שטח A (איור 2). בשנות ה-90 של המאה הכ' נפגע חלקו הצפוני של השטח בעת סלילת כביש 79, ומערות קבורה שהיו בו נפגעו. בשטח נחשפו מערת קבורה חצובה מתקופת הברונזה הביניימית, חרסים מהתקופה הרומית הקדומה וגת חצובה מהתקופה הרומית המאוחרת.

מערת הקבורה מתקופת הברונזה הביניימית חצובה במחשוף סלע וכוללת פיר כניסה (L14) וארבעה חדרי קבורה (L18–L15). חלקה הצפוני של המערה נהרס בעת סלילת הכביש. פיר הכניסה רבוע (1 × 1 מ', 2 מ' עומק; איור 3); הוא נסתם באדמת סחף חומה בהירה, ובה כמות גדולה של אבנים קטנות וחרסים מהתקופה הרומית. בתחתית הפיר נחצבה מחילה המובילה לחדר קבורה 16 (איור 4). חדר 16 הוא חדר הקבורה המרכזי, ובדפנותיו המזרחית והמערבית נחצבו פתחים המובילים לחדרי קבורה 15 ו-17. בחדרים 15 ו-16 הצטבר חומר גירי כתוש, כנראה כתוצאה מהריסת החלק הצפוני של המערה. חדר 17 מלבני ובדופנו הדרומית נחצבה מחילה המוליכה לחדר קבורה 18 (איור 5) שנשתמר בשלמותו. בחדרים 17 ו-18 התגלתה שכבה של אדמה אפורה בהירה, ובה עצמות מעטות וחרסים מתקופת הברונזה הביניימית, ובהם ארבעה פכים (איור 1:6–4) וקומקום (איור 5:6).
בניקוי מחשוף הסלע שנפגע בעת סלילת הכביש התגלתה אדמה חומה כהה (L13 ,L11 ,L10), ובה חרסים המתוארכים לתקופה הרומית הקדומה, ובהם סיר בישול (איור 6:6) וקנקן (איור 7:6).
הגת מהתקופה הרומית המאוחרת נחצבה במחשוף הסלע מעל מערת הקבורה. מן הגת השתמר רק בור איגום (L12; כ-1.5 × 1.5 מ', 1.2 מ' עומק; איורים 3, 7). חלקה הצפוני של הגת נהרס בעת סלילת הכביש. במרכז קרקעית הבור נחצבה גומת שיקוע (כ-0.4 מ' קוטר, 0.2 מ' עומק). מהדופן הצפונית של בור האיגום יוצאת תעלה שחיברה כנראה את הבור למשטח דריכה שלא השתמר (איור 8). בור האיגום נסתם באדמת סחף חומה בהירה ובה כמות גדולה של אבנים קטנות וחרסים המתוארכים לתקופה הרומית המאוחרת, ובהם קדרה (איור 9:6), סיר בישול (איור 13:6) ושני קנקנים (איור 14:6, 15).
 
שטח B. במזרח השטח נחשפה מערה (L26; קוטר 5 מ', עומק כ-1.5 מ'; איורים 9, 10), שנחצבה בסלע גיר רך. האבנים שנחצבו במערה שימשו להפקת סיד. מצפון למערה נחשפה מחצבה (L25), ובה ארבע מדרגות חציבה. נראה כי מידות האבנים שנחצבו אינן אחידות. במחצבה התגלו מעט חרסים שחוקים המתוארכים לתקופות הרומית והביזנטית. במערב השטח נחשפה מחצבה נוספת (L23 ,L20; כ-160 מ"ר; איורים 11, 12), וגם בה ארבע מדרגות חציבה. סימני החציבה מלמדים שבמקום נחצבו אבנים בינוניות (0.3 × 0.4 × 0.5 מ'). בקרקעית המחצבה התגלה רובד מלוכד של פסולת חציבה, המלמד כי העיבוד הסופי של האבנים נעשה במקום. ברובד זה התגלו מעט חרסים שחוקים המתוארכים לתקופה הרומית. בחלק הצפוני של השטח נחשפו שני קירות מקבילים (W27 ,W20; איורים 13, 14), המרוחקים 2.7 מ' זה מזה. הקירות הושתתו על משטח סלע ונבנו משורה אחת של אבני גיר (0.5 × 0.8 מ' גודל האבנים) שחלקן מסותתות. בין שני הקירות ומעליהם הצטבר עפר (L32 ,L30 ,L21), ובו כמות גדולה של אבנים קטנות וחרסים מהתקופה הרומית המאוחרת, ובהם קערה (איור 8:6) וכלי אנטליה (איור 16:6). ממזרח לשני הקירות נחשף קיר נוסף (W28; אורך השתמרות 1.5 מ', רוחב 0.7 מ'; איור 15), שאינו מקביל להם. קיר 28 נבנה מאבני גזית בינוניות והשתמר לגובה של שלושה נדבכים. הקיר נבנה על סלע גיר שעליו סימני חציבה. משני צדי הקיר נחשפה שכבת אדמה בצבע אפור בהיר (L31 ,L22), ובה כמות גדולה של אבנים קטנות וכן חרסים מהתקופה הרומית המאוחרת, ובהם שלוש קדרות (איור 10:6–12) ושני קנקנים (איור 17:6, 18).
 
שטח C. נחשף כבשן לייצור סיד (3.0–3.5 מ' קוטר; איורים 16, 17), שנבנה מאבני גוויל (0.2 × 0.3 מ') צמוד לדופן סלע. סביב הכבשן נבנה קיר תמך (כ-0.6 מ' רוחב) מאבני גוויל בינוניות. אבני הנדבכים התחתונים של הכבשן שרופות כתוצאה מהחום הרב בכבשן בזמן פעילותו. פתח ההסקה של הכבשן דמוי משפך, והוא פונה לדרום (איור 18). בכבשן לא התגלה ממצא מתארך ועל כן אי אפשר לתארכו.
 
שטח D. במערב השטח התגלתה מחצבה (L200; כ-20 מ"ר; איורים 19, 20), ובה ארבע מדרגות חציבה שדופנותיהן זקופות. סימני החציבה מלמדים שבמקום נחצבו אבנים בינוניות (0.25 × 0.30 × 0.40 מ'). בקרקעית המחצבה התגלה רובד מלוכד של פסולת חציבה (1.4 מ' עובי), המלמד כי העיבוד הסופי של האבנים נעשה במקום. במזרח השטח נחשפה מחצבה גדולה (כ-300 מ"ר; איורים 21, 22), ובה ארבע מדרגות חציבה לכל היותר. סימני החציבה מלמדים שבמקום נחצבו אבנים במגוון מידות. בקרקעית המחצבה התגלה רובד מלוכד של פסולת חציבה, המלמד כי גם כאן העיבוד הסופי של האבנים נעשה במקום. ברובד זה נחשפו חרסים מהתקופות הרומית והביזנטית.
 
שטח E. נחשפה מחצבה (100 מ"ר; איור 23), ובה ארבע מדרגות חציבה לכל היותר. סימני החציבה מלמדים שבמקום נחצבו אבנים במגוון מידות. בקרקעית המחצבה התגלה רובד מלוכד של פסולת חציבה, המלמד כי העיבוד הסופי של האבנים נעשה במקום. לא התגלה ממצא מתארך.
 
ממצאי החפירה מלמדים ששטחי החפירה היו חלק מהעורף החקלאי ומאזור התעשייה של היישובים בסביבה בתקופות הרומית והביזנטית, ובהם ציפורי, א-ריינה וגת חפר (משהד). מערת הקבורה מתקופת הברונזה הביניימית מעידה על פעילות באזור בתקופה זו.