תל ערד נמצא בצומת דרכים חשוב המשמש למן תקופת הברונזה ועד ימינו. באתר נערכו 18 עונות חפירה בשנים 1962–1984 (עמירן ואחרים 1997), שבהן התגלו עיר תחתונה נרחבת, מתוכננת ובצורה מתקופת הברונזה הקדומה 2–3 (Amiran 1978), ועיר עליונה, ובה מצודות מתקופת הברזל 2 (Herzog 2002).

בעת סלילת השביל (כמטר אחד עומק), המוביל מהכניסה לאתר ועד לבאר בעיר התחתית, נחשפו שרידים עתיקים; בעקבות כך נפתחו חמישה ריבועי חפירה (2 × 2 מ' כל ריבוע; איור 2), ונחשפו בהם הצטברות של אדמת לס (100L, 102L, 106L, 108L; כ-0.15 מ' עובי) ומתחתיה שכבות עפר מעורב באפר (103L–105L, 109L, 110L; איור 3), ובהן אבני שדה רבות ושברים של לבני בוץ. בשכבה 105 התגלו מפלסים של אפר (כ-0.15 מ' עובי; איור 4) ואדמה חומה (כ-5 ס"מ עובי) לסירוגין, מעל אדמת לס חומה והומוגנית (111L). נראה שמפלסים אלה הובאו ממגוון מקומות בתל, אם כי לא ברור מתי, והם שימשו מילוי מכוון שמטרתו אינה ברורה. בשכבה 103 נחשף מילוי של שברי סלע גיר, שהובאו כנראה מבור מים שנחצב במרחק 6 מ' מצפון-מערב לכאן. במפלסי האפר והאדמה התגלו שברים של כלי חרס, ובהם פערור שלו שפה חתוכה מתקופת הברונזה הקדומה 2 (איור 1:5); קדרה ששפתה מקופלת החוצה (איור 2:5), קנקן שלו צוואר זקוף ושפה מרובעת משופעת פנימה (איור 3:5) ופך ששפתו נפתחת ונוטה החוצה (איור 4:5) מתקופת הברזל 2ב–ג; שני פכים ששפתם מתעגלת החוצה (איור 5:5, 6) מהתקופה הפרסית; ובסיס קערה מחופה שחור (איור 7:5) מהתקופה ההלניסטית. החרסים מתוארכים לתקופות המוכרות בתל. בחפירה לא התגלו מבנים או מתקנים, אך נראה שאבני השדה ולבני הבוץ שנחשפו שימשו לבנייה בתל.