בחודש אוקטובר 2020 נערכה חפירת הצלה ברחוב השילוח בטבריה (הרשאה מס' 8848-A; נ"צ 250984-1012/743096-180; איור 1),לקראת בנייה. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון שמואל טרבלסי, נוהלה על ידי ח' ממליה (צילום שטח), בסיוע י' יעקובי (מנהלה), ח' טחן-רוזן (ציור כלי חרס), ע' עמוס (תכניות), י' אשר (מעבדה אנליטית), א' זינגבוים, ר' בארי, ע' עמוס וי' אלכסנדר (ייעוץ והנחיה) וכן קבוצת פועלים מכפר מנדא.
נפתח ריבוע חפירה (25 מ"ר) במדרון המזרחי של רכס המשתפל אל הכנרת, במרחק כ-370 מ' ממזרח לחופה. נחשפו שרידי מתקן לאגירת נוזלים, המתוארך לתקופה הרומית (המאות הא'–הד' לסה"נ), ותועדו שרידי קיר איתן בחתך שנעשה בעבודה של כלים מכניים.
בחפירה נחשף נדבך אחד של קיר איתן (50W; 4.8 מ' אורך חשיפה, 0.9 מ' רוחב; איורים 2, 3), שנבנה בכיוון מזרח–מערב משתי שורות של אבני גיר, ובתווך אבנים קטנות, שלוכדו בכמות רבה של חומרי מליטה. אבני הפן הצפוני של הקיר יושרו וטויחו בשכבה עבה של טיח בהיר, שמעורבים בו חצצים קטנים וכהים. אל קיר 50 ניגשת מצפון רצפה (105L) עשויה מטיח, הדומה לזה שנמרח על הפן הצפוני של הקיר. מתחת לרצפת הטיח התגלתה תשתית של אבנים מהודקות (106L), הניגשת גם היא אל קיר 50 מצפון. התשתית נבנתה על גבי אדמה שמעורבים בה אבני בזלת (107L). בשלב כלשהו נבנתה צמוד לקיר 50 מצפון תוספת בנייה של שורת אבנים (51W); היא פגעה ברצפת הטיח ועל כן חלקים ממנה מושתתים הישר על תשתית האבנים (איור 4).
חומרי המליטה הרבים וחיפוי הטיח העבה מעידים כי השרידים שנחשפו הם חלק ממתקן לאגירת נוזלים, אולי בריכת מים. היעדר חומרי מליטה וטיח על שורת אבנים 51 מלמד כי היא לא הייתה חלק מקיר המתקן האטום לחדירת נוזלים.
ממצא כלי החרס שהתגלה על הרצפה ובתשתיתה מתארך את המתקן לתקופה הרומית (המאות הא'–הד' לסה"נ), וכולל בעיקר קערה מטיפוס כפר חנניה (1D; איור 1:5), שני סירי בישול מטיפוס כפר חנניה (4A; איור 2:5, 3) וקנקן ממשפחת כלי שיחין (איור 4:5).
במרחק 8.2 מ' ממערב לקיר 50, במעלה מדרון, תועדו שרידי קיר איתן נוסף (52W; כ-0.8 מ' רוחב; איור 6), שנבנה בתוך תעלת יסוד (1.5–1.6 מ' עומק), שנחתכה על ידי כלים מכניים. הקיר נחשף בחתך בקרקע בשני מקומות (108L, 109L), המרוחקים כ-12 מ' זה מזה, משני עברי בור תשתית. קיר 52 נבנה מאבנים גדולות, וביניהן התגלו שרידים מעטים של חומרי מליטה. הממצא הקרמי שנאסף מהחתך הדרומי (לא צויר) מתוארך אף הוא לתקופה הרומית (המאות הא'–הד' לסה"נ).
זינגבוים א', אהרוני א' ואבשלום-גורני ד' תשע"ט. שרידים מהתקופה הרומית עד הצלבנית בטבריה, מלון אביב. עתיקות 92: 63–88.
Stepansky Y. 2008. Tiberias. NEAEHL 5. Pp. 2048–2053.