החפירה (כ-400 מ"ר; איור 1) נערכה בעקבות סקר ותעלות בדיקה רבות שנחפרו במרחק כ-50 מ' מדרום לנחל באר שבע וכ-0.5 ק"מ מדרום-מזרח לעיר העתיקה של באר שבע. תעלות הבדיקה נערכו בשטח של כ-300 × 300 מ', ונחשפו בהן ריכוז של קירות רבים וכן כ-50 קברי ארגז המרוכזים ברובם בשלושה מקבצים ממערב לשטחי החפירה הנוכחית (איור 2). בחפירה שנערכה בשנת 2020 בסמיכות נחשף בית חווה מן התקופה הביזנטית (הרשאה מס' 8641-A). במרחק כ-100 מ' מדרום-מערב לחפירה התגלו בעבר גת, חלק מקיר ובריכה משלהי התקופה הביזנטית וראשית התקופה האסלאמית (חימי 2008; איור 2: 4230-A). הקיר שנחשף בחפירה זו תחם אולי חווה או אחוזה או סייע לאיסוף מי נגר להשקיה.
נפתחו שני שטחי חפירה (A, B) מצפון-מערב לריכוז הקירות (איור 2). בשטח A המזרחי נחשפו שרידים של שני שובכי יונים עגולים, ואילו בשטח B המערבי התגלה קיר ארוך; השרידים תוארכו לתקופה הביזנטית.
 
שטח A
שני השובכים העגולים (1, 2; כ-8.4 מ' קוטר חיצון; איור 3) נבנו על חלקת אדמה קטנה, שטוחה ומפולסת. זיהוים כשובכים מתבסס על הדמיון לשובכים שנמצאו במקומות אחרים בנגב (Hirschfeld and Tepper 2006).
 
שובך 1, המערבי מבין השניים, נחשף כמעט בשלמותו. יסודותיו נבנו על אדמת לס מפולסת, ובחלקו הפנימי נבנו שני קירות בכיוון מזרח–מערב וצפון–דרום המחלקים את המבנה לארבעה תאים שווים בגודלם. הקירות החיצוניים והפנימיים (0.9 מ' רוחב) נבנו מאבני גוויל בינוניות וקטנות, שהונחו בשש שורות. חלקו הצפוני של קיר המבנה השתמר בחלק החיצוני לגובה של שישה-שבעה נדבכים (0.5–0.7 מ'), ובהם שולבו כמה אבני גוויל גדולות. בפן החיצוני של חלקו הצפוני של קיר המבנה התגלו שרידי טיח. חלקו הדרומי של קיר המבנה השתמר לגובה נדבך אחד בלבד (0.15 מ' גובה מרבי). במבנה לא התגלתה רצפה, אך השתמרה תשתית של אדמת לס מפולסת. בתוך המבנה התגלתה מפולת אבנים, ובהן אבני גיר גדולות מסותתות, וכמה שברי טיח שמקורם כנראה בחלק החיצוני של הקיר.
 
שובך 2 נבנה במרחק כ-3.5 מ' ממזרח לשובך 1 והשתמרותו גרועה. מן המבנה השתמרו בעיקר הקירות של התא הצפוני-מערבי מבין ארבעת התאים שהיו במקור. קירות אלה (0.9 מ' רוחב) השתמרו לגובה מרבי של שני נדבכים (0.1–0.2 מ'). בתוך המבנה התגלו כמה חרסים המתוארכים לשלהי התקופה הביזנטית וכמה עצמות של בעלי חיים. כן התגלו בחלק הדרומי של המבנה כמה ממצאי זכוכית משלהי המאה הי"ט–תחילת המאה הכ'. ממצאים נוספים התגלו מחוץ לשובך.
 
השרידים שהשתמרו משובך 2 מספיקים כדי ללמד כי תכניתו, מידותיו ובנייתו זהים לאלה של שובך 1. הדמיון בין שני המבנים מלמד כי הם נבנו באותו פרק זמן.
 
שטח B
נחשפו שרידי קיר שדה גדול ומתעקל (כ-30 מ' אורך חשיפה, 0.7 מ' רוחב, 0.4 מ' גובה השתמרות מרבי; איור 4). הקיר נבנה משלוש שורות של אבני גוויל גדולות ובינוניות והשתמר לגובה מרבי של שלושה נדבכים.
 
השרידים שנחשפו בחפירה, בחתכי הבדיקה ובחפירות בעבר, ובהם קירות, גת, בריכת מים להשקיה, שובכים וקברים, וכן מיקומם של שרידים אלה, מלמדים כנראה כי כולם, וכך גם בית החווה שנתגלה בסמיכות ב-2020, היו חלק מאותה אחוזה חקלאית (ר' איור 2). נראה שהקיר שנחשף בשטח B וקטע קיר ארוך דומה שנחשף בעבר (חיימי 2008: W101) היו חלק מהקיר התוחם של האחוזה, שהקיף את ריכוז הקירות שנחשף בתעלות הבדיקה. האחוזה, המתוארכת קרוב לוודאי לשלהי התקופה הביזנטית (ר' נספח), הוקמה בפאתי היישוב באר שבע מהתקופה הביזנטית.
שובכים דומים לאלה שהתגלו בחפירה נמצאו במגוון אתרים מהתקופה הביזנטית ברחבי הנגב: ח'ירבת עמרה (מערב; טהל תשנ"ה), שבטה (Hirschfeld and Tepper 2006), נחל גרר (פרץ 2015), נאות חובב (טליס 2017) והפארק הזואולוגי בבאר שבע (קוברין וטפר 2017). שני השובכים מהחפירה הם בין הגדולים ביותר שנמצאו עד כה באזור, ודומים לגודלם של שני השובכים משבטה. בשובכים יוצרו כנראה כמויות גדולות של לשלשת יונים ששימשה דשן בכרמים ובמטעים סביב האחוזה.