המבנה שבו נערכה החפירה נמצא במורד המזרחי של הגבעה המערבית של העיר העתיקה, במרחק כ-40 מ' מצפון לרחוב השלשלת, המקשר בין הגבעה למתחם הר הבית. המבנה כולל כיום חדר מזרחי רבוע (c; איור 2) וצמוד אליו חדר מערבי מוארך, המחולק לשני מפרצים מקורים בקמרונות צולבים (a ו-b; מפרץ — bay — הוא המרחב האדריכלי הרבוע שמתחת לקמרון). חדר c עבר לאחרונה שיפוץ, ועל כן קשה לעמוד על שרידיו הקדומים. הבנייה של שני המפרצים a ו-b דומה. הקמרונות נבנו מגבב של אבני שדה שלוכדו בחומר מליטה אפור שמעורבים בו גריסים שחורים ולבנים. קירות המפרצים נבנו מאבנים רבועות, בינוניות, מהוקצעות גס, שלוכדו בחומר מליטה אפור שמעורבים בו גריסים שחורים ולבנים.

בעבודות פיקוח שנערכו טרם החפירה הוסרו בחדר המערבי מילויי אדמה והתגלו שרידי קיר קדום (6W), החוצה את החדר. כתוצאה מכך נפתח ריבוע חפירה (2.5 × 5.0 מ') משני צדי קיר 6 לכל רוחב החדר. בחפירה התגלו שרידים אדריכליים המתוארכים לתקופות הצלבנית–האיובית (שכבה III), הממלוכית (שכבה II) והעות'מאנית (שכבה I).

 

שכבה III — התקופות הצלבנית–האיובית (המאה הי"ב עד אמצע המאה הי"ג לסה"נ). לשכבה זו יוחסו שניים או שלושה שלבי בנייה. בשלב הקדום הוקם על מילוי של אדמה חומה-אפורה (19L) מפרץ a הדרומי (4.0 × 5.5 מ', 2.7 מ' גובה מרבי), שכלל אומנה (5W) ושני קירות (1W ו-2W), שנשאו שלושתם קמרון צולב. בין אומנה 5 לקיר 1 גם נבנתה בשלב זה קשת (f). אומנה 5 נבנתה מאבנים מסותתות בסיתות אלכסוני, האופייני לבנייה בתקופה הצלבנית, והשתמרה לגובה שישה נדבכים; היא הושתתה על יסוד של אבני שדה שלוכדו בחומר מליטה אפור (איור 3). על שתיים מאבני האומנה נחרתו תווי סתתים, האופייניים גם הם לבנייה בתקופה הצלבנית: האחד של צלב מוקף בעיגול והשני של האות A (איור 4). על הפן הצפוני של האומנה נראים שרידי טיח, המלמדים כי האומנה עמדה בשלב הקדום חופשית. נראה כי יש לייחס לשלב זה גם בנייה של שני קירות (23W ו-24W), הממשיכים לצפון את קיר 1. אמנם יש סטייה קלה בין קיר 1 לקיר 24, אך לא זוהה תפר בין שני קטעי קירות אלה ולכן נראה כי יש לייחסם לאותו שלב בנייה. לשלב הקדום יוחסה רצפה של עפר מעורב בגיר לבן (14L, 18L; איור 5), הניגשת אל אומנה 5. רצפת עפר זו נמשכת לשטח שמצפון למפרץ a (18L), ועל כן ייתכן כי בשלב הקדום היה מרחב נוסף, צפוני, שנתחם אולי ממערב בקירות 23 ו-24 ומעליו נבנה מאוחר יותר מפרץ b. גם הטיח שהובחן על הדופן הצפונית של אומנה 5 מחזק את ההנחה כי בשלב הקדום היה מרחב נוסף מצפון למפרץ a.

בשלב מאוחר יותר נבנו הקיר המזרחי של מפרץ a (3W), שחיבר בין אומנה 5 לקיר 2, וכן אומנה נוספת (20W) מצפון לאומנה 5; לא ברור אם קיר 3 ואומנה 20 נבנו בו-זמנית או בשני שלבי בנייה נפרדים. תעלת היסוד של קיר 3 (15L) חתכה את רצפת העפר (14L). אפשר שקיר 3 חסם מרחב נוסף שנמצא ממזרח למפרץ a. תעלת היסוד של אומנה 20 (22L) חתכה גם היא את רצפת העפר (18L). בשלב זה נבנתה קשת נוספת (g), שנשענה על אומנה 20 ועל קיר 24 מהשלב הקדום. קשת g צמודה לקשת f ומקבילה לה.

ממצא כלי החרס משכבה III כולל קערת פריט (Syrian Under Glaze Frit Ware; איור 1:6), המתוארכת למן אמצע המאה הי"ג ועד למאה הי"ד לסה"נ, קערה חד-גונית מזוגגת (Monochrome Glaze; איור 2:6), המתוארכת למאות הי"ג–הי"ד לסה"נ, קערה פשוטה לא מזוגגת (איור 3:6), המופיעה במאות הי"ב–הט"ו לסה"נ, וסירי בישול מהמאה הי"ג לסה"נ (איור 4:6, 5).

הממצאים בשכבה כוללים גם משקולת ברונזה מהתקופה הפאטימית (המאה הי"א לסה"נ; איור 7; עמיתי-פרייס, להלן), שהתגלתה ביסוד של אומנה 5, ומטבע של הקיסר קלאודיוס משנת 54 לסה"נ (ר"ע 161714), שהתגלה במילוי האדמה (19L) שעליו הושתת מפרץ a.

 

שכבה II — התקופה הממלוכית (אמצע המאה הי"ג עד המאה הט"ו לסה"נ). לשכבה זו יוחסו שלושה שלבי בנייה. בשלב הקדום נבנה מפרץ b (4.0 × 4.5 מ', 3 מ' גובה מרבי), לרבות קירו הצפוני (4W), ובו שתי אומנות בשני צדי הקיר (11W, 25W), ואומנה נוספת (21W), שנבנתה בפינה הדרומית-מזרחית של המפרץ, מצפון לאומנה 20. בקיר 4 נקבע פתח החדר (i). קיר 23 משכבה III המשיך לשמש גם בשכבה זו והוא תחם את מפרץ b ממערב. מפרץ b קורה בקמרון צולב, הנשען על אומנות 11, 21 ו-25 ועל קיר 23. על רצפת העפר משלב III נחשף מילוי של אדמה בצבע חום בהיר–אפור (10L). במילוי זה נמצא מטבע של באלדווין השני מלך ירושלים (1143–1163 לסה"נ; ר"ע 161712). בתוך מילוי 10 התגלה טבון (16L; איור 8), שנבנה מטין צרוף באיכות נמוכה; מסביב לטבון התגלה חומר שרוף רב. מפרץ a המשיך לשמש גם בשכבה זו לצד מפרץ b.

בשלב האמצעי נבנה בחלקו הצפוני של מפרץ a קיר 6, שחתך את מילוי אדמה 10; הוא ניגש אל קיר 1 במערב ואל הפינה הצפונית-מזרחית של מפרץ a. קיר 6 נבנה מאבני שדה במגוון מידות והשתמר לגובה מרבי של שני נדבכים; רק הפן הצפוני שלו סדור. אל קיר 6 ניגש מדרום מילוי של אדמה חומה–אפורה (26L), שהגיע עד לראש הקיר. במילוי זה נמצא מטבע מהתקופה העות'מאנית (המאה הט"ו לסה"נ; ר"ע 161713). אל הפן הצפוני של קיר 6 ואל אומנות 5, 20 ו-21 ניגשת רצפת טיח אפור–לבן (17L; איור 9). סידור אבני קיר 6 בפן הצפוני בלבד מלמד כנראה כי הקיר לא שימש מחיצה בין שני המפרצים אלא להגבהת מפרץ a. נראה כי מילוי אדמה 26 הונח במטרה להגביה את מפרץ a בשלב זה, וכי קיר 6 נבנה במטרה לתחום אותו מצפון. החלוקה לשני אזורים, נמוך וגבוה, מוכרת בבנייה העירונית בארץ ישראל החל מהתקופה הממלוכית (פוקס 87:1998, 118). האזור הנמוך של המבנה כונה קעא אל-בית, והוא שימש לעבודות הבית, ואילו האזור המוגבה נועד למגורים ושינה.

בשלב המאוחר הותקנה מעל רצפת טיח 17 רצפת גיר לבן (8L), שהושתתה על אבני שדה בינוניות וקטנות (9L, 13L). רצפה חדשה זו גבוהה מעט מראש קיר 6, ועל כן היא ביטלה אותו. רצפה 8 ניגשת אל קיר 24 ואל אומנה 21. מדרום לקיר 6 התגלו קטעי רצפת גיר נוספים, בגובה דומה לזה של רצפה 8, ועל כן סביר להניח כי הם חלק מאותה רצפה שהשתרעה גם במפרץ a.

ממצא כלי החרס משכבה II כולל קערה מעוטרת (איור 6:6), קערה עשויה ביד ומעוטרת בעיטור גיאומטרי (איור 7:6; HMGW), קרטר (איור 8:6), פך (איור 9:6), קנקן HMGW (איור 10:6) וידית קדרה (איור 11:6).

 

שכבה I — התקופה העות'מאנית (המאות הט"ז–הכ' לסה"נ). לשכבה זו יוחסו שני שלבי בנייה. בשלב הקדום נבנה החדר המזרחי של המבנה — חדר c (6 × 6 מ'). חדר זה מקורה בכיפה, ומפלסו גבוה בכמטר אחד ממפלס החדר המערבי. בשלב הבנייה המאוחר נבנה מסדרון (d), שקורה בקמרון חבית וחיבר את שני חדרי המבנה המזרחי והמערבי. בקצה הצפוני של מסדרון d נקבע פתח המבנה; הוא פונה לצפון אל חצר פתוחה, שמסביבה בנויות יחידות מגורים. בצדו המזרחי של מסדרון d נקבע פתח המוליך אל חדר c, ואילו בצדו המערבי של המסדרון נפרץ פתח (h; 2.2 מ' אורך, 2.8 מ' גובה מרבי), המוליך מהמסדרון אל מפרץ b; פתח h קורה בקשת מעט מחודדת. עוד בשלב זה נסתם פתח i שבקיר 4 הצפוני של מפרץ b, ומפלס החדר המערבי הוגבה (מפלס זה הוסר במהלך עבודות הפיקוח). ייתכן כי בשלב זה הותקנו גם נישה או חלון רבוע (j; 0.5 × 0.5 מ', 0.3 מ' עומק) בקיר 23, וכן נישה קשותה (e; 0.5 × 1.4 מ', 0.3 מ' עומק) בקיר 2; ייתכן גם כי נישות אלה הותקנו בתקופה קדומה יותר ורק נסתמו עכשיו. בקירות הצפוני והמערבי של חדר c שולבו מעל משקופי חלונות ומעל הפתח למסדרון d אבנים מעוטרות בסיתות של כוכבים מצולעים ודגמים גיאומטריים וצמחיים (איורים 10–12), וכן אבן מעובדת עגולה הבולטת מהקיר (איור 13). יש חוקרים הרואים בעיטורים אלה סמלים מאגיים (Auld 2000:361).

 
ארכיאוזואולוגיה
תהילה שדיאל
 
בחפירה נמצאו 84 עצמות בעלי חיים, חלקן בשכבה III מהתקופות הצלבנית–האיובית (50=NISP) וחלקן בשכבה II מהתקופה הממלוכית (34=NISP). הן נבדקו בשטח במטרה לזהות עליהן סימנים של מחלות, שורשים, שרפה וחיתוך. העצמות זוהו לרמת המין וחלקי השלד.
 
בשכבה מהתקופות הצלבנית–האיובית (טבלה 1) התגלו עצמות רבות ברצפה של עפר מעורב בגיר לבן (14L, 18L; 29=NISP); רובן יוחסו לצאן (22=NISP) ומקצתן יוחסו לבקר (4=NISP), לכלביים (2=NISP) וליונה (1=NISP). רוב העצמות שהתגלו על רצפה 18 מאוחות, ועל כן הן מיוחסות לפרטים בוגרים. על שלוש מהעצמות במכלול — האחת של יונה, האחת של בקר והאחת של צאן — זוהו סימני חיתוך, המעידים על ביתור לשם אכילה. על עצמות של חלקי גוף דלי בשר זוהו סימני חיתוך, שמקורם כנראה בהפשטת העור. באחת מעצמות הבקר זוהה שבר מאמץ, המעיד על שימוש בבקר לעבודה, כנראה לנשיאת משא או לחריש.

בשכבה מהתקופה הממלוכית (טבלה 2) נמצאו פחות עצמות מאלה שהתגלו בשכבה הקדומה. בתשתית רצפה עשויה מאבנים (13L) נמצאו עצמות יונים (3=NISP) ועצמות צאן (3=NISP). עצמות היונים נמצאו שלמות יחסית, והן שייכות לחלקים עשירים בבשר. גם עצמות הצאן שייכות לחלקים עתירי בשר.במילוי אדמה (10L) נמצאו עצמות צאן (13=NISP), עצמות בקר (3=NISP), עצם של תרנגול ועצם של חמור. רוב עצמות הצאן מקורן בחלקים עתירי בשר (9=NISP), וכך גם לגבי עצמות הבקר והתרנגול. לא נמצאו סימני חיתוך או שרפה.

בטבון (16L) שהתגלה במילוי אדמה 10 נמצאו עשר עצמות שרופות, שיוחסו כולן לצאן. שש עצמות מתוך העשר הן עצמות לא מאוחות, המעידות על פרטים צעירים; נראה כי פרטים אלה נאכלו בצעירותם כדי לנצל את איכות הבשר.

טבלה 1. העצמות שהתגלו בשכבה III מהתקופות הצלבנית–האיובית
לוקוס מין חלק שלד כמות
14 צאן קרן 1
מטקרפל 1
מטטרסל 2
צלע 2
טיביה 1
כלביים אגן 1
הומרוס 1
18 צאן סקפולה 1
הומרוס 1
מטקרפל 1
מטטרסל 2
צלע 3
אצבע 1
גולגולת 1
פמור 1
סקפולה 1
חוליה 1
שן טוחנת לסת עליונה M2 1
שן טוחנת לסת תחתונה M1 1
בקר אסטרגל 1
אצבע 1
שן טוחנת לסת עליונה M2 1
שן טוחנת לסת תחתונה M2 1
יונה פמור 1
19 צאן מטקרפל 5
צלע 2
פמור 2
אולנה 1
שן טוחנת לסת תחתונה M1 1
בקר אצבע 1
מטקרפל 1
צלע 1
טיביה 1
עצם ארוכה 1
אגן 1
יונה פמור 1
כלביים פמור 1
עצם ארוכה 2

 
טבלה 2. העצמות שהתגלו בשכבה II מהתקופה הממלוכית
לוקוס
מין
חלק שלד
כמות
10
צאן
צלע
5
עצם ארוכה
1
פמור
1
מטטרסל
1
אצבע
3
מטקרפל
1
הומרוס
1
בקר
עצם ארוכה
2
חוליה
1
תרנגול
הומרוס
1
סוסיים
צלע
1
13
צאן
צלע
1
חוליה
1
עצם ארוכה
1
יונה
סקפולה
1
רדיוס
1
עצם ארוכה
1
16
צאן
מטקרפל
2
הומרוס
1
צלע
1
אצבע
1
חוליה
3
אולנה
1
עצם ארוכה
1

 
משקולת ברונזה
ניצן עמיתי-פרייס
 
ביסוד של אומנה 5 התגלתה משקולת דמוית חבית מברונזה של 5 דרהם (5W, סל 135; 14.06 גרם; 1.56 ס"מ קוטר מרבי, 1.05 ס"מ גובה; איור 7). היא דומה למשקולת של 14.5 גרם שנמצאה בקיסריה (Holland 2009:43, No.114) ולמשקולת של 15.53 גרם שנמצאה ברמלה (Khamis 2010:282). המשקולת נושאת על אחד מבסיסיה דגם של משולש חרות. טיפוס המשקולת ומשקלה מוכרים, אך אין הקבלה לדגם משולש או לדגם אחר חרות על משקולת. במשקולות דומות נחרתה לעתים על אחד מהבסיסים כתובת, כמו למשל במשקולת של 10 דרהם מקיסריה (הכתובת לא קריאה; Holland 2009:43, No. 115). ייתכן שהמשולש הוא סימון של סוחר, שסימן את המשקולות שהיו ברשותו ושימשו אותו למסחר.
 

בחפירה התגלו שלוש שכבות בנייה מתקופות שונות, ובכל אחת מהן כמה שלבי בנייה. מתחילה, בתקופות הצלבנית–האיובית (שכבה III), נבנה מפרץ a; נראה כי מצפון לו וממזרח לו היו בנויים מרחבים נוספים. בתקופה הממלוכית (שכבה II) נבנה מצפון למפרץ a מפרץ b. בתקופה העות'מאנית (שכבה I) נבנה חדר c ממזרח לשני המפרצים, ובשלב כלשהו נפרץ פתח המחבר ביניהם. לאורך התקופות נערכו בתוך מרחבי המבנה שינויים ותוספות בנייה.