נחפרו שני ריבועים (C ,B; איור 2), המרוחקים כ-50 מ' זה מזה, ונחשפו שרידים של קירות שדה דלים שזמנם אינו ידוע ומצב השתמרותם רע.

בריבוע B נחשפו שרידים של שני קירות מקבילים (W231 ,W230; איור 3), בנויים מאבני שדה בינוניות וגדולות, ללא חומר מליטה, על שכבה דקה של אדמה חומה שכיסתה סלע קרטון רך. בין הקירות נמצא מקבץ של אבנים גדולות (L233; איור 4), אולי מילוי מכוון או מפולת.  
אם זהו מילוי מכוון, אלו שני קירות תמך שהיו חלק ממדרגה חקלאית, או לחלופין, שרידיה של דרך חקלאית שהוליכה למעלה הגבעה. ממצא כלי החרס מריבוע זה מעורב ומתוארך לתקופות הברזל, ההלניסטית–החשמונאית, הרומית, הביזנטית והאסלאמית הקדומה (לא צוירו).
בריבוע Cנתגלה בבדיקות מקדימות קיר שדה ששרידיו נראים לאורך כ-19 מ' (W300; איור 5). נבדק הקטע הצפוני-מערבי של הקיר. הקיר נבנה מאבני שדה גדולות ומבולדרים, מקצתם מהוקצעים, שהונחו בבנייה יבשה, ושרדו לגובה נדבך אחד. צמוד לקיר ממזרח נחשפה מפולת אבנים (L307; איור 5) המעידה כי לקיר היו נדבכים נוספים שקרסו. הקיר נמשך מחוץ לגבולות החפירה. בעבודות פיתוח שנעשו אחרי החפירה נתגלה כי חלקו המערבי נמוך יותר, והוא בנוי על מילוי של אדמה חומה (0.5 מ' גובה מרבי), שכיסתה את סלע הקרטון הרך; בקטע זה שרד הקיר לגובה שניים עד שלושה נדבכים.
בחלקו הצפוני-מזרחי של הריבוע נחפרו שרידי קיר (W301) שהשתמרותו גרועה; אפשר לשער כי הוא ניגש בעבר לקיר 300, ואולי שימש גבול חלקה. צפונה-מזרחה, מחוץ לגבולות החפירה, תועד קיר (W306) שזוהה בחתך של עבודות הפיתוח, אולי המשכו של קיר 301. למרגלותיו נתגלו חרסים מעורבים מן התקופות ההלניסטית או החשמונאית, הרומית, הביזנטית והאסלאמית הקדומה (לא צוירו).
נוסף על אלה, כ-50 מ' דרומה-מזרחה, תועדו שרידי קיר שדה (W302; איור 2), שנראה היטב בחתך שנחפר בעבודות הפיתוח של המושב.
 
הקירות שנחשפו בחפירה הם קירות שדה בשטח ששימש בעיקר לחקלאות ולא למגורים. קרבת השטח אל חורבת גנים קושרת את בניית קירות השדה והשימוש בהם לפעילות החקלאית של אנשי היישוב שהיה בחורבה. הממצא המעורב מן החפירה אינו מאפשר לתארך את זמן בניית הקירות או את משך השימוש בהם. מדמיונו של קיר 300 לקירות שדה, שנחשפו בקרבתו (קוגן-זהבי 2010; איור 1: 5677-A) ותוארכו לתקופה ההלניסטית המאוחרת, נראה כי הוא בן זמנם.