בחודשים יולי–אוגוסט 2016 ואפריל–יולי 2017 נערכה חפירת הצלה בראש העין (הרשאות מס' 7764-A, 7983-A; נ"צ 19710-840/66445-550; איור 1) לקראת הקמת שכונת מגורים בדרום העיר. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון משרד השיכון ועיריית ראש העין, נוהלה על ידי ג' יטאח בסיוע ע' יוניש, ג' מרכוס, ד' מסארווה וד' שחר (ניהול שטח), א' צביבל וי' אלישע (פיקוח), י' קורנפלד וד' שחר (סקר מקדים), ח' טורגה ופ' גנדלמן (כלי חרס), י' עמרני וא' בכר (מנהלה), ח' בן ארי וא' דגוט (GPS), א' האג'יאן, י' שמידוב, מ' קונין, מ' קאהן ור' לירן (מדידות), א' פרץ (צילום), ש' קריספין ומ' יוחננוף (גילוי מתכות), א' אקרמן (גיאומורפולוגיה), י' מרמלשטיין (צילומי רחפן), ע' ון זיידן (דגימות טיח), מ' בירקנפלד (GIS), א' קחו (שימור), ע' שדמן, ע' עזב וד' בן עמי (מרחב מרכז). בחפירה ביקרו ותרמו בנדיבות מידיעותיהם ע' מזר, א' פאוסט, ל' פרויד, ע' פרומקין, צ' צוק וש"ז אסטר. תודה מיוחדת ליחידת החבלה של משטרת ישראל במרחב שרון, שנטרלה עשרות נפלים בשטח.
שטח האתר וסביבתו, כ-2 ק"מ מדרום-מזרח למגדל אפק, וממערב לחורבת תאנה, מאופיינים בגבעות טרשיות בגובה 100–200 מ' מעל פני הים, ובוואדיות שבהם התרבדה קרקע טרה רוסה. הגבעות מנקזות את מי הגשמים אל נחל שילה השוכן מעט מדרום וזורם אל הירקון. באזור אין מקורות מים יציבים ולכן נחצבו באתרים בורות מים רבים (פינקלשטיין תשמ"א:331; כוכבי ובית אריה תשנ"ד:9). מעיינות הירקון, למרגלות תל אפק, נובעים קילומטרים ספורים מערבה.
באזור נערכו חפירות ארכיאולוגיות רבות, רובן לקראת הקמתן של שכונות חדשות בראש העין. בין אלה ראוי לציין את החפירה בעזבת צרטה, מעט צפונה לנחל רבה, שנערכה בשנים 1976–1978 (Finkelstein 1986), שבה זוהו שלוש שכבות יישוב למן ראשית תקופת הברזל 1 ועד ראשית תקופת הברזל 2. חפירות הצלה נרחבות נערכו בקורנת חרמייה (הדד תשע"א; טורגה ואבנר 2018), שם נחשפו שרידי יישוב שזמנו למן תקופת הברזל ועד התקופה האסלאמית הקדומה. בחפירות אחדות שנערכו בשנים 2011–2015 (שדמן 2014; תשע"ז; שדמן טנדלר ומרכוס תשע"ה; שדמן 2019) ברובעים A–C, E, נחשפו שרידים של בתי חווה, מאות מבנים ומתקנים, בהם גתות, סכרים, כבשנים, דרכים חקלאיות, קירות שדה, בודדות ומגדלי שדה. בחפירות ברובע B נחשפו שרידים של מבנה מנהלי מהתקופה הפרסית (Haddad et al. 2015), ובחורבת תאנה שברובע E, נחשפו שרידי מנזר מהתקופה הביזנטית (שדמן תשע"ז; 2019).
החפירה הנוכחית נערכה ברובעים D ו-F ונפתחו בה שישה שטחי חפירה (C ,B2 ,B1 ,A3–A1; איור 2). בגבעות הטרשים, בשטחים A3–A1 ובשטחים B1 ו-B2, נחפרו, נחשפו ותועדו כ-110 נקודות ממצא, בהן שרידים של מבנים ומתקנים: מגדלי שדה, מערות, ערמות סיקול, גתות וכבשני סיד (איורים 3–5). בוואדיות שבין הגבעות נחשפה מערכת של מדרגות עיבוד חקלאיות, ובצדה קירות חלוקה ודרכים חקלאיות (איור 6).
בשטח C נחפר האתר ח'לת א-סחריג' (Khallat es-Siḥrij; סחריג' – מאגר מים בערבית) שנסקר לראשונה בשנות ה-70 של המאה הכ' (כוכבי ובית אריה תשנ"ד:81, אתר מס' 176; לתכנית כללית של האתר ר' פינקלשטיין תשמ"א:332, 335, אתר מס' 7, איור 3: צד שמאל למעלה). בסקר נאספו חרסים מתקופת הברזל 2 ומהתקופות הפרסית וההלניסטית.
בחפירה נחשף מבנה גדול שבמרכזו חצר פתוחה ומאגר מים יוצא דופן בגודלו (איורים 7, 8). האתר נוסד בשלהי תקופת הברזל, בסוף המאה הח' לפסה"נ והיה מיושב ככל הנראה ברצף עד התקופה הפרסית. כן נמצאה עדות לפעילות אנושית בתקופות מאוחרות, בעיקר הרומית והעות'מאנית.
תקופת הברזל 2– התקופה ההלניסטית
בשלוחה המשתפלת מערבה נחשפו בחלקם שרידי מבנה מלבני (19 × 18 מ' מידות משוערות) שהוקם כנראה בסוף המאה הח' לפסה"נ. נחשפו שלושה מקירותיו החיצוניים; קיר הסוגר את פאתו המזרחית לא אותר. קירות המבנה נבנו אבני גוויל קטנות ובינוניות שהושתתו על גבי הסלע הטבעי (כ-1.3 מ' גובה השתמרות). אל הקירות נסמכו חדרים אחדים, מהם נחפר חדר בצפון-מערב המבנה, שבו נחשפו מפלסי חיים משלהי תקופת הברזל. בין היתר נמצאו שברים של פערורים רבים, האופייניים למאות הח'–הז' לפסה"נ, הקשורים אולי למאגר המים.
במרכז המבנה נחשף הפתח הראשי של מאגר מים תת-קרקעי שנחצב בקפידה (19 מ' אורך, 4 מ' גובה לפחות בחלקו הפנימי, נפח של כ-200 מ"ק לפחות; איורים 8–10). מהפתח הובילו שמונה מדרגות (החפירה בתוך המאגר לא הושלמה וסביר שיש מדרגות נוספות) בשיפוע חד ההולך ומתרחב (2.5–3.0 מ' רוחב מרבי). המאגר טויח בטיח אפור עבה, יוצא דופן באיכותו, עד לתקרה. נראה כי ראשיתו של מאגר המים בסדק קארסטי אליו השכילו הקדמונים לחצוב פיר אנכי שפתחו נמצא כ-11 מ' ממזרח לפתח הכניסה הראשי. לאחר מכן הרחיבו את הסדק ויצרו מסדרון חצוב, צר וארוך. צורה זו אינה מקרית ונועדה להפחית את סכנת הקריסה של תקרת המאגר (ע' פרומקין, מידע בעל פה). לאורך קירות המאגר ניתן להבחין בדמויות אדם (0.15–0.30 מ' גובה; איור 10), שנחרתו בטיח בסגנון סכמטי ומשמעותן לא התבררה. זוהו שבע דמויות שידיהן מונפות לרוב באוויר וחלקן מחזיקות חפץ כלשהו; בשלב זה לא ניתן לתארכן.
מאוחר יותר, ככל הנראה במאה הז' לפסה"נ, המבנה הורחב באופן ניכר צפונה ומזרחה. נחשפו שרידי מתחם רבוע (45 × 45 מ') ובו ארבעה קירות איתנים (כ-1.5 מ' רוחב; 2 מ' גובה השתמרות מרבי) וחצר פתוחה במרכזו. הקירות, אשר הושתתו על גבי סלע האם, בנויים משתי שורות של אבנים בינוניות וגדולות וביניהן מילוי של אבנים קטנות. הקיר המזרחי של המתחם נחשף לכל אורכו ואילו הקירות הצפוני והדרומי, נחשפו רק בחלקם. בקיר הדרומי נמצא פתח שהוליך אל החצר המרכזית וייתכן שפתח נוסף היה בקיר הצפוני. צמוד לקירות המערבי והדרומי נבנו שורות של חדרים קטנים, ששימשו אולי מחסנים (איור 11).
בראשית התקופה הפרסית בוטלו החדרים שלאורך הקיר המערבי ומולאו באדמה ובאבני שדה. על גבי חדרים אלה ואולי גם בצדם, הוקמו חדרים אחדים, שקירותיהם השתמשו במידת האפשר בקירות משלב הבנייה הקודם, אך נחשפו גם נדבכי יסוד שהונחו על גבי אדמת מילוי. בין קירות החדרים נחשפה מעין תשתית של אבנים קטנות. האתר ננטש ככל הנראה כבר בתקופה הפרסית או בראשית התקופה ההלניסטית. מעט חרסים וכמה מטבעות מהתקופה ההלניסטית מעידים כי בזמן זה היה האתר מיושב, ככל הנראה, באופן ארעי בלבד.
ממערב למתחם הרבוע נבנתהחצר רחבה. במורד השלוחה מערבה, על מדרגת סלע טבעי, נחשפו שרידי קיר רחב שהתעקל דרומה ויצר מעין חצר תחתונה. בחתך שנחפר לאורכה של החצר נמצא כי לא נבנו בתוכה חדרים, ומכאן ייתכן ששימשה מכלאה לבעלי חיים, אם כי הקיר הסוגר בצדה הדרומי של החצר לא אותר. עוד נחשף בחפירה מכלול חדרים (8.0 × 22.5 מ') צמוד לקיר הדרומי של המבנה הרבוע. המכלול נבנה מאבני שדה שחלקן מהוקצעות וכלל חדרים אחדים, שמתוכם נחפרו שני החדרים המזרחיים. חלקו המערבי של המכלול נפגע עם בנייתו של כבשן סיד (להלן) ובחלקו המזרחי, היה סלע האם גבוה במיוחד ולא נמצאה סטרטיגרפיה ברורה. לא ניתן לתארך בוודאות את מועד בנייתם של החצר המערבית ושל מכלול החדרים הדרומי. ניתן להציע בזהירות כי אלה הוקמו בשלהי תקופת הברזל או בתקופה הפרסית, ובכל מקרה הם מאוחרים למבנה הרבוע המרכזי.
התקופות הרומית והביזנטית
בתקופה הרומית הוכשר שטח החצר התחתונה והגיא שממערב לה לגידולים חקלאיים, בסיקול אבנים וכחלק מבנייה של מדרגות חקלאיות באזור כולו.שברי כלי חרס מעטים מהתקופה הביזנטית מעידים כי הנוכחות באתר בתקופה זו הייתה ארעית. על דופנות המאגר נמצאו חרותות של צלבים אחדים, שאפשר לתארכם בזהירות לתקופה הביזנטית. מכאן, שייתכן כי גם דמויות האדם שבמאגר המים (לעיל) נחרתו בתקופה זו.
התקופה העות'מאנית
על פי ממצא כלי החרס נראה כי האתר היה נטוש עד לתקופה העות'מאנית. בחלקו המערבי של מכלול החדרים הדרומי נבנה כבשן סיד (9.4 מ' קוטר חיצוני בחלקו העליון, 3.8 מ' קוטר פנימי) שקירות המבנה הקדום יותר שימשו אותו. כבשנים דומים תוארכו לתקופות הממלוכית–עות'מאנית, והם נבנו לרוב בפינות מבנים חרבים, אך גם בשטחים פתוחים (שדמן 2014; Haddad et al. 2015). דופנותיו של מאגר המים טויחו, ככל הנראה בתקופה זו, בטיח בגוון בהיר באיכות ירודה, שהשתמר בכמה מוקדים. על גבי טיח זה נמצאו כתובות אחדות בערבית. סמוך למאגר המים נמצאו כמה שברי פכים ומקטרת מהתקופה העות'מאנית. נראה כי בתקופה זו לא הייתה התיישבות קבע באתר, ועיקר הפעילות בו קשורה לכבשן הסיד.
האתר בח'לת א-סחריג' שייך לתופעה יישובית שראשיתה במחצית השנייה של המאה הח' לפסה"נ, ככל הנראה לאחר מסעות הכיבוש האשוריים באזור. בסקרים הארכיאולוגיים (פינקלשטיין תשמ"א; כוכבי ובית אריה תשנ"ד; גופנא ובית אריה תשנ"ז), ובחפירות (ייבין ואדלשטיין תש"ל; שפטלוביץ ואורן תשנ"ז; אורן ושפטלוביץ תשנ"ח; שדמן 2014; תשע"ז; שדמן, טנדלר ומרכוס תשע"ה; שדמן 2019), נאספו נתונים על כ-40 אתרים כפריים, רובם מבנים מכונסים, אשר הוקמו בעיקר ברצועה צרה בשוליו הדרומיים-מערביים של השומרון, בין תל אפק לתל חדיד. מבנים אלה שימשו לרוב בתי חווה והם נוסדו ככל הנראה בחסות האימפריה הניאו-אשורית שהשתלטה על אזור זה, סמוך לדרך הבין-לאומית ובגבולה הדרומי של האימפריה. ייתכן כי בין תושבי בתי החווה היו גולים שיושבו באזור על ידי מלכי אשור ומקומיים שהיו חלק משארית הפליטה ששרדה את הכיבוש האשורי (Na’aman 1993; Na’aman and Zadok 2000; Faust 2006; Aster and Faust 2015).
האתר בח'לת א-סחריג', כמו מרבית בתי החווה, היה מיושב ככל הנראה ברציפות עד התקופה הפרסית, כפי שמעידים למעלה מ-80% מכלי החרס המזוהים שנמצאו בחפירה, שתוארכו לתקופת הברזל 2 ולתקופה הפרסית. מאגר המים הייחודי, שנחצב לדעתנו כבר בסוף המאה הח' לפסה"נ, והמשיך בקיומו לאורך כל התקופות, היה ככל הנראה הסיבה העיקרית לפעילות אנושית ארעית באתר במשך השנים. מאגר דומה לא התגלה בבתי החווה שנחפרו ונסקרו בסביבה. באתר התגלו גם שברי כלי חרס אחדים וחותם בסגנון אשורי, שכמותם לא נחשפו בבתי החווה הסמוכים. לאור זאת, ניתן לשער כי ראשיתו של האתר בח'לת א-סחריג' לא היה בית חווה טיפוסי, ושימש אולי מבנה מנהלי מקומי או תחנת דרכים. ייתכן שבשלב מאוחר הפך האתר לחלק ממערך בתי החווה שהיו פרוסים בשוליו הדרומיים-מערביים של השומרון.
אורן ר' ושפטלוביץ נ' תשנ"ח. ח' אל-בירה. חדשות ארכיאולוגיות קח:71–73.
גופנא ר' ובית אריה י' תשנ"ד. מפת לוד (80) (סקר ארכיאולוגי של ישראל). ירושלים.
הדד א' תשע"א. ראש העין, מצפה אפק: שרידי יישוב חקלאי מתקופת הברזל ועד לתקופה ההלניסטית. עתיקות 53:65–63.
טורגה ח' ואבנר ר' 2018. ראש העין, קורנת חרמייה. חדשות ארכיאולוגית 130.
ייבין ז' ואדלשטיין ג', תש"ל. חפירות טירת יהודה. עתיקות 56:6–67.
כוכבי מ' ובית אריה י' תשנ"א. מפת ראש העין (78) (סקר ארכיאולוגי של ישראל). ירושלים.
פינקלשטיין י' תשמ"א. חוות חקלאיות במורדות המערביים של הר שומרון. ארץ ישראל טו:331–348.
שדמן ע' 2014. ראש העין (דרום). חדשות ארכיאולוגיות 126.
שדמן ע' תשע"ז. בין נחל רבה לנחל שילה: תפרוסת היישוב הכפרי בתקופות ההלניסטית, הרומית והביזנטית לאור חפירות וסקרים.עבודת דוקטור, אוניברסיטת בר אילן. רמת גן.
שדמן ע' 2019. ראש העין (דרום ומזרח). חדשות ארכיאולוגיות 131.
שדמן ע', טנדלר א' ומרכוס ג' תשע"ה. בית חווה מתקופות הברזל II, הפרסית וההלניסטית בראש העין. קדמוניות 84:150–88.
שפטלוביץ נ' ואורן ר' תשנ"ז. ח' אל-בירה. חדשות ארכיאולוגיות 62:107–64.
Aster S.Z. and Faust A. 2015. Administrative Texts, Royal Inscriptions and Neo-Assyrian Administration in the Southern Levant: The View from the Aphek-Gezer Region. Orientalia 84:292–308.
Faust A. 2006. Farmsteads in the Foothills of Western Samaria: A Reexamination. In A.M. Maeir and P. Miroschedji eds. I Will Speak Riddles of Ancient Times: Archaeological and Historical Studies in Honor of Amihai Mazar on the Occasion of his Sixtieth Birthday. Winona Lake. Pp. 477–504.
Finkelstein I. 1986. Izbet Sartah: An Early Iron Age Site Near Rosh Ha’ayin, Israel (BAR Int. S. 299). Oxford.
Haddad E., Tendler A.S., Shadman A., Torgë H. and Itach G. 2015. An Administrative Building from the Persian Period East of Rosh Ha‘ayin. IEJ 65:50–68.
Na’aman N. 1993. Population Changes in Palestine following Assyrian Deportations. Tel Aviv 20:104–124.
Na’aman N. and Zadok R. 2000. Assyrian Deportations to the Province of Samernia in the Light of Two Cuneiform Tablets from Tel Hadid. Tel Aviv 27:159–188.