בחודש מרס 2016 נערכה חפירת הצלה בחורבת גנים שמדרום למושב ישעי (הרשאה מס' 7651-A; נ"צ 196790-827/628438-64), לקראת בנייה. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון מושב ישעי, נוהלה על ידי נ' בן-ארי (צילום שטח), בסיוע נ' נחמה (מנהלה), מ' קאהן, א' האג'יאן ומ' קונין (מדידות וסרטוט), י' דלרזון (תכניות), א' אייריך-רוז (GPS) וע' שדמן.
החפירה נערכה בשוליים המזרחיים של חורבת גנים (ח'רבת אום ג'ינה), כקילומטר ממערב לתל בית שמש (איור 1). החורבה משתרעת על שתי שלוחות המשתפלות צפונה וביניהן גיא. על פי שיאון ורפיואנו (תש"ע:84) גודלו המשוער של היישוב בחורבת גנים 50 דונם. בחפירתם במעלה השלוחה הדרומית (איור 1: 4745-A) התגלו מבנה רחב ממדים משלהי התקופה ההלניסטית ומקווה מראשית התקופה הרומית הקדומה. כן נחפרו שתי גתות, ותועדו ספלולים, מחצבות ומערות קבורה רבות, חלקן מערות כוכים האופייניות לימי הבית השני. בגיא שבין השלוחות ובמורדות העולים ממנו אל השלוחה הצפונית נערכו שתי חפירות, ובהן נתגלו שרידי יישוב שזמנו בתקופות שלמן שלהי הרומית ועד האסלאמית הקדומה (קוגן-זהבי 2016; איור 1: 6127-A, 6268-A). כן נחשפו קירות שדה הקשורים לפעילות חקלאית, ומתוארכים לשלהי התקופה ההלניסטית (קוגן-זהבי 2010; איור 1: 5677-A). בחפירה קודמת שנערכה בסמוך (איור 1: 7536-A) נחשפו מדרום לחפירה הנוכחית שני קברים (לא נחפרו) ומצפון לה נמצאו שברי כלים שלמים מסוף התקופה ההלניסטית, ללא הקשר ברור, אך מקורם כנראה במערה שקרסה; על הריסותיה נבנה כבשן סיד שזמנו כנראה שלהי התקופה הביזנטית או התקופה האסלאמית הקדומה.
נחפרו שני ריבועים (C ,B; איור 2), המרוחקים כ-50 מ' זה מזה, ונחשפו שרידים של קירות שדה דלים שזמנם אינו ידוע ומצב השתמרותם רע.
בריבוע B נחשפו שרידים של שני קירות מקבילים (W231 ,W230; איור 3), בנויים מאבני שדה בינוניות וגדולות, ללא חומר מליטה, על שכבה דקה של אדמה חומה שכיסתה סלע קרטון רך. בין הקירות נמצא מקבץ של אבנים גדולות (L233; איור 4), אולי מילוי מכוון או מפולת.
אם זהו מילוי מכוון, אלו שני קירות תמך שהיו חלק ממדרגה חקלאית, או לחלופין, שרידיה של דרך חקלאית שהוליכה למעלה הגבעה. ממצא כלי החרס מריבוע זה מעורב ומתוארך לתקופות הברזל, ההלניסטית–החשמונאית, הרומית, הביזנטית והאסלאמית הקדומה (לא צוירו).
בריבוע Cנתגלה בבדיקות מקדימות קיר שדה ששרידיו נראים לאורך כ-19 מ' (W300; איור 5). נבדק הקטע הצפוני-מערבי של הקיר. הקיר נבנה מאבני שדה גדולות ומבולדרים, מקצתם מהוקצעים, שהונחו בבנייה יבשה, ושרדו לגובה נדבך אחד. צמוד לקיר ממזרח נחשפה מפולת אבנים (L307; איור 5) המעידה כי לקיר היו נדבכים נוספים שקרסו. הקיר נמשך מחוץ לגבולות החפירה. בעבודות פיתוח שנעשו אחרי החפירה נתגלה כי חלקו המערבי נמוך יותר, והוא בנוי על מילוי של אדמה חומה (0.5 מ' גובה מרבי), שכיסתה את סלע הקרטון הרך; בקטע זה שרד הקיר לגובה שניים עד שלושה נדבכים.
בחלקו הצפוני-מזרחי של הריבוע נחפרו שרידי קיר (W301) שהשתמרותו גרועה; אפשר לשער כי הוא ניגש בעבר לקיר 300, ואולי שימש גבול חלקה. צפונה-מזרחה, מחוץ לגבולות החפירה, תועד קיר (W306) שזוהה בחתך של עבודות הפיתוח, אולי המשכו של קיר 301. למרגלותיו נתגלו חרסים מעורבים מן התקופות ההלניסטית או החשמונאית, הרומית, הביזנטית והאסלאמית הקדומה (לא צוירו).
נוסף על אלה, כ-50 מ' דרומה-מזרחה, תועדו שרידי קיר שדה (W302; איור 2), שנראה היטב בחתך שנחפר בעבודות הפיתוח של המושב.
הקירות שנחשפו בחפירה הם קירות שדה בשטח ששימש בעיקר לחקלאות ולא למגורים. קרבת השטח אל חורבת גנים קושרת את בניית קירות השדה והשימוש בהם לפעילות החקלאית של אנשי היישוב שהיה בחורבה. הממצא המעורב מן החפירה אינו מאפשר לתארך את זמן בניית הקירות או את משך השימוש בהם. מדמיונו של קיר 300 לקירות שדה, שנחשפו בקרבתו (קוגן-זהבי 2010; איור 1: 5677-A) ותוארכו לתקופה ההלניסטית המאוחרת, נראה כי הוא בן זמנם.
שיאון ע' ורפיואנו י' תש"ע. החפירות בחורבת גנים, מדרום למושב ישעי. בתוך מ' ביליג, עורכת. מחקרי יהודה ושומרון יט. עמ' 83–94.