חלקיה העליונים של הגת נהרסו ונסחפו, אך חלקה התחתון התגלה במצב השתמרות טוב (איור 2). נחשף משטח דריכה (כ-4.6 × 6.4 מ'; איור 2: חתך 1–1) שרוצף באבני גוויל קטנות שהונחו בתשתית של טיח אפור. חלקו המזרחי נמצא שלם, ואילו חלקו המערבי נהרס ונסחף; אורכו משוחזר לפי אבן כורכר יחידה שנמצאה בשטח. משטח הדריכה נמצא בפני השטח, ולא ברור כיצד נתחם — אם בקיר בנוי או בדופן חצובה — ולאיזה גובה. ממערב למשטח הדריכה נמצאו שני בורות (איור 3). הבור הדרומי מלבני (0.8 × 1.8 מ', 1.3 מ' עומק; איורים 2: חתכים 2–2, 3–3; 4), טויח בטיח אפור ובתחתיתו נחצבה מדרגה צרה (0.5 מ' גובה). הבור הצפוני הוא בור איגום עגול (2.8 מ' קוטר, 1.3 מ' עומק; איורים 2: חתכים 1–1, 2–2; 5). במרכז רצפת בור האיגום הותקנה גומה (0.4 מ' קוטר, 0.4 מ' עומק), ובדופנו הצפונית נחצבו שתי מדרגות. קרקעית הבור והגומה רוצפו באבני פסיפס קטנות וגסות. דופנותיהם של הבור והגומה טויחו בטיח אפור, וכך גם המדרגות. לא נמצאו עדויות לאופן שבו הוזרם התירוש ממשטח הדריכה אל הבורות ואף לא לחיבור שבין שני הבורות, כנראה בשל ההשתמרות החלקית של הגת. לפיכך, אפשר לשחזר את תהליך השימוש בגת בשתי דרכים: אפשר שהתירוש הוזרם תחילה אל הבור המלבני לסינון ולניקוי וממנו — לבור האיגום העגול, אך ייתכן גם שהתירוש הוזרם ממשטח הדריכה אל שני הבורות בעת ובעונה אחת.

סמוך לגת, על פני השטח, נמצאה מחציתה של אבן ים ממתקן של בורג סחיטה, אולם מיקומה לא תועד והקשרה לגת אינו ידוע. האבן מלמדת כי באזור התנהלה גם תעשיית שמן זית.

 

הגת שנחשפה באתר משתלבת היטב במכלול העדויות לפעילות תעשייתית בחלק המזרחי של האגן ההיקוות התחתון של נחל אלכסנדר. בסביבה נמצאו שלושה אתרים מהתקופה הביזנטית, ובהם תל שבח, המרוחק 2 ק"מ ממזרח לגת בינוב (פורת, דר ואפלבאום תשמ"ה:249–250); ח' ברכת אום אל-אדהם, המרוחקת 1.5 ק"מ מצפון לגת בינוב (פורת, דר ואפלבאום תשמ"ה:246); וח' אום צור שמצפון לתל צורן ומרוחקת 2.6 ק"מ ממערב לגת בינוב (בושנינו 2008; מחאג'נה 2009; אשד 2014). משטח דריכה של מתקן תעשייתי נמצא לרגלי תל שבח (ינאי תשנ"ח), וגת ומתקנים נוספים נחשפו ממזרח לח' ברכת אום אל-אדהם (בושנינו 2007; מסארווה 2009; אלישע 2013). דומה כי הגת שנחשפה בחפירה בינוב הייתה חלק מתעשיית היין שפרחה בשרון בסוף התקופה הביזנטית (איילון תשנ"ז).