שטח A (איור 2)
בשטח (5.4 × 6.0 מ') נחשפו גת (שכבה II) ותעלה בנויה מאבן (שכבה I).

 

שכבה II. התגלו קירות משטח דריכה של גת שהשתמרה היטב אשר נבנו על אדמה סטרילית (איור 3). הגת לא נחפרה בשלמותה, אך חשיפת שלוש מפינותיה אפשרה לשחזר את גודלה

(4.1 × 6.3 מ') ואת משטח הדריכה המלבני. הפן הפנימי של קירות האבן, הפונה למשטח הדריכה, נבנה משורה בנויה היטב של אבנים גדולות ואילו הפן החיצוני היה תלכיד מהודק של אבני מילוי קטנות יותר. שכבה עבה של טיח לבן כיסתה את הקירות; ציפויי טיח חוזרים הופרדו בשכבת שברי כלי חרס. הקירות המטויחים השתפלו לעבר משטח הדריכה שהיה עשוי רצפת פסיפס לבנה מקירטון (1.5–2.0 ס"מ גודל אבנים) שהונחה בשורות מושלמות על תשתית טיח וקירטון (0.2 מ' עובי). משטח הדריכה ניגש במקור לשורת האבנים של קירות הגת, אולם הטיוח החוזר של הקירות כיסה את החיבור. הרצפה היתה משופעת לעבר פתח תעלה בקיר הפינה הדרומית-מזרחית. בתעלה היה צינור עופרת (8 מ"מ קוטר) שהוליך כנראה לבור איסוף שלא נמצא.

 

שכבה I. תעלת אבן בנויה (לוקוס 103) הונחה על גבי ולרוחב משטח הדריכה של הגת משכבה II (איור 4). קירות האבן של התעלה נבנו מאורתוסטטים מלבניים גדולים מקירטון מסותתים היטב (0.55 מ' גובה, 0.3–0.5 מ' רוחב, 0.18 מ' עובי) שהיו קצרים יותר בצד הצפוני של שטח החפירה, שם עברה התעלה על גבי קירות הגת המטויחים והמשופעים. תחתית התעלה רוצפה באריחי קירטון גדולים או עשתה שימוש ברצפת הפסיפס של הגת. לא נמצא כיסוי מכל סוג שהוא ונראה כי התעלה היתה פתוחה, או שכוסתה בחומר אורגני מתכלה. התעלה שימשה ככל הנראה אמת מים מעין עדעד אל היישוב הקדום.
מתחת לפני השטח המודרניים וממערב לתעלה היתה הצטברות (לוקוס 104) שטיבה לא ברור שנראתה מאוחרת לגת. היא כללה כמה אבנים גדולות, לרבות שבר עמוד אבן המונח על צדו.

 

כמות גדולה של ממצאים נמצאה מעל משטח הדריכה והיא מייצגת הצטברות מאוחרת לגת. הממצאים לא היו באתרם, אך הם מייצגים את הטווח הכרונולוגי של הגת ופעילות נוספת בשטח זה של האתר. הממצאים מתוארכים לתקופה הביזנטית הקדומה; עם זאת חלק מממצאי הזכוכית מצביעים על תאריך קדום יותר – התקופה הרומית המאוחרת.

 

כלי חרס. המכלול מתוארך בעיקר לתקופה הביזנטית (המאות הה'–הו' לסה"נ) וכולל כלים מקומיים כגון סירי בישול (איור 5: 5, 6), קנקנים (איור 5: 7, 8) וקנקני עזה (איור 5: 9) לצד קערות מיובאות LRC 3E, F מפולמות היטב (איור 5: 1, 2), קערות CRS 1, 2 (איור 5: 3, 4) ואמפורה מיובאת (איור 5: 10). כמות גדולה של כלי אנטיליה (איור 5: 11–13) – יותר מ-50% מן השברים המזוהים, לא הפתיעה ליד תעלת המים והמעיין הסמוך.

 

שטח B (איור 6)
נמצאה תשתית אבן (לוקוס 200) של דרך קדומה, 1.5 מ' מתחת לפני השטח המודרניים. התשתית (7.2 מ' רוחב) בנויה מאבני בזלת גדולות ובינוניות ואבני ריצוף מקירטון מהודקים (איור 7). אבנים גדולות יותר בחלק הצפוני של היסוד היו כנראה  אבני שפה.
שכבת האבנים המהודקת כיסתה במישרין שכבת חצץ עדין (0.1 מ' עובי) וחרסים לא מזוהים. סביר כי אבני הריצוף, שבמקורן הונחו על יסוד האבן שנחשף, נגנבו בעת העתיקה. אפשר שהן היו דומות לאורתוסטטים של תעלת המים (לוקוס 103) בשטח A.
ייתכן כי תשתית הדרך היתה חלק מרשת הדרכים הרומיות. ח' ליד נמצאת בצומת משוער של שתי דרכים רומיות: הדרך מקיסריה לבית שאן והדרך מלגיו לציפורי. ההצעה נתמכת בזיהוי הצומת והדרך הרומית מדרום לח' ליד וכן ברוחב וטיב הבנייה של התשתית שנחפרה, וכן על ידי י' רול וב' איזק מצוות הסקר של הדרכים הרומיות. אם כי חסרונן של אבני שפה מסותתות היטב ואבני ריצוף (שנשדדו בעת העתיקה) מעלה ספק לגבי הזיהוי.

 

למרות שטחה המוגבל של החפירה מתקבלת תמונה של היישוב בתקופות הרומית המאוחרת והביזנטית הקדומה. הגת (שטח A) בשוליים הדרומיים של האתר מצביעה על שטח שהוגדר לצרכים תעשייתיים מצפון וצמוד לשטח שנחפר. בשטח היו בוודאי מיתקנים לעיבוד מוצרים חקלאיים שנבנו קרוב לכרמים ולאדמת העמק הפורייה. המעיין ורשת הדרכים הקדומה (שטח B) תרמו לפעילויות אלה. איכות הבנייה של הגת – משטח דריכה עם פסיפס, צינור עופרת וטיוח חוזר – מצביעים כי היין היה מרכיב חשוב בכלכלה המקומית. כלי החרס בהצטברות על גבי הגת מאפשרים לקבוע את התאריך הקדום ביותר האפשרי; השימוש בגת תוארך לשלב הקודם לתקופה הביזנטית. לפיכך תוארכה הגת לתקופה הרומית המאוחרת שבה היה בח' ליד ייצור זכוכית לצד תעשיית יין. תשתית הדרך הרומית (שטח B) היא עדות חשובה לרשת הכבישים הרומית שנראה כי עברה סמוך לאתר. תעלת המים הבנויה אבן (שטח A) מעידה על אחת הדרכים שבהן השתמשו להוביל מים מהמעיין ליישוב ומחזקת את הקשר בין האתר למעיין. כמויות גדולות של כלי אנטיליה מתארכות את התעלה לתקופה הביזנטית.

 

כלי הזכוכית
יעל גורין-רוזן

בחפירה בשטח A נמצאו כ-340 שברים של כלי זכוכית, מהם 238 שברי גוף שאינם ניתנים לזיהוי; 102 השברים הנותרים הם של כלי זכוכית מטיפוסים נפוצים מאוד בגליל מן מאה הד' וראשית המאה הה' לסה"נ. למרבית הכלים יש מקבילות במכלול של בית היוצר לכלי זכוכית בג'למה, המתוארך למחצית השנייה של המאה הד' לסה"נ.
בקבוצה כמה טיפוסי כלים:
קערות – שפה מעוגלת (איור 8: 1), שפה מקופלת פעמיים ויוצרת דופן כפולה מעובה, עם רכס אופקי מתחת לשפה, שפה מקופלת חוצה וחלולה, שברי שפות שלהן כפל דו-צינורי חלול מתחת לשפה, בסיסים טבעתיים חלולים נמוכים ומוגבהים, בסיס טבעתי מוגבה חלול, בסיס חצוצרה של קערה או פך (איור 8: 2), ובסיס קערה טבעתי, עשוי מרצועת זכוכית שהוצמדה לתחתית, מטיפוס 'Pad Base' (איור 8: 3). 
כוסות – שפות ובסיסים שלהן בסיס מוצק מעובה (איור 8: 4), טיפוס המאפיין מכלולים מן המאה הד' לסה"נ.
בקבוקים – שפות מעוגלות באש, לחלק יש עיטור חוטים דקים.
פכיות – שפות משפך, צוואר המעוטר בחוט הכרוך סביבו (איור 8: 6), בסיסי טבעת קטנים דחופים פנימה (איור 8: 5), ובסיס פכית או בקבוק המעוטר בבהינות (איור 8: 7).

 

כמו כן נמצאו שברי פסולת ייצור זכוכית ובהם שלושה שברי פסולת מכבשן זכוכית ונטיפה אחת. סביר להניח שבאתר פעל בית מלאכה, בדומה לזה ששרידיו נמצאו בג'למה. ייתכן שתעשיית הזכוכית היתה באזור התעשייתי של היישוב, סמוך לגת.