בחודש אוקטובר 2018 נערכה חפירת הצלה ברחוב השילוח בשכונת סילואן שבירושלים (הרשאה מס' 8355-A; נ"צ 222267/630646; איור 1), לקראת הסדרת תשתיות ביוב ומים. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון פמ"י, נוהלה על ידי ס' מזרחי, בעזרת נ' נחמה (מנהלה), ר' רוזנטל-היגנבוטום (קריאת חרסים), א' בחרנו (פוטוגרמטריה), א' רוז (שרטוט), ה' ביתן (GPS, GIS) וי' קגן (פיקוח).
נפתח ריבוע חפירה במזרח הכביש (באזור הבוסתן), מול פתח הכניסה לבריכת השילוח. שטח החפירה נתחם ממערב ומצפון בקו ביוב ישן שהונח בשנת 1977 והוא משמש נקודת התייחסות לחפירות העבר. בחלק מתוואי קו הביוב נוהלה חפירת הצלה ונחשפו בה שרידי בריכה מימי בית שני (Adan-Bayewitz 1979). מצפון לשטח החפירה נחפרו שטח A1 בחפירות שילה (De Groot, Choen and Caspi 1992) וברכה נוספת המתוארכת לימי בית שני (וקסלר-בדולח תשע"ד, תכנית 3). ממערב נתגלו שרידי החומה הראשונה שחפרו בליס ודיקי (Bliss and Dickie 1898; לתכנית תוואי החומה ביחס לחומה מתקופת הברזל ר' וקסלר-בדולח תשע"ד, איור 2). בצומת שבין רחובות מעלה עיר דוד והגיחון נערכו שתי חפירות הצלה (וקסלר-בדולח ולביא 2013; וקסלר-בדולח וזנטון 2014) שבין ממצאיהן הרבים נחשפו שרידי החומה הראשונה, שער ושרידי קיר מסיבי מתקופת הברזל, שפורש כחומת העיר בתקופה. עוד חפרו באזור חוקרים רבים כגון גותה (Guthe) וקניון (Kenyon; להרחבה ולרשימה ביבליוגרפית מלאה של חפירות האזור ר' וקסלר-בדולח תשע"ד).
נחפר ריבוע (L100; 3.5 × 2.8 מ'; איור 2) ובו מילוי אדמה ופסולת מודרנית. בחתך הצפוני של החפירה נתגלו שתי אבנים מסותתות רבועות הנמשכות צפונה (W101; 0.4 × 0.5 מ'; איור 3), שונות מהשרידים שהתגלו בחפירה וככל הנראה חלק מבנייה מאוחרת. האבנים נתגלו בשכבת אדמה בהירה ופסולת שהוסרה במחפרון טרם החפירה, ולא ניתן לקבוע את זמנן. מתחת למפלס זה נחפרה שכבת אדמה חומה אפורה מעורבת באשפהעד לראש תשתית אבן הבנויה אבנים מהוקצעות גדולות, אבנים בינוניות, אבנים מסותתות ואדמה חומה כהה כחומר מלכד (L104; 3.1 × 3.4 מ'; איורים 3, 4), שהשתמרה לגובה שני נדבכים; נראה כי שימשה תשתית לדרך או חלק ממתקן. התשתית נמשכת מערבה מתחת לצינור הביוב הישן (איורים 4: חתך 1–1, 5). בצפון הריבוע נתגלה קטע רצפה קטן המכסה את תשתית האבן בשכבה מהודקת (L105; 0.3 × 2.5 מ'; איורים 3, 6), בנוי מאבני חצץ בהירות, וניתן להציע שזהו המפלס שעליו הלכו. ממזרח לתשתית האבן ובמקביל אליה נחפר מילוי (L102; 2.8 × 0.7 מ') ובו אדמה חומה כהה ואשפה שכנראה גלשו במדרון לאחר שהדרך או המתקן חדלו לשמש.
לאחר תיעוד מפלס האבן פורק החלק הדרומי של התשתית (L106; 1.5 × 3.4 מ') ומתחתיו נחפרה הצטברות של שכבת אדמה אפורה חומה ואבנים קטנות ובינוניות (איורים 4, 7), שהכילה חרסים וגוש טיח (L103).
במפלס פירוק תשתית האבן 106 נתגלו שני קנקנים (איור 1:8, 2), לאחד מקבילה דומה במצדה ולשני מקבילות דומות בבנייני האומה ובארמונות יריחו. עוד נמצא שבר ידית של מורטריום (איור 3:8) שלו מקבילה מחפירות בנייני האומה. הקנקנים והמורטריום מתארכים את בניית תשתית האבן לשלב שאחרי המרד הגדול ועד המאה הב' לסה"נ. במפלס שמתחת (L103) נתגלה מכלול מימי בית שני ובו כלי בישול: קערה (איור 1:9), סיר בישול (איור 2:9) ופך (איור 3:9) שלהם מקבילות בבית השרוף ברובע היהודי ובמצדה. עוד התגלו במכלול קנקנים ממגוון טיפוסים (איור 4:9–7) וקנקנית (איור 8:9), שגם להם מקבילות מהבית השרוף וממצדה. שני פריטים נוספים הם בסיס שבמרכזו קידוח של חור עגול (איור 9:9) ומכסה או פקק (איור 10:9) שנעשה משבר גוף של חרס ועל פי החומר והצורה הוא אינו שייך לימי בית שני ומקורו כנראה בשכבות קדומות של האתר. ב-L103 נתגלו חרסים מתקופת הברזל ואף קדומים יותר, שלא ניתן לתארכם בבירור.
על פי הממצא האריכיאולוגי אזור החפירה היה השוליים המזרחיים של עיר דוד בימי בית שני. באזור זה נבנתה חומת העיר וסביבה הוקמו מפעלי מים ובריכות, החשובה והמרכזית היא בריכת השילוח (רייך ושוקרון תשס"ו). בחפירה נחשף משטח אבן בנוי, שהתקיים לאחר המרד הגדול, ולא ניתן לקבוע בוודאות למה שימש, אך ניתן להציעו כתשתית לדרך מקומית או חלק מתוואי הדרך ליריחו (בן דוד תשע"ד). הממצא הקרמי מ-L106 מצטרף לממצאים בשטחים א–ג מחפירות וקסלר-בדולח, לביא וזנטון, שבהן התגלו כלי חרס המתוארכים למאה הב', כגון כלי יבוא וכלים שיוצרו בבית היוצר של הלגיון העשירי בבנייני האומה. מכאן הוצע שהלגיון העשירי נכח באזור בריכת השילוח ושמר עליה לאחר המרד הגדול (וקסלר-בדולח תשע"ד). טענה זו זוכה לחיזוק מהממצאים ברחוב המדורג בעיר דוד – מבנים אחדים המיוחסים ללגיון העשירי ומתוארכים למאה הב' לסה"נ על פי הממצא הקרמי, רעפים וצינורות טובולי. גילויים אלו הובילו לפרשנות שבריכת השילוח הייתה חלק מציר התנועה המרכזי של העיר לאחר המרד והלגיון פעל בה במסגרת השמירה על מקורות המים של העיר (זנטון, ליברמן וחג'בי תשע"ט). לפיכך ייתכן שתשתית האבן היא שריד של פעילות הלגיון העשירי לאבטחת אזור בריכת השילוח ולשמירה על מקורות המים של ירושלים לאחר המרד הגדול.
בן דוד ח' תשע"ד. כל הדרכים מובילות לירושלים-רשת הדרכים הרומית אימפריאלית סביב אליה קפיטולינה. בתוך ג' שטיבל, א' פלג-ברקת, ד' בן-עמי, ש' וקסלר-בדולח וי' גדות, עורכים. חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה ז'. ירושלים. עמ' 207–218.
וקסלר-בדולח ש' תשע"ד. ביצורי ירושלים מדרום לבריכת השילוח - תגליות חדשות. בתוך ג' שטיבל, א' פלג-ברקת, ד' בן-עמי, ש' וקסלר-בדולח וי' גדות, עורכים. חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה ז'. ירושלים. עמ' 171–194.
וקסלר-בדולח ש' ולביא ר' 2013. ירושלים, סילוואן. חדשות ארכיאולוגיות 125.
וקסלר-בדולח ש' וזנטון נ' 2014. ירושלים, סילוואן. חדשות ארכיאולוגיות 126.
זנטון ח', ליברמן ת' וחג'בי מ' תשע"ט. בין מים לעיר:מבנה מידות מאוחר לשנת 70 לסה"נ וחשיבות ערוץ הטירופויון בהתפתחות הקולוניה איליה קפיטולינה. בתוך: עוזיאל י', גדות י', זלינגר י', פלג-ברקת א' וגוטפלד א' עורכים. חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבתיה י"ב. ירושלים. עמ' 253–270.
רייך ר' ושוקרון א' תשס"ו. בריכת השילוח מימי הבית השני בירושלים. קדמוניות 91:130–96.
Adan (Bayewitz) D. 1979. The ‘Fountain of Siloam’ and ‘Solomon’s Pool’ in First-Century C.E. Jerusalem. IEJ 29: 92–100.
Bar-Nathan R. 2006. Masada VII: The Yigael Yadin Excavations 1963–1965; Final Reports. The Pottery of Masada. Jerusalem.
Bar-Nathan R. and Eisenstadt I. 2013. The Ceramic Corpus from the Roman Estate at Jericho: Late 1st–Early 2nd Centuries C.E. In R. Bar-Nathan and J. Gärtner. Hasmonean and Herodian Palaces at Jericho; Final Reports of the 1973–1987 Excavations V: The Finds from Jericho and Cypros. Jerusalem. Pp. 3–84.
Bliss F.J. and Dickie A.C. 1898. Excavations at Jerusalem 1894–1897. London.
De Groot A., Cohen D. and Caspi A. 1992. Area A1: Stratigraphic Report. In A. De Groot and D.T. Ariel eds. Excavations at the City of David 1978–1985 Directed by Yigal Shiloh III: Stratigraphical, Environmental, and Other Reports (Qedem 33). Jerusalem. Pp. 1–29.
Geva H. 2010. Early Roman Pottery. In Geva H. Jewish Quarter Excavations in the Old City of Jerusalem Conducted by Nahman Avigad, 1969–1982 IV: The Burnt House of Area B and Other Studies; Final Report.Jerusalem. Pp. 118–149
Magness J. 2005. The Roman Legionary Pottery. In B. Arubas and H. Goldfus eds. Excavations on the Site of the Jerusalem International Convention Center (Binyanei Ha’uma): A Settlement of the Late First to Second Temple Periods, the Tenth Legion’s Kilnworks, and a Byzantine Monastic Complex; The Pottery and Other Small Finds (JRA Suppl. S. 60). Portsmouth. Pp. 69–191.
Rosenthal-Heginbottom R. 2005. The Excavation in 1968. In B. Arubas and H. Goldfus eds. Excavations on the Site of the Jerusalem International Convention Center (Binyanei Ha’uma): A Settlement of the Late First to Second Temple Periods, the Tenth Legion’s Kilnworks, and a Byzantine Monastic Complex; The Pottery and Other Small Finds (JRA Suppl. S. 60). Portsmouth. Portsmouth. Pp. 229–281.