בשטח הדרומי (3 × 27 מ') נמצאו עיקר השרידים. הקדומים ביותר כוללים קטע של דרך בנויה שכיוונה דרום–צפון, מקביל לתוואי הכביש הקיים, וקיר בנוי אבני גזית עם סיתות שוליים, שנבנה לרוחב הדרך. על סמך ממצא קרמי ומטבעות מתוארכים הדרך והקיר לסוף ימי הבית השני. שרידים אלו קשורים למבנה שער בחומה השלישית שנחפר על ידי סוקניק ומאייר בשנות השלושים של המאה הקודמת. הדרך מתוארת על ידי יוסף בן מתתיהו בספרו 'תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים' (ה ב ב) בתיאור ההתקפה הראשונה של טיטוס עם הגיעו לירושלים. ייתכן שהקיר שנתגלה הוא חלק מן החסימה של השער שבנו המורדים. 
מעל שרידים אלו נבנה במהלך המאה הג' או הד' לסה"נ קיר מרשים במידותיו שאליו ניגשת דרך שנסללה על גבי הדרך הקדומה. נראה אם כן כי בתקופה הרומית המשיכה לעבור במקום דרך מרכזית.
מן השלב הבא המתוארך לתקופה הביזנטית נתגלו קירות, שהם חלק ממבנה שנבנה על גבי הדרך הרומית. מהתקופה האסלאמית הקדומה נתגלו קירות תמך דלים שנועדו לתמוך בערמות סיקול חקלאיות.

 

בשטח הצפוני (3.0 × 12.5 מ') נחשפו שרידי מחצבה קדומה, ללא ממצא מתארך, אולם בחפירה קודמת שנערכה סמוך (ר' חדשות ארכיאולוגיות 113: 114) תוארכה המחצבה לתקופה הרומית.