שטח A. הקיר הדרומי-מערבי של המצד נבנה מאבנים מגיר קשה ודולומיט והשתמרותו הטובה ביותר במצד (8–10 נדבכים גובה השתמרות). בקיר נבנה פתח קשות.בכמה אבנים בקיר, מסביב לפתח, הובחנו שוליים מסותתים. מדרום לשער נבנו בקיר שני חרכים אנכיים. בקרקעית סלע הגיר שבחלק המערבי של המפלס התחתון הובחנו שני שקעים חצובים. בחפירה לאורך חלקו הפנימי של הקיר הדרומי-מערבי של המצד, מתחת לחרכים, התגלו קירות וגרם מדרגות קטן, המוליך כלפי מטה לכיוון מזרח. בחפירה בשטח A התגלו חרסים המתוארכים למאות הי"ב–הי"ג לסה"נ, ובהם קנקני דבשה (מולסה) וכלים ממלוכיים צבועים ביד, וכן חומר אורגני. בחפירה לאורך חלקו החיצוני של הקיר הדרומי-מערבי של המצד נחשפו אשפה וקיר תמך בכיוון צפון–דרום, הנמשך מהפינה הדרומית-מערבית של המצד.

 
שטח B. בקצה המזרחי של האתר נחשפו שרידים של אומנה חצובה ושתי אומנות בנויות (ר' איור 3), שתמכו אולי במקור בגשר חבלים שעבר מעל ערוץ הנחל והוליך למפלס העליון של המצד. בחפירה מסביב לאומנה הבנויה המזרחית נחשף תנור אפייה (2.3 × 3.0 מ'; איור 4), הכולל משטח אפייה שלם ותקרה קשותה ממוטטת בחלקה. פתח התנור פונה לדרום. מחוץ לתנור התגלו שברי כלי חרס, ובהם סירי בישול עם חיפוי חום שנזל על כלי, המתוארכים לשלהי המאה הי"ב ותחילת המאה הי"ג לסה"נ. הממצאים מלמדים כי התנור פעל בשלב הקדום של המצד וכי השימוש בו הופסק מאוחר יותר, בתקופה הממלוכית. בחפירה לאורך הצד הצפוני של האומנה הבנויה האמצעית נחשפו שרידי עצמות אדם (הם כוסו לאחר החפירה), פך שלם עשוי ביד ומעוטר בדגמים גיאומטריים ושרידים של בדים ושל חומר אורגני אחר. בחפירה ליד האומנה החצובה המערבית התגלו שכבות של חומר אורגני, שמקורן כנראה בבעלי חיים שהוחזקו במקום, ומעליהן מפולת אבני בנייה שמקורה כנראה בגרם המדרגות שהוליך למפלס העליון (להלן). על פני שטח B התגלו שני מטבעות ברונזה, ובהם מטבע איובי של אל-עדיל סייף אל-דין (מת בשנת 1218 לסה"נ) ומטבע של הסולטן הממלוכי בייברס (1260–1277 לסה"נ; ד"צ אריאל, מידע בעל פה).
 
שטח C. המפלס העליון של המצד (8 × 8 מ') גבוה כדי 20 מ' מהמפלס התחתון. הוא נתחם בקירות גבוהים מכל צדיו. בצד הצפוני-מזרחי של המפלס השתמרו שרידים של קיר (כ-3.5 מ' גובה) ושל חלק מגרם מדרגות העולה ממזרח מעל למפלס התחתון. כיום הגישה למפלס העליון היא רק בשביל שנפתח בדופן הסלע המערבית של המפלס התחתון. בחפירה קטנה (2.0 ×2.5 מ') במפלס העליון נחשפה שכבה עבה של אפר (0.4 מ' עובי); נראה כי שכבת זו מכסה את כל שטח המפלס העליון. הממצאים בחפירה בשטח כוללים שברים של כלי חרס ממלוכיים עשויים ביד וצבועים, המתוארכים למאה הי"ג לסה"נ.
 
מחוץ למצד, מצפון-מערב לשער בשטח A, תועד בור מים דמוי פעמון מטויח. עוד תועדו בערוץ הנחל, מצפון-מערב למצד, שלוש בריכות שנתחמו בסכרים וטויחו, מהן רק אחת השתמרה במלואה (איור 5); הן שימשו לאגירת מים לצריכת המצד.
 
על סמך הממצאים בחפירה נראה כי המצד נבנה לקראת סוף המאה הי"ב לסה"נ והיה מאוכלס במהלך המאה הי"ג לסה"נ. נראה כי המצד נבנה במטרה לשמור על המעבר החשוב הסמוך (נקב זווירה) בדרך הקדומה שחיברה בין חברון למבצרים הצלבניים בדרום ירדן. המפלס העליון של המצד היה כנראה מגדל איתות, שנראה מרמת כרכּ הצופה אל ים המלח מהצד הנגדי. מקורות מוסלמיים מכנים את האתר א-זוויר ומלמדים על חשיבות הדרך העוברת בו כחלק מרשת דרכי הדואר (דרב אל-בריד) בתקופה הממלוכית (איור 6).