
באל-ח'רבה, קילומטר אחד מדרום לחפירה הנוכחית, בשטח ששימש פרדס עד תחילת המאה הנוכחית, נחפרו שרידי ישוב ומתקנים מן התקופות הפרסית-הלניסטית ועד התקופה העות'מאנית (הרשאה מס' 6823-A).
החפירה הנוכחית משתרעת על מדרון מתון המשתפל מזרחה. הקרקע מתאפיינת בשכבה עליונה של אדמת חרסיתבגוון חום כהה, ומתחתיה אדמת חמרה בגוון אדום.
נפתחו שני שטחים (איור 2): בשטח A הדרומי נחפרו שני ריבועים ובשטח B הצפוני נחפרו 15 ריבועים.
שטח A (איור 3)
נחשפו שרידי קירות (W104 – גובה 0.1 מ', W105 – גובה 0.33 מ') הנראים כשני קטעים מקיר יסוד של תעלת מים, ושרידי שני קירות (W107 – גובה 0.24 מ', W108 – גובה 0.25 מ' גובה) המסתעפים מן התעלה. הקירות בנויים מאבני כורכר קטנות והשתמרו לגובה שני נדבכים. קיר 107 ניגש אל קיר 104 בציר מזרח–מערב והיה כנראה הסתעפות של התעלה לחלקה חקלאית מצפון; קיר 108 ניגש אל קיר 105 בציר צפון–דרום והיה כנראה הסתעפות של התעלה לחלקה חקלאית מדרום. סביב הקירות (L111 ,L103 ,L102 ,L101) נתגלו שברים של כלי חרס המתוארכים לתקופה העות'מאנית המאוחרת.
שטח B (איור 4)
בצפון-מערב השטח נתגלה בור סיד מלבני (L221; אורך 1.34 מ', רוחב 1.2 מ', עומק 0.2 מ') שפינותיו עגולות; הוא מתוארך לתקופה העות'מאנית המאוחרת. מדרום לבור נתגלה צינור בטון מימי המנדט הבריטי.
ממזרח ומדרום-מזרח לבור הסיד נמצאו שרידים של שלושה טבונים (L246 ,L242 ,L241) המתוארכים לתקופה העות'מאנית המאוחרת. הטבונים נכרו לתוך אדמת החרסית ואדמת החמרה, ותחתיתם מולאה בשכבת כורכר דקה. מטבון 241 (0.07 מ' עובי דפנות, 1.17 מ' קוטר, 0.55 מ' עומק) נתגלה חציו המזרחי והוא הכיל בעיקר אדמה שרופה. בתוך טבון 242 (0.07 מ' עובי דפנות, 0.72 מ' קוטר, 0.51 מ' עומק; איור 5) נמצאו שברים של כלי חרס, בעיקר שברי קנקנים. מצב ההשתמרות של טבון 246 גרוע.
נתגלו שתי בריכות מים דומות (א' וב'; איור 2). בריכה ב', ממערב ומחוץ לשטח החפירה, מרובעת (16 × 16 מ', 2 מ' עומק), קירותיה (1 מ' עובי) בנויים מאבני כורכר מלוכדות בחומר מליטה, וצדם הפנימי מטויח. בריכה א' נתגלתה בחלק המזרחי של שטח החפירה, שרד ממנה קיר ארוך (W211; אורך 13.8 מ', גובה 0.52 מ'; איור 6) שכיוונו מזרח–מערב, בנוי אבני כורכר בינוניות-קטנות. הדופן הצפונית של הקיר בנויה מאבנים מהוקצעות מטויחות בחלקן – עדות לחלקה הפנימי של הבריכה. מצפון לקיר נתגלו שרידים מתשתית הרצפה של הבריכה (L248 ,L236) העשויה מאבני כורכר קטנות מלוכדות בחומר מליטה לבן. בשלב מאוחר, בימי המנדט הבריטי, הוקטנה הבריכה בחלקה המזרחי בקירות בטון (W219, גובה 0.28 מ'; W222, גובה 0.4 מ').
מדרום לבריכה נתגלתה תשתית רצפה העשויה מאבנים קטנות ומטין בגוון ורוד. בתוך הרצפה כרוי מתקן חצי עגול (L245; עומק 0.35 מ'), תחתיתו עשויה אבני כורכר; תפקידו של המתקן אינו ברור.
סמוך מדרום, במפלס נמוך יותר, נתגלתה דופן חיצונית מערבית של באר (L250, כ-4 × 4 מ'; איור 7) בנויה מאבני כורכר. בתקופה המודרנית נוצק מעל הבאר משטח בטון שסתם אותה והסתירה. בימי המנדט הבריטי הוצב ממערב לבאר מנוע על בסיס בטון (L251). בחלק מן הריבועים נחשף צינור בטון שהזרים את המים מהבאר לעבר בריכה ב' ונראה שבשלב זה יצאה בריכה א', הסמוכה לבאר, מכלל שימוש. השימוש בבאר נמשך גם בתקופה המודרנית, מעיד על כך צינור מים מברזל המחובר עדיין לבאר. משטחי בטון נוצקו גם ממערב לבאר (L214).
בצפון שטח החפירה נחשפה תעלת מים (W212; רוחב 0.2 מ', גובה 0.4 מ'; איור 8) שכיוונה צפון–דרום. התעלה מטויחת, והיא מושתתת על קיר יסוד מאבני כורכר קטנות. בסביבת התעלה נתגלו חרסים מהתקופה העות'מאנית המאוחרת.
בכמה נקודות שבהן העמיקה החפירה לתוך אדמת החמרה (L210 לדוגמה) נתגלו חרסים מהתקופה האסלאמית הקדומה ומסוף התקופה הממלוכית–התקופה העות'מאנית הקדומה.
הממצא הקרמי משטח B כלל פך (איור 1:9) מן התקופה האסלאמית הקדומה; קערה (איור 2:9) וקדרה (איור 3:9) מסוף התקופה הממלוכית או תחילת התקופה העות'מאנית; קערות (איור 4:9–8), קדרות (איור 9:9, 10), עציצים לשתילי עצים בפרדס (איור 11:9–13; ור'
ישראל 273:
2006–274;
Boas 2000), קנקנים (איור 1:10–6), קנקן מטיפוס 'מחלבה' להובלת חלב (איור 7:10;
ישראל 222:
2006–230), קנקן מטיפוס 'עסלייה' להובלת מים (איור 8:10), קנקן אנטיליה (איור 9:10) וצינורות (איור 10:10, 11) מן התקופה העות'מאנית המאוחרת; נוסף על אלה נתגלה שבר של אבן רחיים (איור 11) אף הוא מן התקופה העות'מאנית המאוחרת.
תעלות המים, הבריכות, הבאר, הטבונים ובור הסיד הם חלק ממערכת חקלאית מהתקופה העות'מאנית המאוחרת, שעברה שינויים בימי המנדט הבריטי. פזורת חרסים מן התקופות העבאסית ומסוף התקופה הממלוכית–העות'מאנית הקדומה מעידה על פעילות גם בתקופות אלו בסביבה הקרובה.
אופי הממצא מתאים לממצאים מחפירות עבר בסביבה.
גורזלזני א' תשנ"ז. נס ציונה, יד אליעזר (ב). חדשות ארכיאולוגיות קו:112–115.
גורזלזני א' תשס"ד. אתר מסוף התקופה הביזנטית ומהתקופה האסלאמית הקדומה בצרפנד אל-ח'ראב, נס ציונה. עתיקות 37:46–47.
גליק ד' תשנ"ז. נס ציונה, יד אליעזר (א). חדשות ארכיאולוגיות קו:110–112.
זינגר ק' תשס"ד. כלי החרס מהחפירה בצרפנד אל-ח'ראב, נס ציונה. עתיקות 49:46–58.
ישראל י' 2006. משפחת כלי עזה השחורים מן התקופה העות'מאנית. עבודת דוקטור. אוניברסיטת בן גוריון. באר שבע.
Boas A. J. 2000. Pottery and Small Finds from the Late Ottoman Village and the Early Zionist Settlement. In: Y. Hirschfeld. Ramat Hanadiv Excavations: Final Report of the 1984–1998 Seasons. Jerusalem. P. 58.