שטח A
בשטחן של שתי גבעות (כ-250,000 מ"ר) נחפרו 21 אתרים.

 

A1 (אתר 115; איור 2). גת חצובה במחשוף סלע, הכוללת משטח דריכה רבוע (0.1 מ' עומק מרבי) ושקע מעוגל דמוי פעמון (0.45 מ' עומק), המחוברים בתעלה. משטח הדריכה שחוק. את משטח הדריכה חותכת חציבה מעוגלת (0.7 מ' קוטר, 0.1 מ' עומק); האדמה מתחת לחציבה זו נחפרה לעומק של 0.8 מ' ולא התגלה ממצא. סמוך לגת באותו מחשוף סלע נחצבו בורות נוספים שמתארם אינו סדור.

 

A2 (אתר 127; איור 3). ספלולים ובורות במגוון מידות חצובים ללא סדר במחשוף סלע; רובם מעוגלים ומקצתם סגלגלים ומלבניים. במרכז מחשוף הסלע נחצב בור מעוגל (0.75 מ' קוטר, 0.2 מ' עומק), המעמיק עד לאדמה; הבור והאדמה שמתחתיו נחפרו (2 מ' עומק כולל) במטרה לבדוק אם זהו פתח של מערה, אך לא התגלו עדויות למערה במקום.

 

A3 (אתר 127; איור 4). התגלה מבנה רבוע, שממנו השתמרו הקירות המערבי והדרומי וחלק קצר מהקיר המזרחי. הקיר המערבי נחצב בסלע, ואילו הקיר הדרומי נבנה מאבנים גדולות ניצבות. בקיר הסלע המערבי של המבנה התגלה פתח של מערה, שנחסם באבנים גדולות ולא נחפר. המבנה מבודד ובנייתו גסה ועל כן אפשר שהוא שימש שומרה.

 

A4 (איור 5). במשטחי סלע, לאורך כ-20 מ', נחשפו 15 ספלולים מעוגלים וחציבות שאינן מעוגלות במגוון מידות; רובם סדורים במקבצים של שלושה. בקרבתם של הספלולים זוהו כמה תעלות שחוקות. ממערב לספלולים נחשפה גת חצובה, הכוללת ספלול (0.35 מ' קוטר, 0.2 מ' עומק) ובור איגום מלבני (1.0 × 1.7 מ', 0.6 מ' עומק), המחוברים בתעלה. סמוך לגת התגלו תעלות שחוקות. ממזרח ומצפון לגת התגלו אבנים גדולות היוצרות שני קירות.

 

A5. מחסה סלע שפתחו נמוך (כ-0.6 מ' גובה). הוא נחפר אך לא התגלו בו ממצאים.

 

A6 (אתר 93; איור 6). בחלקו הדרומי של האתר התגלה מבנה רבוע, שקירותיו נבנו מאבני שדה גדולות. בתוך המבנה התגלתה רצפת טיח (5 ס"מ עובי), שלה תשתית של אבני שדה קטנות. הממצא הקרמי שהתגלה במבנה מתוארך ברובו לתקופה הביזנטית. המבנה מבודד ובנייתו גסה ועל כן אפשר שהוא שימש שומרה. במרחק של 2 מ' מצפון למבנה התגלתה מערה גדולה, שלה כמה פתחים, לרבות פירי כניסה המוליכים אליה. בחפירת המערה התברר כי היא כוללת חלל אחד. על דופן המערה התגלה טיח הידראולי. במערה נחפרה הצטברות אדמה אחידה (1.8 מ' עובי), שמעורבים בה חרסים; בחלקה התחתון של הצטברות זו, מעל קרקעית הסלע של המערה, התגלה ריכוז גדול יותר של חרסים. סמוך לפתח הצפוני התגלה סלע גבוה ובחגוויו התגלתה הצטברות של אדמה אחידה, שבחלקה התחתון התגלו חרסים. החרסים שהתגלו במערה מתוארכים לתקופות הברזל 2ג', ההלניסטית והרומית הקדומה. על הסלע מעל למערה נחצבה גת, הכוללת משטח דריכה רבוע ובור איגום מלבני, המחוברים בתעלה קצרה. משטח הדריכה שחוק. בתוך בור האיגום נחצב ספלול.

 

A7 (אתר 150; איור 7). ערמה של אבנים קטנות מסוקלות (4.5 מ' קוטר, כ-0.6 מ' גובה), שנערמה על סלע האם. הערמה תחומה בקירות, שנבנו מאבנים גדולות שאינן מסותתות. אבני הקירות הונחו על הסלע, על אדמה ועל אבנים מסוקלות; בין האבנים יש רווחים רבים. התגלה מעט ממצא קרמי מהתקופה הביזנטית.

 

A8 (אתר 151; איור 8). גת חצובה, הכוללת משטח דריכה רבוע רדוד (0.1 מ' עומק) ובור איגום מלבני (0.4 מ' עומק), המחוברים בתעלה קצרה. הגת פגועה ושחוקה. במרחק של 1.8 מ' מצפון לגת, באותו מחשוף סלע, נחצב ספלול עגול דמוי חרוט (0.3 מ' קוטר, 0.26 מ' עומק). מתחת לשטח הגת והספלול התגלו פתחים של מערה רדודה.

 

A9 (אתר 158; איור 9). בחלקו הדרומי של האתר התגלתה ערמה של אבנים מסוקלות (4 מ' קוטר, 0.5 מ' גובה). צמוד לערמה מצפון התגלתה גת, שלה משטח דריכה מלבני (0.1 מ' עומק ממוצע) ובור איגום מלבני, המחוברים בתעלה. בשטח הגת וצמוד אליה נחשפו חמישה ספלולים חצובים. בגת התגלו חרסים מהתקופה הביזנטית. במרחק של כ-6 מ' מצפון-מזרח לגת, במחשוף סלע אחר, נחצב משטח סלע מלבני רדוד. מהצלע הדרומית-מזרחית של המשטח נמשך לצפון קיר, שנבנה מאבני שדה גדולות, שהונחו על האדמה.

 

A10 (אתר 64; איור 10). במחשוף סלע נחצבה גת פשוטה, שלה משטח דריכה רדוד (0.1 מ' עומק) וצמוד אליו בור איגום מעוגל (0.8 מ' קוטר, 0.4 מ' עומק). מדרום לגת נחצב ספלול (0.4 מ' קוטר, 0.3 מ' עומק), וממערב לגת נחצב ספלול נוסף (0.35 מ' קוטר, 0.25 מ' עומק). במחשוף הסלע, בין הגת לספלולים, התגלו בורות טבעיים בסלע. בקצה הצפוני-מזרחי של מחשוף הסלע התגלתה ערמה של אבני שדה קטנות מסוקלות (4 מ' קוטר).

 

A11 (אתר 86; איור 11). גת פשוטה חצובה בסלע, הכוללת משטח דריכה עגול (1 מ' קוטר, כ-0.15 מ' עומק) ובור איגום מעוגל (0.5 מ' קוטר, 0.37 מ' עומק). משטח הדריכה שחוק.

 

A12 (אתר 80). במשטח סלע נחצבה גת, שלה משטח דריכה מלבני (1.0 × 1.1 מ', 0.15 מ' עומק), בור שיקוע מלבני (0.1 מ' עומק) ובור איגום מעוגל (1.1 מ' קוטר, 0.5 מ' עומק); משטח הדריכה ובור השיקוע מחוברים בתעלה. בקרקעית בור האיגום התגלתה שכבה עבה של טיח אפור כהה (4.5 ס"מ עובי), שהונחה בחלקה הדרומי על הסלע ובחלקה הצפוני על אדמה. שכבת הטיח נמשכת מקרקעית הבור לחלקן התחתון של דופנות הבור עד לגובה של 5 ס"מ. הטיח בבור האיגום מלמד אולי שהגת הוסבה לשמש מתקן סחיטה.

 

A13 (איור 12). כבשן סיד חצוב בסלע (כ-4 מ' קוטר עליון, כ-2.5 מ' קוטר תחתון, כ-5 מ' עומק). על פני השטח בצדו הצפוני-מזרחי של הכבשן נבנה קיר תוחם משני פנים של אבני שדה גדולות; הוא השתמר לגובה של נדבך אחד. פתח ההזנה של הכבשן (5 מ' אורך) פונה לצפון-מערב.

 

A14 (אתר 91). מערה טבעית מעוגלת (5 מ' קוטר; איור 13), מטויחת, ששימשה בור מים. חלק מתקרת המערה התמוטט ופתח כניסת המים לא השתמר. במערה התגלתה הצטברות של אדמה; בחלקה העליון של ההצטברות התגלו חרסים מהתקופה הממלוכית, ועמוק יותר התגלו חרסים מהתקופה הביזנטית ושברי כלי עזה מהתקופה העות'מאנית וכן שבר כלי ברזל.

 

A15 (אתר 89). מערה טבעית שפתחה המקורי נהרס והצטברו בה סלעים ואדמה שחדרו דרך פיר טבעי בתקרתה. קרקעית הסלע של המערה יושרה ונחצב בה ספלול (0.15 מ' קוטר, 0.1 מ' עומק). במערה התגלו מעט חרסים מהתקופות הביזנטית והאסלאמית הקדומה ושבר גוף אחד של כלי עזה מהתקופה העות'מאנית.

 

A16 (אתר 90). בור מים ובו שני חדרים. תקרת הבור התמוטטה, ועל כן אי אפשר לזהות את פתחו. לאחר שיצא הבור משימוש הוא התמלא לכל עומקו באבני שדה קטנות. בחלק העליון של הצטברות האבנים התגלו חרסים מהתקופה הביזנטית.

 

A16א' (אתר 90). סמוך לבור 16A ממזרח התגלה בור מים נוסף ובו שני חדרים חצוב בסלע קירטון רך. בבור התגלתה הצטברות של אדמה ושברי סלע שהתפוררו מהדופנות והתקרה. בחלק העליון של ההצטברות התגלו חרסים מהתקופה הממלוכית.

 

A17 (אתר 29; איור 14). מערת קולומבריום חצובה שמתארה אינו סדור (איור 15). בתקרתה (0.5–1.0 מ' עובי) פתח רחב מלבני חצוב (כ-4 × 6 מ'), שצלעותיו המערבית והדרומית ישרות ואילו צלעותיו המזרחית והצפונית התמוטטו. כן התגלו בתקרת המערה ארבעה פירי כניסה טבעיים; שלושה מהם חסומים ורק אחד פתוח. דופנות הסלע של המערה מתפוררות. בדופנות המערה התגלו כ-25 גומחות (0.20 × 0.25 מ' בממוצע, 0.2 מ' עומק; ר' איור 14: חתך 1–1, איור 16); כיום הן שחוקות. הגומחות התגלו בכמה מקבצים והמרווחים ביניהן אינם קבועים. סמוך לדופן המערבית התגלה קיר (3 מ' אורך, 0.7 מ' רוחב מרבי, 0.5 מ' גובה), שנבנה מאבני שדה והשתמר לגובה נדבך אחד. הקיר מבטל שתי גומחות לפחות. במערבה של המערה הובחנו חללים אופקיים (5 מ' אורך לפחות), אך הגישה אליהם חסומה בשל התמוטטות סלעים. במערה התגלתה הצטברות הומוגנית של אדמה, אבנים ושברי סלעים שהתפוררו מדופנות המערה. בחלק העליון של ההצטברות (כ-1 מ' עובי) התגלו עצמות של בעלי חיים, בעיקר של יונקים, חרסים מהתקופות הביזנטית והאסלאמית הקדומה וכן ממצאים בני זמננו כגון חוט תיל. בחלק התחתון של ההצטברות (כ-2 מ' עובי) לא התגלה ממצא. נראה כי לאחר שהשימוש בקולומבריום הסתיים שימשה המערה לחניה של רועים ועוברי אורח. על הסלע מעל למערה מצפון וממערב נחצבו תעלות וספלולים.

 

A18 (אתר 43; איור 17). במחשוף סלע התגלתה גת חצובה (איור 18), הכוללת משטח דריכה, בור שיקוע עגול (0.35 מ' עומק) ובור איגום מלבני (1.4 מ' עומק); בור השיקוע ובור האיגום מחוברים בתעלה קצרה. משטח הדריכה השתמר רק בחלקו המזרחי והוא שחוק מאוד. בקרקעית בור האיגום התגלתה רצפת טיח בהיר (1–2 ס"מ עובי), שהושתתה על שכבה צפופה של שברי גוף של כלי חרס מהתקופה הביזנטית. הטיח בבור האיגום מלמד אולי שהגת הוסבה לשמש מתקן סחיטה. באותו מחשוף סלע מצפון לגת נחצבו 19 ספלולים קטנים ברובם (כ-0.1 מ' קוטר, 2–3 ס"מ עומק).

 

A19 (אתר 110). מערה קטנה (כ-3 מ' רוחב, כ-2.5 מ' גובה), שבדופנותיה לא התגלו סימני חציבה או טיוח. במערה התגלתה הצטברות אדמה, שבחלקה העליון נחשפו חרסים מהתקופה הביזנטית ובחלקה התחתון נחשפו חרסים מתקופת הברזל.

 

A20 (אתר 33). אגן ריסוק של בית בד (ים; 1 מ' קוטר, 0.8 מ' עובי; איור 19). לא אותרו בית בד או מחצבה בקרבתו.

 

שטח B
במדרון הצפוני של גבעה (26,000 מ"ר) התגלו 12 אתרים.

 

B1 (איור 20). גת חצובה, ובה משטח דריכה מלבני ובור איגום סגלגל (1 מ' עומק), המחוברים בתעלה. בקרקעית בור האיגום נחצב בור שיקוע קטן (0.15 מ' עומק). כן התגלה בקרקעית בור האיגום פתח של תעלה תת-קרקעית (0.1 מ' קוטר), המוליכה לדרום-מערב, אולי אל חלל תת-קרקעי. בגת התגלו מעט חרסים מהתקופה הביזנטית.

 

B2 (ר' איור 20). סמוך לגת B1 מדרום התגלתה מערה טבעית ששימשה בור אשפה, אולי של הגת. התגלו מעט חרסים מהתקופות הביזנטית והאסלאמית הקדומה.

 

B3 (איור 21). מערה חצובה, שמפתחה יורדות אליה שבע מדרגות. נראה שמתחילה שימשה המערה מקווה או מערת קבורה ובשלב מאוחר יותר היא הורחבה בחציבה. התגלה שבר גוף אחד של כלי חרס מהתקופה הביזנטית.

 

B4 ו-B5. שני מחסות סלע (1 מ' גובה מרבי), כנראה מערות טבעיות שהורחבו מעט בחציבה. באדמה שהצטברה במחסות הסלע התגלו שברי גוף של כלי חרס מהתקופה הביזנטית.

 

B6 (איור 22). שלושה ספלולים חצובים במחשוף סלע, מהם שניים גדולים (כ-0.46 מ' קוטר, 0.3 מ' עומק) ואחד קטן (0.12 מ' קוטר, 4 ס"מ עומק). מסביב לספלול הגדול הצפוני יושר הסלע בחציבה, אולי להתאמת מכסה.

 

B7 (ר' איור 22). מערה טבעית ובה סימני חציבה נחפרה חלקית. במערה התגלו שני כוכים חצובים הרוסים; אפשר שהם לא נחצבו עד תום. במערה התגלתה שכבת אפר (0.3 מ' עובי), ובה פחמים רבים, המלמדת שהמערה שימשה מפחמה או בור אשפה של מפחמה סמוכה. התגלו מעט שברי גוף של כלי חרס מהתקופות הביזנטית והאסלאמית הקדומה ושברי כלי חרס מהתקופה העות'מאנית.

 

B8 (איור 23). גת חצובה, ובה משטח דריכה רבוע (כ-2 ס"מ עומק) ובור איגום מלבני (0.6 מ' עומק), המחוברים בתעלה. קרקעיתו של משטח הדריכה משופעת לצפון אל בור האיגום. מהדופן הצפונית של משטח הדריכה יוצאת תעלה צרה, המוליכה לצפון. בחלק המזרחי של בור האיגום נחצב פיר (0.9 מ' קוטר, כ-2.5 מ' עומק). בעומק של כ-1.4 מ' בתוך הפיר התגלה סדק טבעי אופקי (0.3 מ' אורך עומק). הפיר לא נחפר עד לתחתיתו בשל מגבלות בטיחות. התגלו שני שברי גוף של כלי חרס שאי אפשר לתארכם.

 

B9 (איור 24). מחצבה במשטח סלע, ובה סימני חציבה וניתוק של אבנים. דופנות המחצבה וקרקעיתה ישרים. בפינה הצפונית-מזרחית של המחצבה התגלו סימני חציבה רדודים, אולי של גת. התגלו מעט שברי גוף של כלי חרס מהתקופה הביזנטית.

 

B10. מחצבה ובה סימני חציבה ותעלות ניתוק.

 

B20. מכל איגום שנחצב בגוש סלע (0.55 מ' קוטר פנימי, 0.8 מ' קוטר חיצוני, כ-0.8 מ' גובה; איור 25); חציבתו לא הושלמה. העובי של דופנות המכל וחציבתן אינם אחידים. חלק מגוש הסלע נותר בלתי מעובד. פריט אבן זה התגלה במורד גבעה ולא סמוך למחצבה.

 

B21. התגלתה מערה גדולה ופתוחה. היא נבדקה וצוירה ולא נחפרה.

 

הממצא הקרמי מהחפירה מתוארך לתקופות אלה: הברזל 2ג', ההלניסטית, הרומית הקדומה, הביזנטית, האסלאמית הקדומה, הממלוכית והעות'מאנית. ממצא זה שחוק ברובו, וסביר שהוא התדרדר ממעלה הגבעה; על כן הוא אינו מתארך את השרידים שהתגלו בחפירה, אלא מתארך את התקופות שבהן הייתה פעילות אנושית באזור זה. רק בבור האיגום של גת A18 התגלה ממצא קרמי באתרו, חתום מתחת לשכבת טיח, והוא מתוארך לתקופה הביזנטית ומתארך את השימוש בגת זו.
מתקופת הברזל 2ג' התגלו במערה A6 קערות (איור 1:26–4), סירי בישול (איור 7:26–10), פערור (איור 11:26) ולגין (איור 12:26). קערות נוספות מתקופה זו התגלו במערות A19 (איור 5:26) ו-A15 (איור 6:26); מהתקופה ההלניסטית התגלו חרסים קטנים במערה A6 (הם לא צוירו); מהתקופה הרומית הקדומה התגלה במערה A16 בסיס של קערה (איור 13:26); מהתקופה הביזנטית התגלו שברי גוף וידיות של כלי חרס (הם לא צוירו); מהתקופה הממלוכית התגלו בבורות A14 ו-A16 סיר בישול (איור 14:26), ידיות של פכים מעוטרים (איור 26:15, 16), ושברי גוף של כלים עשויים ביד ומעוטרים בצבע (איור 17:26–21); מהתקופה העות'מאנית התגלו מעט חרסים, ובהם קערה רחבה ורדודה, עשויה מחומר בצבע אפור, ובו הרבה חסמים צמחיים גסים, שנצרף בחום נמוך, ולה דפנות עבות ושפה מעוגלת (איור 22:26), וידית של קנקן עזה (איור 23:26). במערה A14 התגלה שבר של כלי שחיקה מאבן חול מטמורפית-מבורזלת (איור 24:26), שלו פן אחד פעיל שטוח ושחוק ופן שני קמור שלו שוליים מעוגלים. כן התגלו פריטים מהמאה הכ', ובהם חוטי תיל, סכין ברזל, פיסות זכוכית ועצמות בעלי חיים, וכן שרידי מדורות מימינו. רוב השרידים מהמאה הכ' התגלו במערה A17, שהיא המערה הגדולה והנגישה ביותר בשטח שנחפר.

 

בגבעות שמצפון ומדרום לנטע נחפרו 33 אתרים, ובהם שרידים רבים של פעילות חקלאית עתיקה. בגבעות מדרגות סלע טבעיות, ששימשו שטחי גידול קטנים. במחשופי סלע הקירטון הרך היה נוח לחצוב מתקנים ולהסב אותם בקלות לשימוש אחר. המתקנים שימשו לפעילויות עונתיות, ובהן עיבוד תוצרת חקלאית ואיסוף מי נגר, ולפעילויות מתמשכות, ובהן, גידול יונים והפקת סיד ופחם. נראה כי שני המבנים שהתגלו הם שומרות לשמירה על שדות ומטעים. הספלולים הרבים שהתגלו במגוון גדלים שימשו לייצור מזון ולעיבוד חומרים בתעשייה ביתית.
האזור החקלאי קרוב ליישובים שסביבו ועובדיו לא הוכרחו ללון בו, ולכן לא התגלו בו מבני מגורים וכמות גדולה של חרסים המאפיינת אזורי מגורים. הממצא הקרמי מהחפירה מועט וסחוף ברובו, והוא מתארך בעיקרו את התקופות שבהן הייתה פעילות אנושית באזור זה. שרידים מרוב התקופות שאליהן תוארכו החרסים התגלו ביישובים הסמוכים. שרידים מתקופת הברזל התגלו בתל עיטון, תל בית מרסים, ח' א-נצארני וח' בניה; בתל עיטון ובתל בית מרסים הם תוארכו לתקופת הברזל 2ב', תקופה שבה היו היישובים עירוניים. המתקנים שהתגלו בחפירה שימשו בשלב מאוחר יותר, בתקופת הברזל 2ג', שלב כפרי יותר. מכאן שהמתקנים החקלאיים בנטע הם עדות להתפזרות האוכלוסייה בתקופת הברזל 2ג' מהערים לכפרים.
שינויים שנערכו במתקנים מלמדים שתושבי האזור חזרו אליהם שוב ושוב לאורך התקופות. משטח הדריכה של גת A1 נחתך בחציבה מעוגלת, שהוציאה אותו מכלל שימוש. בור A16 מולא אבנים. במערת הקולומבריום A17 נבנה קיר שביטל שתי גומחות. במערה זו התגלו שרידים מימינו המלמדים שהמערה שימשה לחניה של רועי צאן זמן רב לאחר שיצאה משימוש. במערה B7 התגלו כוכים וכן שכבת אפר ופחמים ונראה שהיא הוסבה למפחמה או לבור אשפה. במחצבה B9 התגלתה חציבה שתוכננה אולי להסב את המחצבה לגת. מערה B3 שימשה אולי מקווה או מערת קבורה ובשלב מאוחר יותר היא הורחבה בחציבה. טיוח הקרקעית של בורות האיגום בגתות A12 ו-A18 מלמד שהן הוסבו אולי לשמש מתקני סחיטה, אם כי ייתכן שמטרת הטיוח הייתה לתקן טעות בחציבה שהעמיקה מידי והגיעה אל האדמה. בשטחי החפירה פירים רבים המובילים למערות תת-קרקעיות. פתחי הפירים נחסמו בסלעים גדולים כנראה כדי למנוע נפילה לתוכם. נראה שרועי הצאן מימינו הם שחסמו את הפירים, שכן הם נהגו להגיע למקום עד לאחרונה.