ממערב לקמרון תת-קרקעי עתיק נפתח ונחפר בחלקו הגדול שטח מלבני (8 × 10 מ'; איור 1) שנפגע מכלי מכני. נחשפו קירות השייכים לשני חדרים אשר נבנו לצד הקיר החיצוני המערבי של מכלול כנסיית העלייה. בין החדרים הצפוני (לוקוס 105; 2.5 × 4.0 מ') לדרומי (לוקוס 104; 1.5 × 2.0 מ') מפריד מסדרון צר (לוקוס 121; כ-1.2 מ' רוחב), אשר הוביל אל החדרים. באמצע הקיר המשותף לשני החדרים (W2 ,W1) נקבע סף כניסה (לוקוס 200), שממנו מוליך מזרחה מעבר מדורג אל עבר הקמרון התת-קרקעי. בשני החדרים ובמסדרון נמצאו שרידים של ריצוף עשוי מלוחות אבן (כ-0.2 × 0.3 מ', כ-6 ס"מ עובי) אשר הונחו במפלס כמעט אחיד. שרידי ריצוף נוספים, הניגשים אל קיר האורך 1, 2 מעידים כנראה על חצר שהשתרעה ממערב לקיר זה.

במרכז הקיר המערבי (2) של החדר הצפוני (לוקוס 105; קירו הצפוני לא נחשף) הותקן פתח מלבני (0.3x  0.4 מ') אשר הוביל לבור ספיגה (מתחת לקירות W8 ,W7 ,W4) שתקרתו, העשויה קמרון צר הבנוי בכיוון מזרח–מערב, שרדה בשלמותה (1.0 × 4.3 מ', כ-1.6 מ' עומק). יש להניח שהפתח ובור הספיגה שימשו מיתקן שירותים הקשור בחדר הצפוני. צמוד לקיר המערבי (1) של החדר הדרומי (לוקוס 104; הקיר המזרחי נותר מכוסה במילוי) נחשפה פרצה ברצפה (כ-0.6 × 0.7 מ'), שהובילה לבור ספיגה נוסף מכוסה קמרון (כ-2 × 3 מ', כ-1.7 מ' עומק), שהוא חלק מיסודות חדר השירותים והמסדרון שמעליו.

בשטח החפירה נמצאו עשרות שברי כלי חרס, כמחציתם מזוגגים, היוצרים מכלול אחיד המתוארך לתקופה הממלוכית (המאות הי"ג-הי"ד לסה"נ). שברי כלי חרס אחדים אשר נמצאו במילויים מופרעים, שייכים לתקופה הביזנטית ולראשית התקופה העות'מאנית. גם ממצא כלי הזכוכית מתוארך ברובו לתקופה הממלוכית. נראה ששני החדרים תפקדו כחדרי שירותים אשר שימשו את השומרים והמבקרים בכנסיית העלייה בתקופה הממלוכית.

 

הקמרונות (איור 2). נבדקו הקמרונות שממזרח לשטח החפירה. הקמרון הצפוני הוא קמרון צלב מאוחר ושייך למבנה מסורתי מרובע (כ-6.5 × 6.5 מ', 3.6 מ' גובה), הסמוך אל הקמרון הדרומי הקדום, שנמצא במפלס נמוך ממנו; ביניהם קושרות ארבע מדרגות. לקמרון הדרומי מתאר לא-רגולרי (כ-5 × 9 מ', 5 מ' גובה) ומובילות אליו שתי כניסות: צפונית (2.5 מ' רוחב), שהותאמה לחיבור המאוחר בין שני הקמרונות, ומערבית, במרכז הצלע המערבית של הקמרון, אשר מחברת את המסדרון הצר (לוקוסים 121, 200; 0.5 × 5.0 מ') לחדרי השירותים שנחשפו בחפירה. הקיר הדרומי של הקמרון הדרומי נבנה בתקופה מאוחרת ושימש לבניית המינרט של מסגד אל-זאוויה אל-אסעדיה הסמוך. גם הקיר המזרחי של המינרט אשר חותך את הקמרון שייך לשלב בנייה זה, והוא נבנה במרחק קצר מן הצלע הצפונית-מערבית של כנסיית העלייה הצלבנית בעלת התוכנית המתומנת. בחלק הצפוני של קמרון זה הותקנו זו מול זו שתי גומחות דומות (כ-1.3 × 2 מ', 0.7 מ' עומק), הפונות אחת למזרח והאחרת למערב.