שטח החפירה (כ-75 מ"ר) נפתח בחלקו הדרומי-מערבי של כפר יסיף, ונחשפו בו שרידים של שלושה מבנים (IIII; איור 2) וקיר ארוך (123W), שנבנו על סלע האם. כן התגלה ממצא קרמי המתוארך ברובו לתקופה הביזנטית וממצא זכוכית (גורין-רוזן, להלן) משלהי התקופה הביזנטית וראשית התקופה האומיית.

גרן תעד במקום אבני גזית ובורות מים (גרן תשמ״ז:3). בסקרים ובחפירות שנערכו באזור בעבר נחשפו שרידי בנייה מהתקופות ההלניסטית והביזנטית–הממלוכית ונמצאו חרסים למן התקופה הפרסית ועד לתקופה הממלוכית (אביעם תשנ"ט; זידאן 2017 [איור 1: 7595-A]; סנצ'ס סטרחר 2020א [איור 1: 8683-A], ור' שם הפניות ומספרי הרשאה של חפירות בסביבה; סנצ'ס סטרחר 2020ב [איור 1: 8423-A]; Frankel et al. 2001: Site 33; Syon and Stern 2014 [איור 1: 3272-A]; הרשאות מס' 6013-A, 7650-A).
 
מבנהI . נחשפו שני קירות (104W, 113W; איורים 3, 4), היוצרים פינה. הם נבנו מאבנים מסותתות בפן החיצוני ומאבנים מהוקצעות בפן הפנימי. בקיר 113 נקבע סף פתח (כ-1 מ' רוחב), ובו פותה חצובה. בחזית המבנה נתגלתה רצפת גיר כתוש (111L).
 
מבנה II. נחשפו קטעים של שני קירות (108W, 114W; איור 5), היוצרים פינה. הם נבנו מאבנים מסותתות בפן החיצוני ומאבנים מהוקצעות בפן הפנימי. בקיר 108 שולבה אבן סף בשימוש משני. ממערב לקיר 108 נתגלתה רצפת גיר כתוש (106L). קיר 114 נבנה בחלקו הדרומי-מזרחי על מתקן חצוב בסלע (121L). בפינת הקירות נחשף בור מים, שנבנה בחלקו העליון ונחצב בסלע בחלקו התחתון. אבן ריסוק של בית בד בשימוש משני כיסתה את פי הבור. הבור לא נחפר והיה ריק עד לעומק 3.5 מ'. תעלת מים מקורה (115W) הובילה מים אל הבור. סביב פתח הבור נחשף שטח שכוסה בגיר כתוש (איור 6), כנראה לאיסוף המים. מדרום לתעלה 115 התגלתה רצפת גיר כתוש (120L), ועליה נמצא מטבע (ר"ע 162929) מן התקופה הרומית המאוחרת (324–408 לסה"נ).
 
מבנה III. נחשפו ראש קיר (110W; איורים 7, 8) וממזרח לו קטע של רצפת גיר כתוש (117L) שעולה על הקיר. על הרצפה התגלתה מפולת של אבני בנייה מסותתות.
 
קיר 123. על פני השטח נחשף ראשו של קיר 123 (כ- 12.5 מ' אורך; איור 2), שנבנה על הסלע בכיוון צפון-מזרח–דרום-מערב. בקצהו הדרומי נראית מעין רצפת אבנים ואילו קצהו הצפוני לא נחשף. נראה שקיר זה היה חלק ממבנה נרחב. אי אפשר לקשור אותו לאחד המבנים שנחשפו בחפירה.
 
בחפירה התגלו שברי כלי חרס, ובהם שני שברים מהתקופה ההלניסטית והיתר מהתקופה הביזנטית. שני השברים מהתקופה ההלניסטית שייכים לשפות של קנקנים ישרי כתף (איור 1:9, 2); הם נמצאו על סלע האם. הממצא מהתקופה הביזנטית כולל קערות מיובאות (איור 3:9–10), סירי בישול סגורים (איור 11:9, 12), סירי בישול פתוחים (איור 13:9, 14), מכסה סיר בישול (איור 15:9), קנקנים (איור 16:9–20), אמפורות (איור 21:9, 22) ונרות (איור 23:9, 24).
עוד התגלתה על פני השטח לוחית מתכת (7 ס"מ אורך, 1 ס"מ רוחב, 1 מ"מ עובי; איור 10) עשויה מסגסוגת נחושת. הלוחית מעוקלת, ולה גב מעובה (2 מ"מ עובי), וסביר להניח כי היא שימשה להב.
כיוון שעיקר הממצא הקרמי מן החפירה מתוארך לתקופה הביזנטית ומאחר שלא נתגלה כל ממצא המאוחר לתקופה זו, דומה שיש לייחס גם את הלהב לתקופה הביזנטית. להבים בתקופה הביזנטית היו עשויים בדרך כלל מברזל, ולהב מסגסוגת נחושת מלמד על שימוש עדין או על הצורך בעמידות בפני חלודה.
 
ממצא הזכוכית
יעל גורין-רוזן
 
בחפירה נמצאו 140 שברי זכוכית, מהם כ-50 שברים זוהו ותוארכו; רוב השברים שייכים לכלים, ו-12 שברים שייכים לפסולת מתעשיית זכוכית. ממצאי הזכוכית התגלו ברוב שטחי החפירה. שברי הכלים תוארכו לשלהי התקופה הביזנטית ולראשית התקופה האומיית (סוף המאה הו' והמאה הז' לסה"נ). בחפירות קודמות בכפר יסיף נתגלו כלי זכוכית מפרק זמן זה (גורין-רוזן 2010; Gorin-Rosen 2014).
 
כלי הזכוכית כוללים קערה גדולה, גביעי יין, נרות קערה ובקבוקים. לקערה הגדולה שפה מקופלת וחלולה (איור 1:11), והיא עשויה מזכוכית בגוון ירקרק-כחלחל מכוסה בצמידה חולית קשה. גביעי היין מיוצגים בשפות פשוטות, מעוגלות באש עם נטייה קלה פנימה, ובהן שפה עדינה (איור 2:11) עשויה מזכוכית בגוון ירקרק-כחלחל מכוסה בלייה כסופה וצמידה חולית; שפות נוטות חוצה ומעוגלות באש, מעוטרות בחוטים אופקיים בגוון כהה מגוון הכלי, הכרוכים על ומתחת לשפה, ובהם שפה בגוון ירקרק-כחלחל בהיר עם עיטור בחוט טורקיז כהה (איור 3:11) בדגם של שני פסים עבים, האחד על קצה השפה והשני מתחתיו וביניהם כרוך חוט דק בשני סיבובים; ובסיסי טבעת חלולים עם רגל חלולה בחלקה עם סימני צלקת (איור 4:11) מזכוכית בגוון ירקרק-כחלחל מכוסה בלייה כסופה וצמידה חולית. לנרות הקערה (איור 5:11) רגל גלילית, מוצקה, צבוטה למעין חוליות, והן עשויות מזכוכית בגוון ירקרק-כחלחל מכוסה בלייה כסופה וססגונית, ועל הבסיס צלקת שקטמה את קצה הבסיס. כן נתגלו בקבוקים עם שפות מעוגלות באש (איור 6:11) מזכוכית בגוון ירקרק-כחלחל מכוסה מעט בלייה חולית; בקבוקים או פכיות עם שפות משפך (איור 7:11) מעוטרות בחוט עדין בגוון הכלי מתחת לשפה, מזכוכית בגוון ירקרק בהיר מכוסה בלייה כסופה מאכלת וצמידה חולית; וכן שפות בקבוקים מקופלות פנימה וצווארים מעוטרים בחוטים דקים אופקיים ובסיסים דחופים פנימה של בקבוקים פשוטים (לא צוירו). בסיסי גביעי יין ונרות כלילה דומים לאלה שהתגלו בחפירה נמצאו בחפירות בעכו ותוארכו לתקופה הביזנטית ולראשית התקופה האומיית (Katsnelson 2016:82–84, Fig. 3.9:57, 59, 60).
כל טיפוסי כלי הזכוכית שנמצאו בחפירה מוכרים היטב ממכלולים משלהי התקופה הביזנטית בגליל ובמקומות אחרים. מכלול דומה נחשף באחיהוד (הרשאה מס' 6895-A), ובו כל הטיפוסים שתוארו לעיל וכן פסולת מתעשיית זכוכית בכמות גדולה. ייתכן שהכלים שנמצאו בחפירה נעשו באחד מבתי המלאכה ששרידיהם נמצאו בחפירות רבות בכפר, או שהם נעשו בבית מלאכה דוגמת זה שנמצא באחיהוד. ייתכן גם שבכל אחד מהכפרים היה בית מלאכה קטן לייצור כלי זכוכית לתצרוכת מקומית.
 
פסולת תעשיית זכוכית. בחפירה נמצאו גושים נקיים של זכוכית גולמית, שנועדו להתכה בכבשן לייצור כלים וחפצים. לגושים אלה צורות שונות, אך לרובם יש חתך משולש. גושים בינוניים וקטנים בגוונים של ירקרק-כחלחל נמצאו בלוקוסים 101, 102, 107, 111, 117, 119. כן נמצאו שני גושי זכוכית גולמית שעליהם שכבת גיר ופסולת מדופן הכבשן (101L). כן נמצאו שלושה שברי כלים מעוותים; לא ברור אם הם חלק מפסולת התעשייה או שהתעוותו מחום שאינו קשור לייצור. לא נמצאו עדויות מובהקות של פסולת ניפוח או חלקי כבשנים באתרם.
 

יש עדויות רבות לתעשיית זכוכית שפעלה בכפר יסיף בשלהי התקופה הרומית ובתקופה הביזנטית. שרידים אלה מתגלים כמעט בכל חפירה בשטחי היישוב. מבדיקת כל הממצאים הללו סביר להניח שתעשייה זו כללה שני שלבי ייצור: ייצור ראשוני — כבשנים לייצור זכוכית גולמית; וייצור משני — כבשנים לייצור כלים וחפצים (לסיכום הנושא, ר' Gorin-Rosen 2014, ושם הפניות). הפסולת נמצאה עם כלי זכוכית שתוארכו לתקופה הביזנטית ולראשית התקופה האומיית. הממצאים מחפירה זו מאששים את קיומה של תעשיית כלים וחפצים בתקופה הביזנטית בכפר יסיף.