זוהו כעשר ערמות אשפה גדולות, מהן נבדקו ארבע (4, 6, 9, 10; איור 1). נחפרו חמישה ריבועי בדיקה (1 × 1 מ'; בערמה 4 נפתחו שני ריבועים [A4, B4]) במטרה לדגום חומר בוטני מהמפלס העליון של ערמות האשפה לצורך תיארוך בשיטת פחמן 14. בכל ריבועי הבדיקה נמצאו מטבעות וזרעי דגנים שטרם זוהו.
 
ערמה 4 (איור 2). נבדקה ערמת אשפה גדולה, שאורכה עשרות מטרים והיא משתרעת במדרון שלוחה תלול מדרום-מערב לכנסייה הדרומית. ריבוע A4 נחפר בחלקה העליון של הערמה, וריבוע B4 במורד הערמה. בשני הריבועים נחשפה שכבת הצטברות אפורה ותחוחה (0.2 מ' עובי מרבי) ונאספו חרסים שתוארכו לתקופות הרומית, הביזנטית והאומיית. בריבוע B4 נמצאו גם חרסים אחדים מהתקופה העבאסית.
 
ערמה 6. נבדקה ערמת אשפה קטנה ותחוחה (כ-15 × 20 מ') בגוון אפור כהה, שהצטברה מעל מבנים שנהרסו בתחום היישוב. בריבוע הבדיקה (0.2 מ' עומק מרבי; איור 3), מעל מפולת של אבנים קטנות (לא נחפרה), נחשפו מפלסי סדימנט כהים, ובהם חרסים שתוארכו לתקופה הביזנטית, וכן גללי צאן ובקר.
 
ערמה 9. מחוץ ליישוב נבדקה ערמת אשפה גדולה, סגלגלה (מעל 40 × 60 מ', מעל 4 מ' גובה), שבחלקה הדרומי שיפוע תלול. בריבוע בדיקה בראש הערמה (0.2 מ' עומק מרבי) התגלו מפלסי סדימנט שגונם אפור כהה ובהיר לסירוגין, ובהם חרסים מהתקופות הרומית, הביזנטית והאסלאמית הקדומה.
 
ערמה 10. מחוץ ליישוב נבדקה ערמת אשפה סגלגלה ותחוחה (20 × 30 מ') בגוון אפור, הבולטת מעל פני השטח. בריבוע בדיקה בחלקה העליון (0.2 מ' עומק מרבי) נחשפו הצטברויות שגונן אפור כהה ובהיר לסירוגין, ובהן חרסים מן התקופות הרומית והביזנטית. על פני השטח התגלו פריטי צבא בני זמננו ורעפים.
 
ערמות האשפה מחוץ לתחום היישוב מלמדות על השלכת אשפה באופן מאורגן וציבורי בשיא התפשטות היישוב. לעומת זאת, סביר להניח כי הערמות שהתגלו מעל שרידי מבנים בתוך שטח היישוב, מצביעות על הצטמצמותו. הממצאים שהתגלו בערמות האשפה כוללים גם מעט כלי חרס מהתקופה הרומית אך תיארוך השלכת הערמות נקבע לפי ממצא כלי החרס המאוחרים שנאספו בחפירתם לתקופה הביזנטית (המאות הה'–הז' לסה"נ) ולראשית התקופה האסלאמית הקדומה (המאות הז'–הח' לסה"נ). מידע עתידי ממטבעות שהתגלו ובעיקר מתיארוך זרעי הדגנים עשוי לשפוך אור על תהליך קריסת היישוב בניצנה בפרט ועל קריסתם של יישובי הנגב בכלל.