מערה 1

המערה, שמתארה סגלגל, הייתה בשימוש בתקופת הברונזה התיכונה, ונראה כי היא נאטמה טרם נגרם לה נזק מכלים מכניים שהרסו את חציה הדרומי (איורים 3, 4). מעל חלקה הצפוני-מערבי של המערה התגלה משטח מלבני חצוב (L120; כ-0.8 מ' מעל רצפת המערה; איור 5) — אולי חלקו התחתון של פיר שהוליך אל תוך המערה. רצפת המערה נמצאה מכוסה כולה באבנים מהתמוטטות התקרה ובמשקע חום בהיר דחוס מאוד, דמוי בטון. משקע זה איכל את עצמות הנקברים ועצמות בעלי החיים, ובשל כך כמעט שאי אפשר לזהות אם שרידי העצמות בארטיקולוציה. כמה כלי חרס נמצאו בין ההריסות בחלקה הדרומי של המערה (L99). בחלקה הצפוני נמצא ריצוף אבן (איורים 5, 6). לפחות 65 כלי חרס שלמים וכמעט שלמים נמצאו מרוכזים בשש קבוצות על ריצוף האבן ובין אבני הריצוף לרצפת הסלע של המערה.
קבוצה 1 (L111/L102; איור 7): שמונה כלי חרס שלמים (קערה, פיטס, שלושה פכים, שתי פכיות ונר), שתי סיכות רכיסה, חרפושית עשויה סטאטיט וכלי חרס שבורים רבים. מקורה של החרפושית (איור 8) במצרים, בימי הממלכה התיכונה (השושלת הי"ג), וזמנה המאה הי"ח לפסה"נ.
קבוצה 2 (L105; איור 9): שבעה כלי חרס שלמים מוערמים זה על גבי זה ושעונים כנגד קיר המערה. אלה כוללים ארבע קערות, שתי פכיות וכלי תאומים זעיר, נדיר למדי, שהונח בין שתי קערות-טס (איור 10). כן נמצאו כלים שבורים רבים ועגיל ברונזה אחד.
קבוצה 3 (L104): שלוש קערות שלמות וכלי שבור אחד.
קבוצה 4 (L106): ארבע קערות שלמות, שברי כלי חרס רבים מאוד, וכן שתי סיכות רכיסה, חותם גליל יחודי עשוי פריט כחול (איור 11) וקמע מסטיאטיט מעוטר בבסיסו בתבליט בדגם 'אומגה' (איור 12).
קבוצה 5 (L103; איור 13): קנקן ושתי פכיות, שלושתם שלמים.
קבוצה 8 (L112; איור 14): ארבעה-עשר כלי חרס שלמים, ובהם שבע קערות, קערה על רגל, שלושה פיטסים ושלוש פכיות, וכן שברים של כלים שבורים.
 
שרידי עצמות האדם מן המערה שייכים לכל הפחות לשבעה פרטים שגילאיהם 3–5, 7–9, 15–20, 25–40, 30<, 40–50 ו-50<; הנקבר שגילו 25–40 הוא זכר. שרידי עצמות בעלי החיים כוללים לפחות תשעה פרטים, רובם כבשים ועזים; כולם היו בוגרים במותם, וגופם בותר באמצעות כלי בעל להב. חמישים וחמישה כלי חרס נשלחו לבדיקת שאריות (residue analysis). הממצאים הראשוניים מעידים כי רבים מהם אצרו שמן זית.  
מערה 2
מערה זו נפגעה ונשדדה, והשתמר רק קטע קטן מהקצה הצפוני שלה (איור 15; גודלה המקורי אינו ידוע). המערה נמצאה מלאה בסילט, ונתגלה בה להב פגיון מברונזה שמור היטב (20.7 ס"מ אורך, 4.8 ס"מ רוחב; איור 16) מתקופת הב"ת 2. להב הפגיון קמור מעט בצדדים, ולו שדרה מרכזית מעוגלת ושתי שדרות מקבילות, אחת בכל צד, הנפגשות בקצה הלהב. שתי מסמרות עגולות נמצאו בתקע הלהב.
 
מערה 3
המערה הייתה הרוסה ברובה, וכל שנותר ממנה היה גומחה קטנה. כמה שברי כלי חרס מתקופת הברונזה הביניימית נמצאו בערמת השרידים מחוץ לגומחה, ובהם פרופיל של קערה מזווה ושבר קנקן האופייניים לתקופה זו.
 
הממצא הקרמי ממערה 1 הוא מכלול קבורה האופייני לתקופת הב"ת 2, וניכר בו דמיון רב לאתרי קבורה מתקופה זו בהר המרכזי, דוגמת בית עניה (Loffreda 1984) ואפרתה (Gonen 2001). שברי כלי החרס מתקופת הברונזה הביניימית שנמצאו פזורים במערה 3 מעידים כי בית קברות זה היה פעיל כבר בתקופה זו.