במערב שטח החפירה נחשפה תעלת מים (L102; כ-4.5 מ' אורך חשיפה, כ-0.15 מ' רוחב), שנבנתה בכיוון כללי מזרח–מערב מאבני גוויל קטנות וטויחה בטיח אפור. התעלה שימשה כנראה להשקיה או לניקוז שפכים והמשיכה אל מחוץ לשטח החפירה. אל התעלה ניגשים מדרום ומצפון קטעי תשתית של רצפה (L108 ,L105), שנבנתה מאבני גוויל קטנות וטיט אפור. על קטע תשתית 105 נמצאו שני מטבעות ברונזה, האחד פוליס ביזנטו-ערבי (645–670 לסה"נ; ר"ע 165370) והשני פלס עבאסי שנטבע ברמלה (805–806 לסה"נ; ר"ע 165371). על קטעי התשתית ובמילוי אדמה מעל התעלה (L100) התגלו שברי כלי חרס מהתקופה העבאסית.

מצפון לתעלה נחשף קטע של קיר (W106; איור 4), שנבנה באבני גוויל קטנות שלוכדו בטיט אפור; אפשר שזהו חלק ממתקן. הקיר נחתך על ידי בור ספיגה בן ימינו (L103; כ-0.4 × 0.7 מ'; ר' איור 4), שדופן באבני גוויל בינוניות וקטנות שלוכדו בטיט אפור.

במזרח שטח החפירה נחשף בור אשפה עגול (L104; כ-0.7 מ' קוטר, 0.6 מ' עומק), שנחפר באדמה חומה. בתוך הבור התגלו שברי כלי חרס, לרבות נרות מהתקופה העבאסית, ושברי כלי זכוכית מעטים מהתקופות העבאסית והפאטימית (להלן, כצנלסון).

ממצא כלי החרס מהחפירה מתוארך לתקופה העבאסית, וכולל קדרה (איור 1:5), קערה מזוגגת (איור 2:5), שבר גוף של פך ברבוטין (איור 3:5), פכית (איור 4:5), מכל דמוי רימון (איור 5:5), צפחת (איור 6:5) ונרות (איור 7:5–9).

 

ממצא כלי הזכוכית

נטליה כצנלסון

 

בחפירה נמצאה כמות זעירה של שברי זכוכית, וכולם מן התקופות העבאסית–הפאטימית. השברים כוללים בקבוק זעיר כמעט שלם (איור 1:6), שבר קטן מחלקו התחתון של כלי מעוטר (איור 2:6), וכן שבר קטן של שפה וצוואר (לא צויר), עשוי מזכוכית חסרת צבע, שעליה בליה מאכלת ססגונית-כסופה, אולי חלק מבקבוק, ששפתו מעוגלת ולו צוואר גלילי אך צורתו אינה ברורה.

לבקבוק מס' 1 גוף גלילי, דמוי מבחנה, והוא פחוס בצורה לא אחידה, ובסיסו סגלגל, עבה ומשוטח. שפת הבקבוק וחלקו העליון של הצוואר חסרים; הבסיס שבור בחלקו התחתון, וייתכן ששם הייתה הצלקת ממוט הזגג. דומה כי סימני עיבוד אנכיים הניכרים על גוף הכלי מעידים כי עוצב לאחר הניפוח, ועל כן צורתו אינה סימטרית. בקבוקים גליליים קטנים דומים ששפתם מעוגלת ולהם צוואר קצר מוכרים היטב במכלולים מן התקופות העבאסית–הפאטימית בכל רחבי הארץ, ובכלל זה ברמלה (Gorin-Rosen 2010:231, Pl. 10.5:3, ור' שם דיון והפניות נוספות).

צורתו המלאה של כלי מס' 2 אינה ברורה. בסיסו דחוף פנימה וצבוט, ולו קיפול פנימי מעל טבעת דמוית-דיסקוס. בסיסים מעין אלה נדירים למדי בישראל, אך נמצאו בבית שאן בשכבות מן התקופות העבאסית–הפאטימית (Hadad 2005: Pl. 38:797–800). בסיסים דומים שלהם קיפול פנימי שיוחסו לקערות כדוריות או לבקבוקים נמצאו ב טרופת בסרצ'ה לימני, שזמנה תחילת המאה הי"א לסה"נ. אולם, לא נמצאו להם מקבילות בכלים שלמים (Lledó and Matthews 2009:430, Fig. 41-6, BA 772, 779, 791, 800, Type VII). משום כך מעורר השבר שבידינו — שבחלק התחתון של דופנו ניכרים שרידים של עיטור בולט שצורתו מעוגלת, אשר עוצב בתבנית או בטביעה — עניין מיוחד. קערות כדוריות קטנות ובקבוקים המעוטרים במוטיב דומה של זיזים בולטים שנעשו בטביעה מוצגים במוזיאון של כווית, ומתוארים שם כיבוא ממצרים או מסוריה מן המאות הט'–הי' לסה"נ (Carboni 2001:284–287, Cat. Nos. 3.52 a–d, 3.53 a, 3.55 e, f). כמה מקבילות מחפירות בישראל כוללות בקבוקון מן התקופה העבאסית שנתגלה בח' עדסה (Gorin-Rosen 2008: Fig. 3:5, ור' שם הפניה לבית שאן).

 

בחפירה נחשפו שרידי יישוב מהתקופה העבאסית (המאות הח'–הט' לסה"נ). אפשר שהמטבע מאמצע המאה הז' לסה"נ וכלי הזכוכית המתוארכים לתקופות העבאסית–הפאטימית מעידים על תקופות נוספות שבהן התקיים היישוב באתר.