שטחים P ו-Q (איורים 2–4)

תקופת הברונזה הקדומה 1ב1, השלב הקדום (שכבה P8). בצפון-מערב שטח P התגלה קיר (W114; כ-5 מ' אורך השתמרות), כנראה יסוד של קיר, שמהלכו מעוגל. הוא נבנה משתי שורות של אבני שדה והשתמר באופן חלקי לגובה נדבך אחד. על סמך הממצא הקרמי נראה שיש לייחס קיר זה לשלב 'ערני C'.
 
תקופת הברונזה הקדומה 1ב1, השלב התיכון (שכבות P7 ו-Q5). התגלו שרידים של שני מבנים (P ו-Q), שנבנו מלבני בוץ וכוללים כמה חדרים ושטח פתוח, כנראה חצר או רחוב מרוצף. במבנה P הובחנו שני שלבי משנה; בשלב המאוחר הורחב המבנה וחלק מהקירות בוטלו. המבנים חרבו בשרפה. בשני המבנים התגלו שברי כלי חרס רבים, ובהם קנקנים, פערורים, קערות וכלים זעירים, וכן כלי צור, ובהם בעיקר להבי מגל כנעניים, כלי כתישה, עצמות בעלי חיים וקונכיות.
מבנה P (שכבה P7; ר' איור 4) משתרע בצפון-מערב שטח P, והתגלו בו שבעה חדרים (1–7) וחצר (8). מחדר 1 נחשפו שלושה קירות (W206 ,W119 ,W118; כ-2 × 3 מ' החלק שנחשף); חלקו הצפוני של החדר לא נחפר. חדר 2 הוא שטח פתוח (כ-4.5 × 5.0 מ'), ובו התגלה משטח מרוצף מחלוקי נחל ומעט אבנים מהוקצעות שכולן נשרפו (L1078; כ-2 × 3 מ'; איור 5); המשטח ניגש אל קיר 119 מדרום. עוד התגלו בשטח פתוח זה מתקן מעוגל, שנבנה מאבנים בינוניות וקטנות, ומכתש אבן גדול באתרו. ייתכן ששטח זה הוא חצר פנימית במבנה. מחדר 3 נחשפו שני קירות (W103 ,W102); חלקו הצפוני של החדר לא נחפר. בחדר הובחנו שני שלבי משנה. בשלב הקדום (כ-3 × 4 מ') נבנו קירות החדר מלבנים רחבות ואילו בשלב המאוחר (כ-4 × 5 מ') הם נבנו מלבנים צרות. בשלב הקדום של החדר התגלו מעט שברי כלי חרס מתקופת הברונזה הקדומה 1ב1. בשלב המאוחר של החדר התגלו באתרם, על אדמה שרופה, שברי כלי חרס מתקופת הברונזה הקדומה 1ב1, ובהם ארבעה קנקנים, פערור, חמש פכיות ושתי קערות (איור 6), וכן ריכוז של צדפי אם הפנינה (Chambardia) שמקורם בנהר הנילוס. מחדר 4 נחשפו שני קירות (W120 ,W102) ומפולת לבנים שמקורה בקיר 120. מחדר 5 (4 × 4 מ') נחשפו שלושה קירות (W115 ,W107 ,W103). בחדר נחשפו שכבה של לבנים שרופות ומתחתיה שכבה של אדמה שרופה. בשכבת האדמה השרופה התגלו שני כתמים של משקע לבן וגרעיני דגן וקטניות, כנראה מוקדים הקשורים לשכבת השרפה. בשלב מאוחר הונח בחדר, כנראה במרכזו, בסיס עמוד. חדר 6 (4.0 × 4.5 מ') נחפר חלקית והתגלתה בו מפולת של קיר (W115). מחדר 7 (כ-5 × 7 מ') התגלו שני קירות (W113 ,W111). בחדר התגלו שברי כלי חרס מתקופת הברונזה הקדומה 1ב1. בחצר 8 התגלו שני קירות תוחמים (W110 ,W107); חלקה הצפוני של החצר לא נחשף. ייתכן שקיר 110 הוא חיבור של קירות 111 ו-115. כל קירות המבנה נבנו על שכבה של לבנים שרופות, בדומה לשכבה שנחשפה בחדר 5.
מבנה Q (שכבה Q5; איור 7) משתרע בחלק הדרומי-מזרחי של ריבוע Q, מדרום-מזרח למבנה P, והוא כולל שלושה חדרים (1–3) ומרחב פתוח (4). בין חדר 1 לחדר 2 מפריד קיר (W202; כ-12 מ' אורך חשיפה), ואפשר שהיה בו פתח שחיבר בין שני החדרים. בחדר 1 התגלתה שכבת שרפה וכן שברי כלי חרס, ובהם בעיקר קנקנים, פערורים וקערות, המתוארכים לתקופת הברונזה הקדומה 1ב1. עוד התגלה בחדר 1 סמוך לקיר מכתש או אבן פותה. בחדר 2 התגלו שברים רבים של כלי חרס המתוארכים לתקופת הברונזה הקדומה 1ב1. מחדר 3 (כ-3 × 4 מ') נחפר רק חלק מצומצם, והתגלה קיר אחד (W207). מרחב 4 נמצא בקצה הצפוני-מערבי של המבנה, צמוד לחדר 2 ממבנה P, ונמצאו בו שברי כלי חרס מתקופת הברונזה הקדומה 1ב1, ובהם קנקנים, קערות ופערורים. בחלק העליון של מרחב 4 התגלו כמה עדשות שרפה משלב ההרס של המבנה. כל חלקי המבנה הופרעו כתוצאה מחפירת קברים בתקופת הברזל (להלן).
 
תקופת הברונזה הקדומה 1ב1, השלב המאוחר (שכבה P6). התגלו שרידים מקוטעים של מבנים, שנבנו מחומר לבנים אדמדם ובו חלקיקים לבנים של אבן גיר. בצפון-מערב שטח P התגלה קיר ארוך (W106; כ-10 מ' אורך), שאליו נסמכים משני צדיו שניים או שלושה ספסלים (איור 8). נראה כי משני צדי הקיר היו שני חדרים. קיר 106 נפגע בעת חפירת קברים בתקופת הברזל. בדרום-מזרח השטח התגלה קטע קצר של קיר (W100), ובחתך בריבוע הצפוני-מערבי ביותר בשטח הובחן קטע מקיר נוסף (W117). אל קירות 100 ו-117 ניגשים מפלסי אפר, ששייכים לשלב ההרס של השכבה.
 
תקופת הברונזה הקדומה 1ב1 (שכבה Q4). ברוב שטח Q ובחלק המזרחי של שטח P התגלתה חומת העיר מתקופת הברונזה הקדומה, התוחמת את היישוב מדרום (איור 9). החומה נבנתה ממסד של לבני בוץ (שכבה Q4b; קיר W200; כ-50 מ' אורך חשיפה, כ-5 מ' רוחב, כ-1.5 מ' גובה השתמרות; ר' איורים 4, 7) ומעליו קיר עליון שנבנה גם הוא מלבני בוץ (שכבה Q4a; קירות W204 ,W116; כ-20 מ' אורך חשיפה, כ-1.5 מ' גובה השתמרות); הפן הפנימי של הקיר העליון לא נחשף. בחומה הובחנו שני שלבים. החומה מכסה בברור את השכבה התיכונה של תקופת הברונזה הקדומה 1ב1. במילויים הניגשים לחומה התגלו שברי כלי חרס מתקופת הברונזה הקדומה 1ב1 (שלב 'ערני C'). אפשר שמפלסים הניגשים למסד החומה ניגשים גם למבנים מהשלב המאוחר של תקופת הברונזה הקדומה 1ב1. בשלב זה של המחקר אפשר לומר רק שהחומה היא בת זמנו של השלב המאוחר בתקופת הברונזה הקדומה 1ב1 או שהיא מאוחרת לשלב זה.
 
תקופת הברונזה הקדומה 1ב2 (שכבה P4). בשטחים P ו-Q התגלו שברי כלי חרס מצריים מתקופת הברונזה הקדומה 1ב2, שלב שבו מוכרת נוכחות מצרית מובהקת באתר. בשטח P התגלו שני ריכוזים של שברים רבים של כלי חרס מקומיים מתקופת הברונזה הקדומה 1ב2 יחד עם שברי כלי חרס מצריים ושברים של כלי חרס המחקים כלים מצריים, ובהם קערות, קנקנים ובקבוקים. הריכוז האחד (L1085; ר' איור 4) התגלה בצפון-מערב שטח P (ריבוע E111) בבור מלא באדמה אפורה, שחתך את השכבות מתקופת הברונזה הקדומה 1ב1. הריכוז השני התגלה בשכבות אדמה אפורות בחלק המערבי של שטח P (בעיקר בריבוע E105; חלק זה של השטח לא נכלל בתכנית).
 
תקופת הברזל 1ב–2א (שכבות Q3 ,P3). נחשפו שני חלקים מבית קברות נרחב מתקופת הברזל. בחלק הדרומי-מזרחי, בשטח Q, התגלו 44 נקברים (איור 10), ואילו בחלק הצפוני-מערבי בשטח P התגלו שני נקברים בלבד. יש לשער כי בשטח החפירה יש עוד עשרות קברים נוספים, בעומקים משתנים, שלא נחשפו. הקברים חתכו את המבנים והחומה מתקופת הברונזה הקדומה. רוב הקברים בשטח Q הם קברי שוחה, ומקצת הקברים דופנו בשורת לבנים. הקבורה נערכה בארבעה או חמישה שלבים, זה מעל זה; הנקברים התחתונים נקברו לעתים בעומק של כ-3.5 מ' מתחת לפני השטח של תקופת הברזל. הנקברים מייצגים את כלל האוכלוסייה: עוברים, תינוקות, ילדים, צעירים ומבוגרים, משני המינים. רוב הנקברים הונחו על גבם ורק שניים הונחו על צדם. לצד הנקברים הונחו מנחות קבורה, הכוללות בעיקר כלי חרס, כגון קערות, פכים, פכיות, צפחות ובקבוקים. מסביב לנקברים התגלו כ-80 קנקנים, שהונחו בזוגות. על חלק מהקנקנים הונחה קערה, ובחלקם התגלתה פכית דליה. מכלול כלי החרס מבית הקברות דומה למכלולי כלי חרס מאזור החוף במעבר מתקופת הברזל 1 לתקופת הברזל 2. במקרים אחדים, בעיקר בקברים של תינוקות או עוברים, התגלו תכשיטים, ובהם חרוזים, חרפושיות ועיני הורוס. בקברי נשים התגלו צמידים וטבעות ממתכת ומעט פריטים אחרים. בשני קברים של גברים התגלו להבי מגל עשויים מצור, האופייניים לתקופת הברזל.
 
בשטחים P ו-Q התגלו גם שברי כלי חרס אחדים, ללא הקשר סטרטיגרפי ברור, שתוארכו לתקופות אלה: הכלקוליתית (בסיסי בזיכים), הברונזה הקדומה 2 ו-3 (שפות של קדרות וטסים), הברזל 2ב, הפרסית, ההלניסטית, הרומית–הביזנטית והעות'מאנית ומימינו (בעיקר קערות, קנקנים ופכים). נראה כי מקורו של ממצא קרמי זה מחלקו העליון של התל.
 
שטח U
התקופה הביזנטית (שכבה U2). נחפרו כמה ריבועים בשני מקבצים. במקבץ המזרחי נחשף קטע של קיר אבן (כ-5 מ' אורך, כ-0.5 מ' רוחב; איור 11). במקבץ המערבי נחשפו יסודות אבן של מבנה מלבני (7 × 12 מ'), שנבנה בכיוון דרום-מזרח–צפון-מערב; רצפות המבנה לא השתמרו. השתמרותם של שרידי הבנייה דלה, אולי כתוצאה מעבודות חקלאיות במקום. בשני המקבצים נתגלו מעט חרסים, המתוארכים ברובם לתקופה הביזנטית ובמקצתם לתקופה העות'מאנית. רוב הממצא הקרמי בחפירת המבנה והקיר מתוארך לתקופה הביזנטית (המאות הד'–הז' לסה"נ), וייתכן שהוא מתארך אותם. הממצא הקרמי במבנה כולל ברובו שברים של קנקני אגירה, המלמדים אולי שהמבנה שימש מחסן.
 
היישוב מתקופת הברונזה הקדומה 1ב השתרע עד לקצה הדרומי-מערבי של תל ערני, מעבר לגבולות המדרגה התחתונה. נראה כי החומה מתקופה זו שנחשפה בשטחים P ו-Q נבנתה בשני שלבי בנייה. זמנה של החומה באחד משלבי המשנה האחרונים של תקופת הברונזה הקדומה 1ב1 (שלב 'ערני C'), כפי שסבר קמפינסקי (Kempinski 1992:423). בחפירות בעבר נחשפו בשטח N שרידי החומה מתקופת הברונזה הקדומה 1ב1 (Ciałowicz et al. 2015), ואם אכן אלה קטעים של אותה חומה אזי היא תחמה שטח של כ-100 דונם ואף יותר. עוד יוחסו לתקופת הברונזה הקדומה 1ב1 מבנים (שכבות Q5 ו-P7), שהובחנו בהם כמה שלבי בנייה והם נהרסו בשרפה.
מתקופת הברונזה הקדומה 1ב2 התגלו בשטחים P ו-Q שברי כלי חרס וכלי צור. הממצא הקרמי כולל כלים מקומיים לצד כלים מצריים וכאלה המחקים כלים מצריים. הריכוזים הגדולים ביותר של ממצא קרמי מתקופה זו התגלו בשני בורות ששכנו מחוץ לחומה, בדומה לריכוזי קרמיקה מתקופה זו שהתגלו בחתכי בדיקה בקצה הצפוני-מערבי של התל (ו' ליפשיץ, מידע בעל-פה).
בחפירה נחשף לראשונה בתל בית קברות מתקופת הברזל. בעבר נחשפו אמנם בשטח DII בתל שני קברים יחידים מראשית תקופת הברזל 1 (Nahshoni and Israeli 2002), אך בית הקברות שנחשף בחפירה זו מתוארך לפרק זמן מאוחר יותר בסוף תקופת הברזל 1 ותחילת תקופת הברזל 2.
בשטח U התגלו שרידי מבנה מהתקופה הביזנטית, המצטרפים לקברים מתקופה זו שנחשפו בעבר מדרום ומדרום-מערב לתל (ייבין תשנ"ב; בראון וון דן ברינק תשנ"ו; ליפשיץ 2014: איורים 2, 3).