נחפרה מערה (איורים 2, 3), ששימשה בימי הבית השני; תקרת המערה בחלקה הדרומי-מערבי התמוטטה. מתארה של המערה אינו סדור, ונראה כי זהו חלל קרסטי טבעי שהותאם לשימוש אדם. רצפת הסלע (L102) יושרה בחציבה, ונמצאו עליה שברים אחדים של כלי חרס מעורבים באדמה חומה, שכוסו בשכבת שרפה (L101; איור 4), ומעליה שכבה של מפולת סלעים (L100), כנראה מהתפוררות תקרת המערה שנשרפה.

בממצא כלי החרס שפת קערה הנוטה פנימה (איור 1:5), שברים של שלושה סירי בישול (איור 2:5–4) ושבר קנקן, שעל צווארו רכס (איור 5:5). הכלים מתוארכים לימי הבית השני, המאה הא' לפסה"נ – המאה הא' לסה"נ, פרט לסיר מס' 4, השייך לטיפוס קדום שזמנו המאה הב' לפסה"נ.
 
בימי הבית השני נעשה שימוש בחלל קרסטי טבעי, שהותאם לפעילות כשלהי. לא ברור מה גרם לשרפה שהביאה לנטישת המערה וחתמה את מפלס הפעילות בה. המערה נמצאה קרוב לאתר שנסקר על ידי דגן (לעיל), וייתכן שזמנם של המתקנים, שזוהו בסקר כביזנטיים, קדום יותר. אולי המערה שימשה למגורים של מפעילי המתקנים.