החפירה נערכה בלב הר ציון, במרחק כ-20 מ' ממזרח למתחם 'קבר דוד'. בקרבת מקום נערכו בעבר חפירות אחדות, ובהן חפירות המשלחת הגרמנית מסוף המאה הי"ט (Vincent and Abel 1922:431–440) וחפירות ברושי (תשל"ג; Broshi 1976). לאחרונה נערכה חפירת הצלה מדרום לחפירה הנוכחית (ספיר 2015). בשנים האחרונות מנוהלת חפירה סמוך לאתר מצפון-מזרח (2010 Gibson). בחפירות אלה נחשפו שרידים למן תקופת הברזל ועד לתקופה העות'מאנית, ובהם ייצוג נכבד לשלהי ימי הבית השני.

קודם לחפירה נוקתה ותועדה מערכת של קמרונות צולבים ובה שני חללים, המתוארכת לתקופה העות'מאנית. החפירה נערכה בחלל המערבי במערכת זו. נוקה שטח (25 מ"ר) שבמרכזו נחפר ריבוע (כ-12 מ"ר), ונחשפו שלושה שלבי בנייה: שרידי הבנייה הקדומים תוארכו לתקופת הברזל 2ב'; מעליהם נחשפו שרידי בנייה מונומנטלית של מבנה אמידים מסוף ימי הבית השני; וכן נחשפו שרידי קיר מונומנטלי שנבנה לאחר צאת מבנה האמידים משימוש. הממצא הקרמי מהחפירה מתוארך לתקופת הברזל 2ב' ולתקופה הרומית הקדומה; חלקו התגלה אמנם במילויי אדמה מעורבים, אך חלקו התגלה בשכבות נקיות המתארכות את השרידים הבנויים משני שלבי היישוב הקדומים.

 

תקופת הברזל 2ב'. נחשפו שרידי מבנה שהשתמרו ממנו שני קירות מקבילים (איורים 2, 3). הקיר הצפוני (12W) נבנה מאבנים מהוקצעות מלבניות בגודל בינוני, וביניהן חומר מלכד על בסיס אדמה; הוא השתמר לגובה שלושה נדבכים (כ-0.5 מ'). מן הקיר הדרומי (15W) נחשף רק הפן הצפוני (3.3 מ' אורך). לא נחשף מפלס רצפה בין הקירות, אולם בשכבות המילוי שביניהם (108L) ומצפון לקיר 12 (109L) נמצאו שברי כלי חרס מן המאות הט'–הח' לפסה"נ (להלן). החפירה לא העמיקה עד ליסודות.

 

סוף ימי הבית השני. על שרידי המבנה הקדום נבנו קירות חדשים (10W, 11W; איור 3). קיר 11 (כ-0.6 מ' גובה השתמרות מרבי) נבנה על גבי קיר 12 הקדום. הקיר נחשף שדוד והשתמרותו גרועה; חלקו המזרחי השתמר לגובה נדבך אחד מעל ליסוד, וחלקו המערבי השתמר לגובה היסוד בלבד. הקיר נבנה מאבנים בינוניות, בשילוב אבן גזית יחידה, טוחה משני צדיה בטיח מוחלק באיכות גבוהה. בפן הצפוני של הקיר התגלו שרידי טיח מכויר (stucco) בעיטור המדמה בנייה בסיתות שוליים (איור 4). על הפן הדרומי של הקיר השתמרה שכבת טיח מוחלקת, שחוספסה בהכנה לשכבת טיח חדשה (איור 5).

קיר 10 נחשף חלקית בדרום השטח (10W; 4 מ' אורך חשיפה, מהם 2.8 מ' בתחומי החפירה, כ-0.8 מ' גובה השתמרות); בנייתו איתנה והוא נבנה מעל קיר 15 מהשלב הקדום. הקיר נבנה מאבנים מסותתות גדולות וליבה של אבנים מהוקצעות בינוניות שלוכדו בחומר מליטה אלסטי צהבהב. בחתך הדרומי של החפירה נראים שרידי קיר (13W), אולי המשכו של קיר 10 למזרח אל מחוץ לשטח החפירה.

אל קיר 11 ניגשת מצפון רצפה (107L), העשויה גיר כתוש (2 ס"מ עובי); היא השתמרה חלקית. על הרצפה נמצאו אבני מפולת אחדות ושברי כלי חרס וסטוקו רבים. גם בשכבות המילוי שבין קיר 10 לקיר 11 (102L, 104L) ומצפון לקיר 11 (105L) נתגלו חרסים רבים המתוארכים לשלהי ימי הבית השני (להלן) וכן שבר אגן גדול עשוי אבן קירטון (איור 23:9) וכמה שברי כלי זכוכית המתוארכים למאה הא' לפסה"נ. עוד נמצאו במילויים אלה שרידים רבים של טיח וסטוקו שעיטרו את קיר 11 וכנראה גם את יתר קירות המבנה שלא השתמרו. עיטורים אדריכליים בסטוקו ובפרסקו נתגלו בעבר בחפירות בתי אמידים בהר ציון וברובע היהודי. בין קיר 10 לקיר 11, במילויים הנמוכים ממפלס הרצפה (108L), נתגלו ארבעה מטבעות ברונזה מימי החשמונאים (ר"ע 158261–158264); שלושה הם מימי אלכסנדר ינאי, מהם שניים מטיפוס המתוארך עד לשנת 80/79 לפסה"נ (ר"ע 158262, 158264), ושלישי מסוף תקופת שלטונו והוא נושא את הכתובת 'ינתן' (ר"ע 158261). כן נתגלה מטבע ברונזה בעריך בינוני המתוארך לימי מתתיהו אנטיגונוס (ר"ע 158265), שנחשף בתשתית רצפה 107.המטבעות מתארכים את הקמת המבנה למאה הא' לפסה"נ; השימוש במבנה נמשך אל תוך המאה הא' לסה"נ.

 

לאחר סוף ימי הבית השני. מצפון לשטח החפור השתמרו חשופים מעל פני השטח שרידי בנייה איתנה (9W; 2 × 3 מ', 2.3 מ' גובה השתמרות; איור 6). השרידים 'צפים' מעל שרידי הבנייה מסוף ימי הבית השני ולפיכך מאוחרים להם, אולם לא ניתן לתארכם.

 

הממצאים. הממצא הקרמי מהחפירה התגלה במילויי אדמה מעורבים, והוא מתוארך לשתי תקופות עיקריות: הברזל 2ב' (המאות הט'–הח' לפסה"נ) והרומית הקדומה (המאה הא' לסה"נ). מתקופת הברזל 2ב' נמצאו קערות ישרות דופן (איור 1:7–3), קערות שלהן שפה מעובה (איור 4:7–7), קרטרים (איור 8:7–10), סירי בישול (איור 11:7, 12), פכית מחומר שחור (איור 13:7), קנקנים (איור 14:7–17), וכן פלך עשוי חרס (איור 18:7) מטיפוס 'דמוי סופגניה' (Shamir 1996:136). חלק מהכלים, בעיקר הקערות, מורקו במירוק אבניים וחלקם במירוק פרוע (איור 8). מכלול הכלים המתוארך לתקופת הברזל דומה למכלולים הגדולים שפורסמו מחפירות עיר דוד משכבות 10–15 (De Groot and Bernick-Greenberg 2012:57–248) ולמכלולים מחפירות הרובע היהודי שכבות 7–9 בשטח A, שכבות 6–7 בשטח W, שכבות 8–9 בשטח 2X ושכבות 4 ו-6 בשטח E (De Groot, Geva and Yezerski 2003; Yezerski 2006:84–93). מכלולים אלה מתוארכים לתקופת הברזל 2. על סמך הקבלות אלה ובעיקר על סמך הקערות והקדרות שעליהן מירוק פרוע, יש לתארך את המכלול למאות הט'–הח' לפסה"נ.

משלהי ימי הבית השני נמצאו קערה (איור 1:9), בסיס קערת טרה סיגלטה (איור 2:9), סירי בישול (איור 3:9–8), קנקנים (איור 9:9–14), בקבוק (איור 15:9), פכים (איור 16:9–18), פכית (איור 19:9), ידית קנקן שעליה חרותת של שני קווים מקבילים וקווים אנכיים חוצים (איור 20:9) וידית צפחת (איור 21:9). ידית קנקן דומה ועליה חרותת נמצאה בחפירות הרובע היהודי, שם החרותת הושוותה לחותמות דומות שנמצאו על ידיות קנקנים מעיר דוד, שעליהן נכתבו האותיות י' ו-ה' בכתב עברי קדום (Ariel and Shoham 2000; Reich 2003). כן נמצאו נר מקורצף (איור 22:9), שבר של אגן גדול מאבן קירטון (איור 23:9) ושברי כלי זכוכית אחדים המתוארכים למאה הא' לפסה"נ. מכלול זה דומה למכלולים מחפירות הרובע היהודי, המתוארכים למן המאה הב' לפסה"נ ועד למאה הא' לסה"נ (Geva and Rosenthal-Heginbottom 2003; Geva and Hershkovitz 2006).