ריבוע 1 (איור 3). בחפירת שכבת פני השטח התגלו שבר של קערה מטיפוס סן-סמיון מן התקופה הצלבנית, שברים של קערה מזוגגת וסיר בישול מהתקופה הממלוכית וטריז ששימש בכבשן כלי חרס. מתחת לשכבת פני השטח נחשפה תעלת שוד שנחפרה לתוך חול (L159). ממזרח לתעלת השוד נחפרה הצטברות אדמה, ובחפירתה התגלה שבר פך מן התקופה האסלאמית הקדומה. מתחת להצטברות זו התגלה מילוי שמקורו כנראה בפסולת מכבשן להפקת מתכת; התגלו בו סיגי ברזל.

 
ריבוע 2 (איור 3). נחשפה לעומק רב פסולת בת זמננו (L102), ובה שבר פך מטיפוס כלי עזה מהתקופה העות'מאנית. מתחת לפסולת זו התגלתה הצטברות אדמה (L107), ובה נתגלה שבר קדרת בישול מן התקופה הממלוכית. בפינה הצפונית-מזרחית של הריבוע נחשפה הצטברות אדמה, שמעורבת בה פסולת בת ימינו (L114), ובה נמצא שבר קנקן מהתקופה הממלוכית. מתחת למילוי 114 נחשף בור אשפה (L154), ובחפירתו התגלתה כמות רבה של עצמות בעלי חיים ושבר קערה מזוגגת בזיגוג פוליכרום מהתקופה האסלאמית הקדומה. על סמך נזילה של הזיגוג אפשר שקערה זו הייתה חלק מפסולת בית יוצר.
 
ריבוע 3 (איור 3). במרכז הריבוע נחשפו שרידים של שני בורות ספיגה עגולים (L149 ,L148; כ-1.2 מ' קוטר כל אחד), שנחפרו לתוך השכבות הקדומות עד החול. הבורות נמצאו מלאים באדמה שחורה, ובה שברי כלי חרס מהתקופה העבאסית, סיגי ברזל, עצמות בעלי חיים, מעט שברי כלי זכוכית ושני מטבעות ברונזה שלא זוהו. לא מן הנמנע ששני בורות ספיגה אלה הם חלק ממבנה בן זמננו, שיסודותיו נחשפו מתחת לפני השטח.
בחפירת שכבת פני השטח התגלו שברים של קערה מזוגגת בירוק מן התקופה העבאסית ומכסה של פך. מתחת לשכבת פני השטח התגלתה הצטברות אדמה, ובה נמצא נר שמן מן התקופה האסלאמית הקדומה. מתחת להצטברות האדמה, מדרום לה, נחשפו שרידיה של רצפת אבן (L137; איור 4), שממנה השתמרו כמה אבנים גדולות ושטוחות. סמוך לפינה הצפונית-מזרחית של הריבוע התגלה קטע נוסף של רצפת אבן (L136), שנבנתה גם היא מאבנים גדולות ושטוחות. ייתכן כי שני קטעי הרצפה שייכים לאותה רצפת אבן, הקשורה למבנה שנחשף בריבוע 4 (להלן). בעת פירוק אבני רצפה 137 התגלו שברי כלי חרס מהתקופה האסלאמית הקדומה, ובהם פך עשוי בתבנית ומעוות, כנראה פסולת של בית יוצר, נר שמן ופך מזוגג בירוק וכן תבנית ששימשה לטביעה על פכים. מדרום לקטע רצפה 137 נחשפה הצטברות אדמה, ובה נמצא שבר קערת סטאטיט מן התקופה האסלאמית הקדומה. מתחת להצטברות אדמה זו התגלה מילוי אדמה, ובו שבר פך מן התקופה האסלאמית הקדומה.
 
ריבוע 4 (איור 3). בחפירת שכבת פני השטח התגלה נר שמן מן התקופה האסלאמית הקדומה. מתחת לשכבת פני השטח נתגלו כמה שכבות של אדמת חמרה וביניהן מילוי אדמה (איור 5); שכבות חמרה אלה שימשו בדרך כלל תשתית לרצפות טיח שלא השתמרו כנראה. הישר מתחת לשכבת פני השטח נחשפה שכבה של אדמת חמרה (L112), שכיסתה חלק נרחב מהריבוע. מתחת לשכבה 112 נחשפו בדרומו של הריבוע שני טבונים (L158 ,L117), שחלקם העליון נקטם. במילוי שסתם את טבון 117 התגלה פך מן התקופה האסלאמית הקדומה. מסביב לטבון 158 נחשפה הצטברות אדמה עם הרבה אפר (L128), ובחפירתה התגלו מעט שברי כלי חרס מן התקופות העבאסית והפאטימית ועצמות שרופות של בעלי חיים. מחוץ לדופן של כל אחד משני הטבונים, מצד דרום-מערב, התגלתה חוליית צינור חרס, שהונחה באלכסון; היא לא ניגשת אל דופן הטבון. דופן הטבונים בצד צפון-מזרח, הסמוך לחוליית הצינור, נבנתה משלושה נדבכים של לבנים צרופות דקות (0.4 × 0.4 מ' מידות חלק מהלבנים; איור 6). הדופן בקטע זה ישרה בניגוד למתאר העגול של הטבון. בחפירה בתוך טבון 117 לא התגלה פתח בדופנו, ועל כן לא ברור מה היה שימושן של חוליות הצינור הסמוכות לטבונים, אם כי הזווית שבה הן הונחו מלמדת שהנחתן אינה מקרית.
מדרום לטבונים נחשפה שכבה נוספת של אדמת חמרה (L138). מתחת לשכבת חמרה 138 התגלה מילוי אדמה, ובו נמצא שבר קערת סטאטיט מן התקופה האסלאמית הקדומה. מתחת למילוי זה נחשפה שכבה נוספת של אדמת חמרה (L144), הניגשת אל הטבונים מדרום. מתחת לשכבת חמרה 144 התגלו מילוי אדמה ומתחתיו שכבת חמרה נוספת (L146), הניגשת אף היא אל הטבונים. מתחת לשכבה 146 התגלה מילוי אדמה (L157). בחפירת מילוי 157 נמצא מטבע נחושת מהתקופה האומיית, פוסט רפורמה, שנטבע במטבעת א-רמלה(?) ומתוארך לשנים 710–720 לסה"נ (ר"ע 147254).
מצפון לטבונים נחשפו שרידיה של רצפת אבן (L121), שנבנתה מלוחות אבן גדולים שעל חלק מהם התגלו שרידי טיח. הרצפה ניגשת אל השליש העליון של הטבונים. היא מסתיימת בחלקה הצפוני בקו כמעט ישר, אולי תעלת שוד שלא נחשפה.
 
ריבוע 5 (איור 7). בחפירת שכבת פני השטח (L115) התגלה שבר של כלי זואומורפי. בדרום הריבוע נחשפה מתחת לשכבת פני השטח תעלת שוד (L145). ממזרח לתעלת השוד נחשף חלק מבור אשפה (L124), ובו התגלתה אדמה שמעורבת בה פסולת רבה של תעשיית מתכת (איור 8) וכוריות, שבאחת מהן נמצאו שרידי ברונזה. בדרום-מערב הריבוע נחשפה רצפת פסיפס (L155), שהשתמרה באופן חלקי. מצפון לרצפת הפסיפס נחשף בור אשפה נוסף (L140), ובחלקו התחתון התגלו קטעים מרצפת פסיפס זו. בחפירת בור אשפה 140 התגלה קנקן זיר מן התקופה הפאטימית. מעל רצפת הפסיפס התגלתה הצטברות אדמה, ובה נמצאו שברים רבים של כלי חרס מהתקופות העבאסית והפאטימית ועצמות בעלי חיים. מעל בור אשפה 140 התגלה מילוי אדמה (L135), ובו נתגלתה קערה מזוגגת שלה שפת מדף, סיר בישול וקנקן, המתוארכים לתקופה הפאטימית. מעל מילוי 135 התגלו מילויי אדמה נוספים (L122), ובהם נמצאה כורית עם שאריות נחושת או ברונזה.
 
ריבוע 6 (איור 7). בחפירת שכבת פני השטח (L111) נתגלו מחבת מזוגגת מהתקופה האסלאמית הקדומה, קנקן מן התקופה הפאטימית, קערה מזוגגת מן התקופה הממלוכית וסיגי ברזל. מתחת לשכבת פני השטח התגלה מילוי אדמה (L147), ובו נתגלו נר שמן מן התקופה האסלאמית הקדומה וקערה מזוגגת שלה שפת מדף המתוארכת לתקופה הצלבנית. בריבוע התגלה בור אשפה (L125), ובו התגלתה פסולת מתכת רבה וכן כורית ובה שאריות ברזל. ממצא זה דומה לממצא בבור אשפה 124 שבריבוע 5. ייתכן כי בשטחם של ריבועים 5 ו-6 היה בור אשפה אחד גדול. מדרום לבור אשפה 125 נחשפה רצפת טיח (L134). בחלקו הצפוני-מזרחי של הריבוע נחשף חלק קטן מרצפת טיח נוספת (L151), שהונחה על רצפת טיח 134. בקטע זה השתמרו שתי הרצפות זו מעל זו. בחפירת רצפה 151 התגלה שבר קנקן מן התקופה הממלוכית.
 
ריבוע 7 (איור 7). בחפירת שכבת פני השטח (L607 ,L601) התגלו שברי כלי חרס מהתקופה האסלאמית הקדומה וכן עצמות רבות של בעלי חיים. מתחת לשכבת פני השטח נחשפו שרידים דלים של קיר (W616).
 
ריבוע 8 (איור 7). בחפירת שכבת פני השטח (L602) התגלו שבר קנקן מן התקופה האומיית, מכל דמוי רימון ונר שמן, המתוארכים לתקופה האסלאמית הקדומה. מתחת לשכבת פני השטח נחשפה תעלה בנויה (L620), שנחתכה בשני קצותיה. בפינה הדרומית-מזרחית של הריבוע נחשף באתרו אגן חרס עמוק, שדופן באבני גוויל קטנות ומלוכדות, שייצבו אותו במקום (איור 9). נראה כי אגן זה הוטמן מתחת לרצפה שלא השתמרה.
 
ריבוע 9 (איור 10). מעל חול טבעי נחשפה שכבה של אדמת חמרה (L609), ששימשה כנראה תשתית של רצפה שלא השתמרה.
 
ריבוע 10 (איור 10). בחפירת שכבת פני השטח (L604) התגלו שברי כלי חרס, ובהם קנקן מן התקופה הפאטימית וקדרה תעשייתית שעליה סימני צבע מן התקופה הממלוכית. במרכז הריבוע התגלו שרידי קיר (W622). סמוך למחיצה המערבית של הריבוע נחשפו על החול שרידים דלים של קיר אבן, שאליו ניגשות מדרום שתי רצפות טיח המונחות זו על זו (L624 ,L623).
 
ריבוע 11 (איור 10). בפינה הדרומית-מערבית של הריבוע נחשפה פינה של מבנה או מתקן (W621 ,W617; איור 11), שנבנה באבני גזית גדולות שעל חלק מהן השתמרו שרידי טיח אפור. קיר 621 המערבי מבצבץ מן המחיצה הדרומית של הריבוע ורק חלק קטן ממנו נחשף. מקיר 617 הצפוני השתמרו היסוד וכן אבן גזית אחת גדולה (0.4 × 0.5 × 0.9 מ') מהנדבכים העליונים. היסוד (1.1 מ' רוחב, 0.3 מ' גובה) רחב יותר מהנדבך העליון, והוא נבנה באבני גוויל מלוכדות היטב, שהונחו בתעלת יסוד חפורה בחול.בחפירה מצפון ליסוד הקיר (L614) התגלה נר שמן תמים מן התקופה האסלאמית הקדומה ושבר של סיר בישול מן התקופה הצלבנית.
 
ריבוע 12 (איורים 10, 12). בחפירת שכבת פני השטח (L606) נתגלו שברים של קנקן מן התקופה האומיית וקערת פריט מיובאת מן התקופה הממלוכית. בחלקו הצפוני של הריבוע נחשפה תעלה בנויה ומקורה בלוחות אבן ובתוכה צינור חרס (L615). התעלה נמשכה לצפון ולדרום אל מחוץ לחפירה. מעל הקצה הדרומי של התעלה נבנה בשלב מאוחר מתקן, שרק פינתו נחשפה ושימושו אינו ברור. המתקן נמשך למערב אל מחוץ לשטח הריבוע. מתקן זה נבנה על מילוי אדמה, שכיסה את התעלה. ממערב לתעלה נחשפו שלוש אבנים גדולות של קיר (W618), הניצב לדופן הדרומית של המתקן. אל הקצה הצפוני של קיר 618 ניגש ממערב קיר נוסף שממנו השתמר נדבך יסוד אחד.
 
הממצא הקרמי וממצא המתכת
חגית טורגה
 
בחפירה התגלו שברי כלי חרס, המתוארכים ברובם לתקופה האסלאמית הקדומה ובמקצתם לתקופות הצלבנית, הממלוכית והעות'מאנית. כן התגלו שברי כלים מעוותים, תבנית וטריז ששימש בתעשיית כלי חרס, המלמדים אולי שסמוך לשטח החפירה שכן כבשן יוצר לכלי חרס.
 
התקופה האסלאמית הקדומה. בחפירה התגלו שברי כלי חרס רבים מהתקופה האסלאמית הקדומה, ובהם קערה שלה שפת מדף קצרה וזיגוג אלקלי צהוב על מרח לבן המתוארכת לתקופה הפאטימית (איור 1:13); שתי קערות מהתקופה העבאסית, האחת מזוגגת בזיגוג אחיד בגוון ירוק ללא מרח תחתיה (איור 2:13) והשנייה מזוגגת בזיגוג פוליכרום שזלג בתחתיתה ולכן נראה כי היא פסולת של בית היוצר (איור 3:13); מחבת מזוגגת בחלקה הפנימי בצבע חום כהה (איור 4:13) וסיר בישול שעל שפתו הדקיקה סימני זיגוג כהה (איור 5:13), המתוארכים לתקופה הפאטימית; קנקנים המתוארכים לתקופה הפאטימית (איור 6:13–8), שיוצרו כנראה בבית יוצר שהתגלה בצפונה של רמלה (טורגה, הדד וטואג 2016); קנקן זיר (איור 9:13), המתוארך למן ראשית התקופה העבאסית ועד לשלהי התקופה הפאטימית; שני קנקנים (איור 10:13, 11), המתוארכים לתקופה האומיית וממשיכים מסורת מן התקופה הביזנטית; חמישה פכים שהיו בשימוש החל בתקופה העבאסית ועד לתקופה הפאטימית, ובהם שלושה פכים עשויים בתבנית ומעוטרים בדגמים צמחיים וגאומטריים (איור 12:13, 14), פך מעוות (איור 15:13), כנראה פסולת של בית יוצר, ופך מזוגג בזיגוג ירוק ללא מרח לבן מתחת לזיגוג (איור 16:13); מכל דמוי רימון (איור 17:13), כמוהו התגלו רבים בחפירות ברחבי רמלה והשימוש בהם נמשך בתקופות העבאסית והפאטימית; מכסה פך עשוי מטין ורדרד צרוף היטב (איור 18:13); שבר כלי זואומורפי המתוארך לתקופה האסלאמית הקדומה (איור 19:13); נרות חרס דמויי שקד מעוטרים בעיקר בדגמים גאומטריים וצמחיים (איור 20:13–25), המתוארכים לתקופות העבאסית והפאטימית.
ממצא חשוב הוא תבנית חרס (איור 26:13), המיועדת לטביעה על פכים (ר' למשל הפכים באיור 12:13–14). בחפירה סמוכה התגלתה תבנית נוספת (Cytryn-Silverman 2010: Fig. 9.12:6), ואפשר כי שתי התבניות, שנמצאו בחפירות סמוכות זו לזו, מלמדות על קיומו של בית יוצר לכלי חרס בקרבת מקום. ממצא נוסף המחזק טענה זו הוא טריז חרס ששימש בכבשן יוצר לכלי חרס (איור 27:13). יש לציין שבחפירות רבות ברחבי רמלה התגלו טריזים, אך לא כולם התגלו בהקשר לבית יוצר.
נוסף על כלי החרס התגלו בחפירה שני כלי אבן סטאטיט (איור 28:13, 29), שהיו בשימוש בתקופות האומיית והעבאסית ואף לאחר מכן.
 
התקופה הצלבנית. התגלו שברים של שלושה כלי חרס, ובהם קערה שלה שפת מדף ארוכה וזיגוג בצבעים צהוב וירוק (איור 1:14), קערת סן-סימיון מיובאת מהחוף הסורי (איור 2:14) וסיר בישול שדופנו דקה, שפתו זקופה ובחלקו הפנימי יש מעט שרידי זיגוג (איור 3:14).
 
התקופה הממלוכית. התגלו שברי כלי חרס, ובהם שתי קערות מקומיות, לאחת זיגוג עופרת בפסים בשחור ובצהוב (איור 4:14) ולשנייה זיגוג אלקלי ועיטור סגרפיטו בצבע חום (איור 5:14), שתי קערות מיובאות, האחת מטיפוס פריט בצבעים כחול ושחור על לבן, מעוטרת בדגם צמחי (איור 6:14), והשנייה מטיפוס סלדון מיובאת מסין (איור 7:14), קדרה תעשייתית ובתוכה סימני צבע כחול, ששימשה כנראה בתעשיית טקסטיל (איור 8:14), קדרת בישול עשויה ביד וממורקת (איור 9:14), סיר בישול עשוי ביד שלו ידיות עיליות (איור 10:14) ושני קנקנים עשויים מטין חום צרוף בגוון לא אחיד (איורים 11:14, 12).
 
התקופה העות'מאנית. התגלה שבר פך מטיפוס כלי עזה, עשוי מטין כהה (איור 13:14), המתוארך לתקופה העות'מאנית.
 
בחפירה התגלו ממצאים המלמדים כנראה שבקרבת מקום שכנו כבשני מתכת, ובהם כורית עם שאריות ברזל (איור 1:15), שתי כוריות עם שאריות נחושת או ברונזה (איור 2:15, 3), גושי ברזל לפני התכה (איור 4:15, 5) וסיגי ברזל שהם פסולת לאחר התכה(איור 6:15–8).
 
עצמות בעלי חיים
נמרוד מרום
 
בחפירה התגלה מכלול גדול של עצמות בעלי חיים. העצמות נותחו באמצעות פרוטוקול מהיר (Albarella and Davis 1996), ודוח מלא על הממצאים נמצא בתיק החפירה. רוב העצמות במכלול שייכות לצאן (48%; 132=N), הכולל בעיקר כבשים, זכרים, בוגרים, לבקר (28%; 84=N) ולגמלים (23%; 69=N). מקצת העצמות במכלול שייכות לסוסים ו/או חמורים (2%; 8=N), לכלב (1=N) ולתרנגולת (1=N). בעצמות ארוכות של בקר וגמלים התגלו סימני ניסור (17=N), המלמדים על שימוש בעצמות למלאכה, למשל יצירת כלי עצם או חלקים של פריטים אחרים.
 
בחפירה נחשפו שרידי בנייה דלים מהתקופות העבאסית והפאטימית. הממצאים כוללים כמות רבה מאוד של עצמות בעלי חיים, פסולת מתכת ובה כוריות, פסולת כבשן כלי חרס ושבר זכוכית דבוק לאבן (ר' נספח, איור 15:1), כנראה מבית יוצר לכלי זכוכית. כל אלו יחדיו מעידים כנראה כי בתקופה האסלאמית הקדומה שכן קרוב לשטח החפירה אזור מלאכה, שכלל תעשיית מתכת ואולי אף בתי יוצר לכלי חרס וכלי זכוכית. הכמות הרבה של עצמות בעלי החיים מלמדת אולי על קיומם של בתי מטבחיים בקרבת מקום בתקופה זו.
גם בחפירות אחרות שנערכו בסביבה התגלו ממצאים המלמדים כי האזור שימש לתעשייה. מצפון-מערב לחפירה התגלה גוש פסולת מכבשן זכוכית, המלמד כנראה כי ליד בתי מגורים מהתקופות העבאסית והפאטימית שנחשפו בחפירה התקיים כבשן לכלי זכוכית (סגל 2011; איור 1: 6029-A). בחפירות שנערכו באזור בית המשפט ברמלה נתגלתה פסולת תעשיית מתכת מהתקופה האסלאמית הקדומה (גוטפלד 1999; איור 1: 123/1996-B) ופסולת תעשיית זכוכית (טואג 2011; איור 1: 5938-A). במרחק של כ-100 מ' מדרום-מזרח לחפירה התגלה גוש זכוכית גולמית המלמד אולי על תעשיית זכוכית (זלינגר 2007; איור 1: 4595-A). ממערב לחפירה התגלו שרידי מבנה מגורים מהמאות הט'–הי' לסה"נ, שהוסב לשמש בור אשפה לאחר נטישתו, ובו התגלתה פסולת כבשן מתכת, פסולת בית יוצר לכלי חרס ועצמות רבות של בעלי חיים שפורשו על ידי החופר כפסולת של בית מטבחיים (גליק 1999; איור 1: 2013-A).
נראה אם כן כי בתקופה האסלאמית הקדומה התקיימה באזור תעשייה צפופה, חלקה תעשייה מזהמת, כמו זו של כבשני המתכת. קרבתו של אזור תעשייה זה אל מרכז העיר, הסמוך למסגד הלבן, אינה מוכרת מערים עתיקות אחרות. אזורי התעשייה היו מרוחקים בדרך כלל ממרכזי הערים בשל הזיהום. אזור תעשייה זה משתרע בין המסגד הלבן ובריכות המים שבו לבין בריכת הקשתות, ואפשר שמיקומו נובע מהצורך בכמות מים רבה לתעשיות השונות.