בחודש אוקטובר 2012 תועדה מערת קבורה מדרום לקיבוץ משמר דוד (הרשאה מס' 6979/2013-04-A; נ"צ 190778/636092) לאחר שנפרצה על ידי שודדי עתיקות. התיעוד, מטעם רשות העתיקות, נערך על ידי א' קליין וע' רוטשטיין, בסיוע ת' וינטר (זכוכית), א' לידסקי (ציור ממצא) וק' עמית (צילום ממצא).
מערת הקבורה שתועדה אופיינית לימי הבית השני, ובה חדר קבורה שבמרכזו בור עמידה ובדופנותיה – שישה כוכי קבורה (איור 1). המערה היא חלק מאתר על גבעה הנישאת לגובה 163 מ' מעפה"י בשפלת יהודה. בראש הגבעה התקיים עד לשנת 1948 כפר ערבי בשם ח'לדה (Khuldeh). המערה ממוקמת במדרון המערבי של הגבעה, כ-300 מ' מדרום-מערב לראש הגבעה, על שלוחה מדרום לקיבוץ משמר דוד, כ-3.5 ק"מ מדרום לתל גזר. חורבה עתיקה, המופיעה במפות ה-PEF בשם ח' א-שיח' ח'אליד (Kh. esh-Sheikh Khalid), נמצאת כ-500 מ' מצפון-מערב לשרידי הכפר הערבי. ויקטור גרן, שביקר באתר, לא דיווח על ממצאים כלשהם (גרן תשמ"ב:31). חפירות שנערכו בעבר בתחומי ח' א-שיח' ח'אליד (שדמן 2011; אלישע 2012; הדד 2013; ינאי וטקסל תשע"ד; ינאי 2014) מעידות על יישוב בתקופות הכלקוליתית, הברונזה הקדומה והתיכונה, ולאחר פער יישובי בתקופות הרומית עד הצלבנית ובתקופה הממלוכית. באתר נחשפו מבני מגורים, מבנה ציבור עגול מעוטר בפסיפס, מספר גתות תעשייתיות גדולות ומקוואות טהרה.
מערת הקבורה (איור 1) נחצבה בסלע גיר רך ומתפורר בציר מזרח–מערב. פתחה הותקן במדרגת סלע שיושרה, והוא נתון במסגרת רבועה שנועדה לקליטת אבן גולל (איור 2). מן הפתח מובילה מדרגה לחדר קבורה שמתארו טרפזי (כ-3 מ' אורך, 2.8–3.0 מ' רוחב). במרכז חדר הקבורה נחצב בור עמידה מלבני (2.0 × 2.2 מ') מוקף במדף סלע, שנמצא מלא בחלקו באדמת סחף. שישה כוכי קבורה (1.9 מ' אורך ממוצע) הותקנו בדופנות המערה במפלס מדף הסלע — שניים בדופן הדרומית, שניים בדופן הצפונית ושניים בדופן המזרחית (איור 3). בשפכי האדמה שהוציאו שודדי העתיקות מן המערה נתגלו שברי כלי חרס: סיר בישול מהמאה הא' לסה"נ (איור 1:4), מכסה לסיר בישול מהתקופה הרומית המאוחרת (איור 2:4) ומכלול נרות חרס מעוטרים בתבליט (איור 3:4–9; Rosenthal and Sivan 1978:99–103) מטיפוסים שהיו בשימוש במהלך המאות הג'–הד' לסה"נ. כן נמצא צוואר בקבוק זכוכית (לא צויר) מהתקופה הרומית הקדומה, ושברים של שתי צנצנות זכוכית האופייניות לתקופה הרומית המאוחרת (לא צוירו).
על סמך התכנית והממצא הקרמי אפשר לשחזר שני שלבי שימוש במערת הקבורה. המערה נחצבה בשלהי ימי הבית השני, כנראה במהלך המאה הא' לסה"נ. מאפייניה האדריכליים של המערה, פתח מוקף במסגרת חצובה, חדר קבורה שבמרכזו בור עמידה וכוכי קבורה, אופייניים לקברי יהודים מתקופה זו שנמצאו ברחבי ארץ יהודה ובסביבת ירושלים (
קלונר וזיסו תשס"ג:15–36). במהלך התקופה הרומית המאוחרת שימשה המערה לקבורה בשנית, כפי שמשתקף ממכלול הנרות המעוטרים, אך אי אפשר לדעת מה הייתה זהות הנקברים בתקופה זו. שימוש במערות קבורה מימי הבית השני לצורך קבורה במהלך התקופה הרומית המאוחרת נפוץ מאוד בארץ יהודה (
קליין תשע"ב:102–103). תופעה זו תועדה במערות קבורה נוספות בסביבות משמר דוד, למשל בחורבת גדר (
פטרסון-סולימני, סולימני ווייס תשס"ב) ובמערות קבורה רבות שתועדו בסביבות תל גזר (
Macalister 1912:307–385).
גרן ו' תשמ"ב. תיאור גיאוגרפי, היסטורי וארכיאולוגי של ארץ-ישראל 2: יהודה (ב). ירושלים (תרגום מצרפתית לפי מהדורת פאריס 1869, ח' בן-עמרם). ירושלים.
ינאי א' וטקסל א' תשע"ד. חפירות בחולדה (משמר דוד), יישוב כפרי מהתקופות הביזנטית והמוסלמית הקדומה. קדמוניות 89:146–95.
פורת י' 1987. משמר דוד. חדשות ארכיאולוגיות צ:38–39.
פטרסון-סולימני מ', סולימני ג' ווייס ד' תשס"ב. חורבת גדר. חדשות ארכיאולוגיות 110:113–113.
קלונר ע' וזיסו ב' תשס"ג. עיר הקברים של ירושלים בימי הבית השני. ירושלים.
קליין א' תשע"ב. היבטים בתרבות החומרית של יהודה הכפרית בתקופה הרומית המאוחרת (135–324 לסה"נ). עבודת דוקטור, אוניברסיטת בר-אילן. רמת-גן.
שביט א' 1993. משמר דוד. חדשות ארכיאולוגיות ק:108.
Macalister R.A.S. 1912. The Excavations of Gezer, 1902–1905 and 1907–1909 I. London.
Rosenthal R. and Sivan R. 1978. Ancient Lamps in the Schloessinger Collection (Qedem 8). Jerusalem.