בחודשים נובמבר 2015–יוני 2016 נערכה חפירה במערת פעמון בחורבת בורגין (הרשאה מס' 7565-A; נ"צ 197013/615890; איור 1) במסגרת פעילות חינוכית. החפירה, מטעם רשות העתיקות וקרן קיימת לישראל, נוהלה על ידי א' קליין וע' רוטשטיין (מדידות וצילומים), בסיוע נ' זק (שרטוט).
בשנים 2015–2016 נערכו חפירות אחדות בפארק עדולם במסגרת פרויקט 'מסע ישראלי', שבו השתתפו בני נוער בחפירות ארכיאולוגיות באתרי הפארק. החפירה הנוכחית הייתה במערת פעמון בחורבת בורגין, ברום 412 מ' מעל פני הים, ששימשה כנראה למגורים בשלב מאוחר.
את חורבת בורגין גילו חוקרי המאה הי"ט בעת ביקורו של קלרמון-גנו באזור (
Clermont-Ganneau 1896:451–452). במהלך שנות ה-90 של המאה הכ' נשדד האתר באינטנסיביות והוסב לו נזק רב. בשנים 1995–1996 ערכה היחידה למניעת שוד של רשות העתיקות סקר מקיף באתר ובסביבתו, שבו תועד, בין היתר, אזור קבורה נרחב, אשר התברר לאחר מכן כנקרופוליס של האתר. המערה הנדונה כאן נמצאת בתחום סקר זה.
במסגרת פעילות משותפת של רשות העתיקות וקרן קיימת לישראל נערכה בשנת 2008 חפירה בשוליים המזרחיים של החורבה. בשנים 2011–2013 נערכו חפירות במטרה לפתוח את האתר לקהל הרחב (
גנור וקליין 2011;
קליין ואחרים תשע"ג). בחפירות אלה נחשפו שרידים עתיקים המשקפים רצף התיישבותי שזמנו למן התקופה הפרסית ועד לימי המנדט הבריטי.
החפירה התמקדה במערה גדולה מתחת לשרידי כנסייה, שבה שלושה חללים חצובים (C–A, חלל C דמוי פעמון; איור 2). הכניסה למכלול הייתה דרך מסדרון חצוב (איור 3) ממערב המוביל לחלל מרכזי (A) במרכז המערה שממנו התאפשר מעבר לחללים האחרים. במרכז חלל A במה מוגבהת, כנראה מודרנית (איור 4).
חלל A. החלל (L100; איור 5), הוא הגדול במכלול כולו. נחפר חלקו הדרומי-מערבי (3 × 5 מ') המאופיין בפעילות מודרנית, בעיקר מגורי רועים. הובחנו קירות תאים שנבנו אבני גוויל בינוניות (איור 6). בדופנות המערה הובחנו גומחות אופקיות במגוון גדלים (איור 7). במערה נתגלו שתי מקטרות מן התקופה העות'מאנית (B1001; איור 8).
חלל B. חלל קטן יחסית (L101; איור 9) בחלק הצפוני-מערבי של המערה, ללא ממצא אדריכלי. נמצאה מקטרת מן התקופה העות'מאנית.
חלל C. החלל (L102) נחצב כפעמון ובתקרתו פתח הסתום היום בסלע שהונח כנראה בעת המודרנית. בקיר הדרומי של החלל, שם התמקדה החפירה, חצובה מגרעת (כ-0.1 מ' עומק, כ-0.15 מ' רוחב; איור 10) שנראה כי שימשה תעלת ניתוק לאבני קירטון שנחצבו במערה. על גבי קירות החלל נראים סימני חציבה וסימני ניתוק. עוד נתגלו בחפירה שכבת שרפה ובה שתי מקטרות שתוארכו לתקופה העות'מאנית.
המערה נמצאה מלאה אדמת סחף וחרסים מהתקופות הביזנטית, האסלאמית הקדומה, הממלוכית והעות'מאנית, בהם נמצאו מקטרות. עוד נמצאו צמידים ומטבעות מהתקופה העות'מאנית. מהממצא הקרמי מסתמן כי המערה שימשה תקופות אחדות, אך אין אפשרות לציין במדויק לְמה שימשה. קרוב לוודאי שחציבת המערה נעשתה במהלך התקופה הביזנטית, עת התנוססה מעל המערה כנסייה (ואולי גם מנזר בקרבת מקום). השימוש במערות לצורכי מגורים לצד מנזרים היה נפוץ יחסית בתקופה זו. נראה כי במערה נחצבו במרוצת השנים אבני בנייה לצורכי היישוב חורבת בורגין שבמעלה הגבעה.
קליין א', גנור א', גנדלמן פ', קליין א' וזיסו ב' תשע"ג.חורבת בורגין – שרידי יישוב בשפלת יהודה למן התקופה הפרסית ועד לתקופה העות'מאנית: סקירה ראשונית לאור ממצאי עונת החפירות 2011–2012. בתוך מ' ביליג, עורכת. מחקרי יהודה ושומרון כב. אריאל. עמ' 151–166.
Clermont-Ganneau C. 1896.Archaeological Researches in Palestine during the Years 1873–1874 II. London.