בחלק הצפוני של שטח החפירה נחשף מבנה רבוע מסיבי (כ-12 × 12 מ'; איורים 3, 4) מאבני בזלת גדולות, שלפן החיצוני שלהן סיתות שוליים, האופייני למבני ציבור ולביצורים בתקופות ההלניסטית והרומית הקדומה. קירות המבנה נבנו בשני שלבים, סמוכים, מתוכננים היטב: בשלב הראשון נבנו כנראה הקירות הפנימיים (W111–W109 ו-W123; כ-1.5 מ' רוחב) שלהם פן של אבני בזלת מהוקצעות, צדן השטוח כלפי חוץ. עליהם נבנו בשלב שני קירות 'המעטפת' (W138 ,W125 ,W122 ו-W143; איור 5) שרוחבם דומה לקירות הפנימיים. האבן הפינתית החיצונית סותתה בשני פניה. הקירות הפנימיים נבנו ברובם בשיטת פתין (אבנים לרוחב; איור 6) ומעליו אבנים קטנות יותר לאורך. הקיר החיצוני נבנה בשיטת ראש-פתין, בין כל שתי אבני פתין הונחה אבן ראש אחת. רוחב הקירות משני השלבים יחד יותר מ-3 מ'. 

במרכז המבנה נחפר חדר (1) ונחשפה בו רצפה מטויחת בטיח לבן שהשתמר ברוב שטח הרצפה ובחלק מהקירות (L126). במרכז החדר נחשפו שלושה בסיסי עמוד בנויים על מסד שכיוונו צפון-מזרח–דרום-מערב (איורים 7, 8), המחלק את החדר לאורכו לשני חללים שווים. על בסיסים אלה הוצבו כנראה עמודי אבן או עץ. בחלק הדרומי של החדר נחשף שקע עגול ומטויח (L127; כ-0.5 מ' עומק), אולי מתקן להצבת קנקן או לאיגום נוזלים מהקנקנים הרבים ששבריהם נמצאו במקום. קטע מן הרצפה הוסר (L134 ,L133) והחפירה המשיכה עד סלע האם.
חלל חדר 1 נמצא מלא באבני בנייה גדולות, שבנפילתן גרמו נזק כבד לטיח. האבנים שרדו כמעין מדרגות, והן כנראה שריד מבמת כניסה או גרם מדרגות. ייתכן שהמפולות הן תוצאה של רעידת אדמה, כפי שאפשר לראות בקיר הצפוני (W125; איור 9).
הכניסה לחדר הייתה מדרום-מזרח, דרך במת כניסה או מדרגות (L129) שהובילו ממסדרון וחדר קטן (L113), שנחסם בקצהו הדרומי-מזרחי באבני בזלת מרובעות גדולות (W115). בחלק הדרומי של החדר, במרכז קיר 110, התגלה פתח (איור 10), שנראה כי נסתם במכוון באבנים ובאדמה. לאחר פתיחת הסתימה התגלה מעבר (L142) שנחפר בחלקו והוביל לחלל נוסף שלא נחפר.
במערב המבנה, מחוץ לקו הקירות, נחשף מערך כניסה שלו אבן מזוזה וסף עשויים מאבני בזלת מסותתות בשוליים (L140). אל הכניסה ניגש מדרום גרם מדרגות ששולבו בבסיסו אבני גוויל מבזלת, ועם זאת ייתכן שזהו מפלס הסלע הטבעי (L141). ממזוזת הכניסה ולאורך קיר המבנה (W122) נבנה קיר (W139) מאבני גוויל שהושתת על סלע האם. החפירה בשטח זה לא הושלמה ואי אפשר להגדיר את המכלול. סף כניסה נוסף, קטן יותר, התגלה בצפון-מזרח המבנה, אבל גם כאן לא הושלמה החפירה ולא ברור הקשר בין שתי הכניסות ובין סף זה למבנה. 
בחפירה מחוץ למבנה ומצפון לו (L137), ובחלקו החיצוני של קיר 125 נחשפו שרידי טיח אפור על גבי אבני היסוד ועל גבי סלע האם. הטיח הורכב משכבות אחדות וכיסה את תחתית קיר 125 עד נדבך האבנים עם סיתות השוליים, וייתכן שנועד למנוע חדירת רטיבות למפלס התחתון של המבנה. הטיח שונה בצבעו ובמרקמו מהטיח שנמצא ברצפת חדר 1. מדרום-מערב ל-L137 נחשף קיר שנבנה מאבני גוויל גדולות ומאבנים מרובעות (W120), הניגש אל קיר 125 וניצב לו. הקיר הושתת על גבי סלע הבזלת ושרידי הטיח ולכן הוא מאוחר למבנה, אבל ממדיו ותפקידו אינם ידועים בשלב זה.  
 
בחפירה נחשף מבנה ממלכתי מסיבי שנבנה בשני שלבים, בנקודה אסטרטגית מעל נחל רוקד, שבה מרחב תצפית מעולה. מצפון לו נבנה בשלב מאוחר קיר, או מכלול נוסף, שתיארוכו ומטרתו לא הובררו. סגנון הבנייה מתאים לתקופות ההלניסטית והרומית הקדומה. שברי כלי חרס ונרות שנאספו בחפירה מצביעים על שימוש במבנה במחצית הראשונה של המאה הב' לפסה"נ, ולאחר הפסקה – שימוש נוסף בסוף המאה הא' לסה"נ עד סוף המאה הב' לסה"נ.
חשיבות החפירה היא במבנה ייחודי באזור זה של הגולן – מיקומו, צורתו, גודלו, חוזקו וזמן שימושו.
אולי אפשר לקשור את המבנה למערך הגנה שלטוני מרחבי שנבנה באזור לאחר קרב פניון, בתחילת המאה הב' לפסה"נ. המשך המחקר עשוי לתרום להבנת תחומה המזרחי של סוסיתא (HIPPOS) וייתכן אף על הקשרים בין ערי הדקפוליס: היפוס וגדרה, שמדרום לה (Maoz 2013:78–84; Eisenberg 2016). לא ברור הקשר בין האתר לבין אתרים אחרים בסביבתו, אם היו קשרים בחיי היום-יום, או שזהו אתר צבאי/שלטוני עצמאי במרחב.