החפירה נמשכה בשטחים שנחפרו בעונות הקודמות בחלקו הדרומי-מערבי של התל (איור 1). נמשכה חשיפתם של מבנים מן התקופות ההלניסטית והרומית במחיצה דמוית ר', המפרידה בין שטחים 1D ו-2D לבין שטח 4D, וכן בריבועים המזרחיים ביותר בשטח 1D שלא נחפרו מאז עונת 2006. שרידים קדומים יותר — מתקופות הברזל המאוחרת והפרסית — נחשפו בפינה הדרומית-מערבית של שטח 2D. בשטח 5D מערב, בחלקו הנמוך ביותר של המדרון הדרומי של התל, פורק המבנה האיתן משלהי תקופת הברזל ('המגדל'), שנבנה מאבנים גדולות במיוחד (בולדרים), כדי לחשוף את 'בית החצר' ומבנים קדומים יותר מתקופת הברזל.

 
שטח 2D
תקופת הברזל. החפירה בשטח 2D התמקדה ביחידה אחת מתקופה זו המשתרעת בקצה הדרומי של השטח. מטרת החפירה הייתה לרדת למפלס של שאר הריבועים בחלק זה של השטח, המכונה '2D עליון'. בשטח זה נחשפו בעונות הקודמות קצותיהם של שני מכלולים גדולים הנמשכים מערבה, אל מתחת לשטח 1D, וצפונה מתחת לשטח 4D. החלק התחתון של מכלולים אלה (ה'בסטיון') מקיף את שלוחת הכורכר בקצה הדרומי-מערבי של התל. הוא הוקם בחלקה הקדום של תקופת הברזל 1 (שלב 2/13D של אופק 1aIr, או קודם לכן; טבלה 1). מעל הבסטיון הוקם בשלב 2/7D מכלול גדול נוסף (b|Ir2a), הכולל קיר איתן שנבנה מראשי גזית והוקם בקצה המזרחי של פודיום ('ארמון טפת'; איור 2).
 
טבלה 1. שלבים כרונולוגיים בשטח 2D
שלב
אופק*
שרידים עיקריים
D2/1
lRm מבנה תעשייתי עם יסודות בטון מסיביים
D2/2 eRm מבנה מחצץ ומלט
D2/3 eRm–lHl בניין הראשים הצרים
D2/4 eHl קיר תאים רחב של מתחם הבניין ההלניסטי, ומבנני מגורים מדרום לו
D2/5 Pr מבני מגורים עם קירות גזית
D2/6 Ir2b–c מרחב תעשייתי פתוח עם בורות
D2/7 Ir2a|b פודיום מסיבי בנוי גזית של ארמון טפת ומרחב פתוח ממזרח לו
D2/8a–b Ir2a 'בית בני' בית אבן מונומנטלי וחומת הים קיר הבסטיון לאורך צדו המערבי של השטח
D2/8c Ir1|2
D2/9–10 Ir1b בניין לבני הבוץ
D2/11 Ir1b  
D2/12 Ir1a|b   'בית נתי'

D2/13

Ir1a(l)

הרס בשרפה

* להגדרות ומונחים לשלבים מהתקופות הפרסית–הרומית, ר' Nitschke, Martin and Shalev 2011 ולתקופת הברזל, ר' Gilboa and Sharon 2008

 

השרידים הקדומים ביותר שנחשפו בחלקו התחתון של השטח הם תעלת שוד של החזית המזרחית של ארמון טפת (10606W) והמשכו של משטח הכורכר שממערב לו (ר' איור 2; מצקביץ, גלבוע ושרון 2014). דומה כי משטח הכורכר וקיר 10606 התקיימו זה לצד זה, שכן תעלת השוד עברה מעל קיר הבסטיון. ההנחה מזה זמן מה היא כי ארמון טפת ביטל את השימוש בבסטיון (Gilboa and Sharon 2008), אך רק כעת אפשר היה לאשש הנחה זו. אחת ההשלכות של יחס סטרטיגרפי זה היא שפעילות הבנייה בשלב 2/7D שינתה את הטופוגרפיה בחלק זה של התל. את מקומו של מבנה מבוצר ששלט על השטח שממזרח לו, אך שטחו הוגבל לאזור הבסטיון, החליפה הגבהה של כל האזור למפלס אחיד.

ניתוח ראשוני של מכלול כלי החרס מתעלת השוד מראה את השתלשלות האירועים הבאה: קיר הבסטיון עמד ושימש עד תקופת הברזל 2א' (שלב 2/8D, אופק Ir2a); בשלב 2/7D (Ir2a|b) האזור עבר שינויים קיצוניים, כאשר מעל האזור המוקף על ידי הבסטיון הוקם פודיום שקיר 10606מסמן את צדו המזרחי; מבנה זה יצא משימוש בשלב 2/6D (Ir2b) מכיוון שהוא נחתך על ידי בורות מתקופה מאוחרת זו. עם זאת, לפחות חלק מאבני הגזית של 10606 נשדדו רק מאוחר יותר, בתקופה הפרסית (שלב b2/5D; המאה הה' לפסה"נ), אז החלה פעילות בנייה חדשה באזור.

 
התקופה הפרסית. המקטע העומד האחרון של קיר החזית הדרומית של המבנן הצפוני מהתקופה הפרסית באזור 2D נחשף והוסר לחלוטין בעונה זו. אחת האבנים ששימשו אומנה בקיר זה הייתה לוח כורכר ענק, מסותת משני צדיו, שעבר שני שלבי שימוש לפני שהפך לבסוף לאומנה בקיר זה. השימוש הראשוני או ייעודו של לוח זה נותר עלום, וסיתותו מעולם לא הסתיים. לוח זה שימש בשימוש משני משטח סחיטה של בית בד מטיפוס קורה ומשקולות (איור 3). בעוד שבתי בד מסוג קורה ומשקולות כאלה התגלו בכל רחבי הלבנט בתקופת הברזל, טיפוס מסוים זה הכולל בור איגום צדי (כלומר זרבובית הפונה הצדה) מיוחד לצפון ישראל (פרנקל תשמ"ז).
 

התקופות ההלניסטית והרומית. בריבועים המערביים של שטח 2D המשיכו החופרים לחשוף שרידים מהתקופות ההלניסטית והרומית שנמצאו בשנת 2011 ובעונות הקודמות, הרחיבו את השטח מערבה וכללו את הריבועים המזרחיים של שטח 1D. מטרת פרויקט זה הייתה להבהיר בצורה ברורה יותר את רצף מבני הציבור המאכלסים את מרבית שטחים 1D, 2D ו-4D.

מבין המבנים הגדולים הללו ('מתחם הבניין ההלניסטי', המכונה בדיווחים קודמים 'המבנה ההלניסטי המונומנטלי') הקדום ביותר הוא מתחם בעל שני אגפים, המאופיין בקירות רחבים שנבנו בטכניקות של פסאודו-טלאיו (pseudo-telaio) באגף הדרומי-המערבי (שטח 1D) ובניית תאים ב'בניין הראשי' (בעיקר בשטח 4D, להלן; אך גם בשטחים 1D ו-2D; למינוח בניית גזית, ר' שרון 2009). למרות שהגבולות הצפוניים של הבניין הראשי נותרו לא ברורים, ניתן לאמוד את גודלו המזערי של מתחם הבניין ההלניסטי. אנו יודעים שמידות הבניין הראשי בשטח 4D היו לפחות 22.5 × 26.0 מ' (לאורך הצירים מזרח–מערב וצפון–דרום, בהתאמה), וכי מידות האגף הדרומי-המערבי בשטח 1D היו כ-13 × 24 מ'. בהתאם, אנו מעריכים כי שטח המתחם הכולל היה לפחות 900 מ"ר. מאוחר יותר בתקופה ההלניסטית נבנו מעל מתחם הבניין ההלניסטי מבנים שלהם קירות גזית צרים הרבה יותר, בטכניקות של ראשים ופתינים ואומנות גזית ('בניין הראשים הצרים'). בתקופה הרומית השטח הפך לאזור תעשייתי (איור 4; לדיון נוסף, ר' Nitschke, Martin and Shalev 2011).

השרידים שנחפרו בחלק הדרומי של שטח 2D (26087W, 26246W ושלב B של 26119W; איור 4), יחד עם הקירות שנמצאו קודם לכן בשטח 1D (16325W, 16550W), שייכים למבנה שהוקם על גבי האגף הדרומי-המערבי של מתחם הבניין ההלניסטי. רצפות ומתקנים ביתיים שנמצאו בחדר הצפוני של בניין מאוחר זה מעידים כי היה זה בית מגורים מהתקופה ההלניסטית המאוחרת. ממזרח לקיר 26246 נחשפו שני קירות (17534W, 2-661D11W; איור 5) שנבנו בכיוון צפון–דרום בשונה מהכיוון של קיר 26246. אנו מציעים שקירות אלה שייכים לבניין אחר שהשתרע מזרחה לשטח D2. הצורה הלא סדירה של החדרים בבניין זה מעניינת, אך שינוי בכיוון של בתים סמוכים אינו יוצא דופן בתקופה ההלניסטית בתל דור. בנאי תקופה זו יצרו מדי פעם חדר טרפזי, כמו גם בליטות בקירות החזית (כפי שנראה באיור 5 למטה), כדי לקיים תכנית קבועה למדי למבננים, בנוסף לעובדה שהתכנון העירוני הבסיסי התחשב בטופוגרפיה של האתר (Shalev and Martin 2012).

 
שטח 4D
בחלקה המזרחי של המחיצה שבין שטח 2D לשטח 4D נחשף רצף אדריכלי מהתקופות ההלניסטית המאוחרת–הרומית (טבלה 2). השריד הקדום ביותר כאן הוא המשך דרומי של הקיר התאים המזרחי של הבניין הראשי של מתחם הבניין ההלניסטי שיוחס לשלב 4/4D (מצקביץ, גלבוע ושרון 2014).
 
טבלה 2. שלבים כרונולוגיים בשטח 4D, התקופות המאוחרות
שלב
אופק
מאפיינים עיקריים
4/1D
Rm
מכלול תעשייתי ובו שלושה שלבי משנה
4/2D
lHl
קירות מאבני גוויל
4/3D
mHl
בניין הראשים הצרים
4/4D
eHl
מתחם הבניין ההלניסטי
4/5D
Pr
לא חפור
 

ממערב לקיר התאים, ולכן בתוך הבניין הראשי הקדום, נחשפה אומנה (4-950D13W; איור 6), שזוהתה כאומנה רביעית מתוך שש אומנות משוערות של בניין גדול מהתקופה הלניסטית משלב מאוחר יותר באותו שטח (שלב 4/3D; מצקביץ, גלבוע ושרון 2014). על האבן המזרחית ביותר של אומנה זו חקוקים שני תווי סתתים: האחד הוא האות היוונית אלפא, והשני הוא אולי קלשון או האות פסי היוונית (איור 7). האות סיגמה נמצאה בעבר על אבן באומנה הדרומית-המערבית (מצקביץ, גלבוע ושרון 2014).

מתקן סגלגל (4-915D13L; איור 8) שנמצא ישירות על גבי אומנה 4-950D13, ניגש לקיר מהתקופה הרומית הקדומה (שלב 4/2D) שכיוונו צפון–דרום (4-733D11W; מצקביץ, גלבוע ושרון 2014), ולכן גם הוא שייך לשלב 4/2D. מכיוון שהאומנות חייבות להיות קדומות לשרידים אלה מהתקופה הרומית הקדומה, אנו משייכים אותן לשלב 4/3D, בן זמנם של קירות בניין הראשים הצרים.

בחלק הדרומי של שטח 4D התגלו קטעים נוספים מהקירות הפנימיים של מתחם הבניין ההלניסטי (שלב 4/4D). קיר אחד משני קירות צמודים (4-988D13W, 4-989D13W; איור 9( נחתך כאן על ידי קיר גזית דק של שלב 4/3D (17605W; איור 4(, הכולל שני נדבכים שנבנו בשיטת ראש ופתין ומונחים על נדבך תחתון עשוי מראשים בלבד.

בחלק המערבי של שטח 4D נחשף בחפירה רצף של מתקנים (איור 10), השייכים לשלב האחרון של ההתיישבות בשטח זה (שלב 4/1D). המתקן המלבני נבנה מחדש שלוש פעמים (c–a4/1D), תוך שינוי כיוון הפתח ומשטח העבודה שבחזיתו. מפלסי הטין בתוך המתקן היו שרופים מאוד, דבר המצביע על כך שהם שימשו לטכנולוגיה כלשהי הדורשת טמפרטורה גבוהה. מתקנים אלה נבנו בשיטה דומה לכבשנים/בתי יציקה של התקופה הרומית (1-321D05, 1-117D05; שלב 1/1D; איור 11), שנמצאו בעבר במרחק כ-10 מ' מערבה בשטח 1D. אחד מהם זוהה באמצעות ניתוח משקעים כבור יציקה לייצור חפצי ברונזה-עופרת (Eliyahu-Behar et al. 2009).

 
שטח 5D
שלב 5/9D. רק החלק המערבי של שטח זה נחפר השנה, ונחשפו בו שרידים מתקופת הברזל (טבלה 3). יסודות המגדל המרובע של שלב 5/8D (מצקביץ, גלבוע ושרון 2014) הוסרו במטרה לחשוף עוד יותר את האגף המערבי של בניין החצר שמתחתיו (שלב 5/9D). המשכן של כמה רצפות בנות זמנו של  המגדל, ובורות מאוחרים יותר (שלב 5/7D) נחשפו ונחפרו במלואם, כך שכיום השרידים הגלויים בחלק זה של השטח שייכים כולם לשלב 5/9D ולשרידים קדומים יותר.

החפירה נמשכה בשלושה חללים מוארכים (חדרים 1–3; מצקביץ, גלבוע ושרון 2014; איור 12) המשתרעים ממערב לחצר המרכזית של בניין החצר. בשלושת החדרים יש לפחות שני שלבי התיישבות, שניתן לקשר עם שני שלבי התיישבות הקדומים ביותר בחצר הבניין שנמצאת ממזרח להם. השלב המאוחר בשלושת החדרים (שלב b5/9D) כולל רצפת כורכר, ריצוף עשוי חצץ וטבון בחדר 1; רצפות טיח ואגן עשוי לבני בוץ בחדר 2 (איור 13); ורצפת כורכר בחדר 3. שרידים אלה חתמו סדרה נוספת של רצפות ומשטחים מלבני בוץ או ריצופים (שלב c5/9D) בחדרים 1 ו-2. למרות שהחרסים שנאספו מהרצפות של חדרים אלה היו מועטים, הרי שניתן לתארך באופן זמני את המכלולים של שלב c5/9D לתקופת הברזל 1|2 או 2א. תאריך זה מוקדם רק במעט מהתאריכים של שלבי המשנה הבאים של החדרים.

ייתכן שהריכוזים של לבני בוץ הקשורים לחדרים 1–3 קדמו לבניין החצר משלב 5/9D, ושולבו ברצפותיו לאחר שיצאו משימוש כקירות. עם זאת, נראה כי מתקן 5-155D13L (שלב 5/9D) הוקם לאורך הפן המערבי של קיר (5-918D10W) של חדר 2, ועל כן סביר להניח כי חדר זה אכן היה חלק בלתי נפרד מבניין החצר, ולא שייך למעבר בין בניין החצר לבניין אחר שממערב לו.

 

טבלה 3. שלבים כרונולוגיים בשטח D5, התקופות הקדומות

שלב

אופק

שרידים עיקריים

5/6D

Pr

קירות מבנן

5/7D

Ir2b–c
בורות

5/8D

Ir2b

יסודות של מגדל מרובע

5/9D

Ir2a

בית החצר

5/10D

Ir1|2

מפלסי פיטוליטים

5/11D

Ir1a(l)

מבנה מגורים שנהרס בשרפה

5/12D

Ir1a(e)

מבני מגורים

 

שלבים 12–5/10Dקטעים אחדים של קירות לבני בוץ בחלק הדרומי של שטח 5D מערב מייצגים שלב קדום של בניין החצר או מבנה אחר שקדם לשלב 5/9D, אך עם מתאר דומה. קירות אלה יוחסו באופן זמני לשלב 5/10D (תקופת הברזל 1|2). השרידים שנחשפו כוללים ארבעה קירות – שלושה קירות בכיוון צפון–דרום, שנבנו במתאר ואוריינטציה דומים לאלה של הקירות הארוכים של בניין החצר שמעליהם; וקטע קצר של קיר בכיוון מזרח–מערב (איורים 12, 14; 5-165D13W, 5-166D13W, 5-190D13W, 5-212D13W).

שלא כמו בחלק הדרומי של שטח 5D מערב, בחלק המרכזי של שטח 5D, שנחפר בעונות הקודמות (גלבוע, שרון ושלו 2010), נבנו קירות החצר מאבנים עם יסודות עמוקים הרבה יותר מאלו של האגף המערבי, ולא נמצאה כל עדות לשלב אדריכלי קדום יותר מלבד הגבהת רצפת החצר. סדרה של תעלות שוד ומתקנים שנמצאו מתחת לחצר ויוחסו לשלב 5/11D, וקירות לבני בוץ משלב 5/12D (גלבוע, שרון ושלו 2010: איור 12) היו שייכים לבניינים עם תכנית וכיוון שונים לחלוטין מאלה של בניין החצר. שלב 5/10D כולל – לפחות בשטח החצר – משקע עבה דמוי משטח של פיטוליטים ללא שרידים אדריכליים הקשורים אליו.

 
סיכום. מתאם הסטרטיגרפיה בין החצר המרכזית לאגף המערבי של בניין החצר אינו ודאי. ישנם לפחות שלושה תרחישים אפשריים:
(1) הבניין המקורי מלבני הבוץ נבנה בשלב 5/10D והתקיים רק באגף המערבי של בניין החצר המאוחר יותר, וצמוד לשטח פתוח ששימש לאחזקת בעלי חיים, ומכאן משקע הפיטוליטים העבה. בתרחיש זה, החצר והאגף המזרחי התווספו מאוחר יותר, בשלב 5/9D. במקביל הוחלפו קירות הלבנים של האגף המערבי בקירות עם יסודות אבן עמוקים.
(2) לחילופין, ייתכן כי המבנה כולו על אגפיו וחצרו, נבנה במקור מלבני בוץ בשלב 5/10D. כאשר הוא שופץ בשלב 5/9D, נבנו קירות האבן של האגף המערבי על גבי קירות לבני הבוץ הקודמים, ואילו סביב החצר נחפרו יסודות הקירות לעומק רב יותר, תוך הריסה מוחלטת של קירות לבני הבוץ הקודמים.
(3) אפשרות נוספת היא שההתאמה לכאורה בין קירות הלבנים והאבן בחלק הדרומי-המערבי של שטח 5D היא מקרית בלבד, וקירות הלבנים שנחשפו בחלק התחתון של המדרון שייכים למעשה לשלב 5/11D, או אפילו לשלב קדום עוד יותר.
חשוב גם לציין כי כל קירות לבני הבוץ משתרעים מדרום לקו המשוחזר של חומת העיר של שלב 5/9D שלא השתמרה בחלק זה של השטח, אך הם בתוך השטח המוקף בחומת העיר שיוחסה באופן זמני לשלב 5/12D (מצקביץ, גלבוע ושרון 2014).